התחלתי לתרגל פאלון דאפא לפני 3 שנים. בשנה האחרונה נאבקתי בעקביות להתגבר על הרגשת ישנוניות שהשתלטה עליי.

שלושת החודשים האחרונים היו נוראים במיוחד. ברגע שישבתי לתרגיל המדיטציה הייתי נרדם. המצב שחוויתי בקריאת הפא לא היה טוב יותר. הייתי מתחיל לנמנם אחרי שקראתי מספר שורות, ובכל פעם ישנתי לפחות שעתיים.

הצבתי יותר מעשרה שעונים מעוררים סביב, אבל בכל זאת לא יכולתי להתעורר לשליחת מחשבות נכונות בלילה.

כשלא הצלחתי ללמוד את הפא ולתרגל כראוי, גם מאמצי הבהרת האמת שלי לא היו יעילים.

הרגשתי רע לגבי עצמי, אבל החרטה שלי על כך שלא פעלתי היטב הפכה בהדרגה לאדישות וכל יום פשוט עשיתי כל דבר רק כדי לצאת ידי חובה.

בכל בוקר הייתי שואל את עצמי למה נרדמתי שוב בלילה הקודם במהלך לימוד הפא או בתרגול. כשהייתי חוזר הביתה מהעבודה בערב, הקפדתי להתרחק משולחן העבודה, מפחד שמא אירדם ברגע שאשב.

לפני כמה ימים היה לי חלום מפחיד. ראיתי שאני עומד לאבד את כל עולמי ואת כל הישויות החיות שם. הייאוש שחשתי בחלומי הוא מעבר לכל תיאור.

אבל גם אחרי החלום הזה הייתה לי עדיין בעיה להתגבר על הישנוניות. עדיין חייתי בשגרה הזאת יום אחר יום.

כשכבר הרגשתי חוסר אונים ממש, נזכרתי לפתע במאמרים של מינג-הווי שקראתי בראשית הטיפוח שלי. בתקופה ההיא הייתה לי הרבה יראת כבוד למתרגלים עמיתים שכתבו ושיתפו בהתנסויות שלהם, כיצד התנגדו לרדיפה וחשפו אותה. הערצתי אותם משום שחשתי שהם היו כולם מטפחים הנמצאים על נתיב אלוהי.

אם כך מדוע הרגשתי חסר אונים כל כך אחרי 3 שנות טיפוח? ממה פחדתי? מה שעברתי הוא כאין וכאפס בהשוואה למצוקות שתיארו המתרגלים הוותיקים האלה במאמרים של מינג-הווי.

אני כבר הישות המאושרת ביותר ביקום. אני השגתי את הפא. האם לא החלטתי בראשית הטיפוח שלי שלא אוותר על הפא תמורת שום דבר בעולם?

ברגע שהמחשבה הזאת הבזיקה במוחי, הרגשתי כאב בבטן ושלשלתי פעמיים. באותו לילה לא חשתי רדום כלל. יכולתי לתרגל את התרגיל החמישי בצורה נכונה וללמוד את הפא אפילו בלי הרגשת ישנוניות הקלה ביותר. הרגשתי גם שכל עולמי התבהר לפתע והכול נראה רענן וחדש. נוכחתי לדעת שהמאסטר עשה רבות למעני בממדים אחרים. תודה רבה לך מאסטר.

הבנתי שהשינוי נבע ממני, כששמרתי על המחשבה הנכונה הזאת: קיבלתי את הפא ואני כבר הישות המאושרת ביותר ביקום. אם כך ממה יש לפחד?

כעת אני מסוגל לטפח כמו בזמן שהתחלתי לטפח לראשונה ואני מוקיר באמת את מצב הטיפוח היקר הזה. תודה רבה לך מאסטר.