בחודשים יוני ויולי 2012 נמסר שאגף הנשים במחנה העבודה בכפייה מא-סאן-ג'יא משתמש בשיטות אכזריות ל"שנות" את מתרגלות הפאלון גונג ולוותר על אמונתן ב"אמת-מלה-סובלנות".

בשלב ראשון כובלים את זרועותיה של המתרגלת למיטה. לאחר מכן מושכים ומותחים את זרועותיה חזק לפרקי זמן ארוכים. לפעמים אפילו שוברים לה את הזרועות. את רגליה מניחים על שרפרף ופושקים אותן
בפישוק רחב ככל האפשר. זה כואב כל כך שהקורבן מרגישה שהיא הולכת למות. מתרגלות רבות הפכו נכות לאחר עינוי כזה ואינן יכולות ללכת ללא סיוע.

גב' וואנג שואה-מיי דיממה קשות אחרי "עינוי מתיחה"

גב' וואנג ענתה בשיטת המתיחה במשך 24 שעות. היא דיממה ללא הפסק מבין רגליה. לאחר שאיבדה את הכרתה, החזיקו הסוהרים בידה לחתום על הצהרה לוויתור על הפאלון גונג. כשחזרה להכרתה סירבה להכיר בחתימה והחלה בשביתת רעב למחות על הרדיפה. כך זה נמשך יותר מ-5 חודשים. היא הפכה חלשה מאוד. צוות המחנה האכיל אותה בכוח סמים בלתי ידועים. כמו כן סחטו ממשפחתה סכומי כסף גדולים לתשלום עבור טיפול רפואי והאכלה בכפייה. בחודש יולי בלבד היו יותר מ-30 מתרגלות מדא-ליאן במחנה העבודה הזה.

באוקטובר 2012 חל הסבב השני במאמצים לשנות מתרגלות. הם הורו לכל מתרגלת לכתוב את "שלוש ההצהרות" לוויתור על הפאלון גונג ולחתום עליהן בטביעת אצבע. מספר גדול יותר של מתרגלות נרדפו בסבב הזה.

את גב' וואנג טאן תלו במשך 24 שעות כשראשה למטה

גב' וואנג טאן סירבה לעבור "שינוי". היא הועברה לחדר סודי, שם תלו אותה ברגליה במשך 24 שעות כשראשה למטה. היא בודדה בתא במשך יותר מחודש וחצי. ארוחתה הייתה לחמנייה אחת בלבד. היא לא קיבלה מי שתייה ואסרו עליה ללכת לשירותים. סבלה היה ללא נשוא.

היו מתרגלות שכתבו וחתמו על "שלוש ההצהרות" לאחר שעינו אותן בצורה נוראה. לאחר מכן העלו אותן לבמה ואילצו אותן לקרוא את ההצהרות במיקרופון. אסרו עליהן לבכות אך כשלא יכלו לעצור את הדמעות, גררו אותן להמשך עינויים. המתרגלות שכפו עליהן לשבת בקהל נאלצו להמשיך לחייך כל הזמן. מאוקטובר ועד לסוף דצמבר עבדו הסוהרים בשתי משמרות כדי לענות את המתרגלות.

רדיפת מתרגלות באמצעות סמים בלתי ידועים

בסבב השלישי בתהליך השינוי קיבלו המתרגלות שאלון בו היה עליהן לציין V על משפטים המכפישים את הדאפא ו-X על משפטים המקדמים את הדאפא. מי שסירבה למלא אותו נגררה החוצה לסבב עינויים.

כמו כן הורו למתרגלות לשקר על מה שחוו בפאלון גונג והקליטו זאת. המתרגלות נאלצו לעמוד ולשקר ולומר שאף מחלה לא נרפאה אחרי התרגול וכמה רע הוא הדאפא. כל אחת שסירבה לדבר נגררה החוצה לעינויים.

רדיפת מתרגלות הפאלון גונג הגיעה לשיאים חדשים. הביקור בשירותים היה בשעות הבוקר או אחר הצהריים בעקבות זאת לא העזו המתרגלות לשתות. למתרגלות המבוגרות זה היה קשה מאוד, פניהן האדימו והן לא יכלו לשבת בשקט. לפעמים הן היו מרטיבות.

הסוהרים אילצו את המתרגלות לבלוע סמים ותרופות גם אם הכול היה בסדר אצלן. אם סירבו היו מאכילים אותן בכוח. לאחר מכן הורו למשפחות לשלם על "הטיפול". היו סוהרים שרדפו את המתרגלות בצורה אכזרית ביותר וביניהן כמה סוהרות שנהגו לסטור על הפה, לבעוט בבטן בנעלי עקב ולקלל ללא רחמים את המתרגלות.

ביקורי משפחות נאסרו במחנה, אלא אם המתרגלת וויתרה על אמונתה. מתרגלות לא ראו את משפחתן במשך שנה או שנתיים.