מאז התפרסם באתר מינג-הווי מאמר על בקשה לעזרה ממחנה עבודה בכפייה בסין המדרבן את ממשלת ארה"ב לחקירה בנושא, קמו מתרגלי פאלון גונג רבים שנחשפו לרדיפה בסין וגרים כיום בחו"ל וסיפרו על מה שהם חוו בבתי כלא ומחנות עבודה בסין.

להלן סיפורים ממקור ראשון על האלימות והאכזריות בהם התנסו מתרגלי פאלון גונג ששהו במחנות עבודה ובמרכזי מעצר בסין.

אריזה של מקלות אכילה חד פעמיים "סטריליים" בתנאים לגמרי לא סטריליים

恶劣条件下包装的“卫生”筷

מקלות אכילה "מעוקרים" נארזים בתנאים קשים

מר לו פאנג מבייג'ינג החל לתרגל פאלון גונג ב-1995. ב-1998 הוענק לו פרס "עובד המדינה המצטיין" של משרד הבינוי והשיכון. לפני מעצרו ב-2001 הוא היה סגן מנהל המחלקה הטכנית לאיכות של משרד העיצוב והבקרה במשרד הבינוי והשיכון.

מר לו סיפר שכנעצר ב-23 בספטמבר 2001 בשל אמונתו נגזרו עליו 18 חודשי מאסר במחנה עבודה בכפייה ללא כל הליך חוקי או משפט.

"המטרה של מה שנקרא 'חינוך מחדש דרך עבודה' הייתה לכפות על מתרגלי פאלון גונג לוותר על אמונתם באמצעות עינויים פיזיים ונפשיים. כשהייתי אסור במרכז מעבר למחנה עבודה בבייג'ינג התעלמו מהצרכים האנושיים הבסיסיים שלנו כמו שינה ושימוש בשירותים. הדגש היה על ביצוע עבודה יומית מרוכזת ומוגברת."

"קיבלתי מכסה יומית לארוז 8,000 מקלות אכילה חד פעמיים. המכסה נעה מ-7,000 ועד 10,000 לאדם. עבדנו מהשעה 7:00 בבוקר עד 22:00 בלילה. הקציבו לנו 10 דקות לארוחה שבה היינו צריכים לעמוד בתור, לאכול ולהתנקות. רק מעטים היו זריזים מספיק לסיים את מכסות העבדה, אבל רוב האנשים לא יכלו לעמוד בקצב. אם מישהו לא סיים את מכסת עבודתו לא הרשו לאף אחד לחזור לתא. אף על פי שנאלצנו לבצע כל יום עבודה מרוכזת ומוגברת לא שילמו לנו דבר."

"על נייר העטיפה של כל חבילה היה מצוין שהמוצר 'סטרילי' אולם התנאים ההיגייניים היו גרועים מאוד בסדנת האריזה. מקלות האכילה נערמו בערימה על הרצפה טרם אריזתם וללא כיסוי. מפאת הלחץ בזמן אנשים רבים לא הספיקו לשטוף את ידיהם אחרי השימוש בשירותים, כך שארזנו את החבילות בידיים מזוהמות. רק חודש לאחר שהגענו לשם הרשו לנו להתקלח. בתנאים כאלה התפתחו אצלי ואצל אחרים כיני גוף. כל הזמן הרגשנו צורך להתגרד. היו כאלה שהתפתחו אצלם כיבים מוגלתיים בכל גופם. התגרדנו והמשכנו לארוז את מקלות האכילה. לא הייתה לנו כלל הזדמנות לרחוץ את הידיים. אנשים רבים היו במצב כזה. אחרי ששוחררתי לא העזתי להשתמש עוד במקלות אכילה חד פעמיים".

הסוד האפל של מטריות טיאן-טאנג

天堂牌雨伞,雨伞反面的银色就是有毒的那种银胶。

מטריות טיאן-טאנג. החלק הפנימי צבוע בקולואיד כסף רעלי

גב' הואנג ג'י-ג'יאו שגרה כיום בקנדה הייתה כלואה שלוש פעמים בסין מפני שתרגלה פאלון גונג. היא הוחזקה במרכז מעצרים לאו-דונג-יואה בשני מעצריה האחרונים. בעודה כלואה נאלצה לייצר את מטריות טיאן-טאנג (גן העדן השמימי) המפורסמות.

גב' הואנג עמדה להתחיל ללמד באקדמיה מפורסמת לאמנות כשהתחילה הרדיפה נגד הפאלון גונג ב-1999. כחלק מהרדיפה לא הרשו לה לעסוק בהוראה. באוגוסט 2000 פרצו שוטרים לביתה בתואנה של מרשם תושבים ולקחו אותה למרכז מעצרים.

"אני מבינה היטב את המצב שתואר במכתב ממחנה העבודה בכפיה מא-סאן-ג'יא, משום שגם אני עבדתי עבודת עבדים בכפייה כשהייתי כלואה", אמרה גב' הואנג.

"הפנים של מטריות טיאן-טאנג המגנות מקרניים אולטרה סגוליות צבוע בקולואיד הכסף שהוא רעלי. כשייצרנו את המטריות, הידיים היו משתפשפות לעתים קרובות בתוך המטריה. מאחר והייתה לנו באופן קבוע עבודה רבה להספיק, הידיים שנפצעו היו מוכתמות לעתים קרובות בדם. לכן קולואיד הכסף יכול היה לחדור למערכת הדם שלנו בדרך זו. זה גרם לגירוד נורא ולכאבים. נדרשנו כל יום להכין כ-50 עד 60 מטריות בעבודה של יותר מ-15 שעות. אם אחת מאיתנו הייתה עובדת לאט היו מכים אותה או מדרבנים אותה בדקירות מחט או מספריים בגופה."

"בסין הכול מונע על ידי רווח. מרכזי מעצר מנצלים את האסירים בתור עבדים ללא תשלום. כך יכלו תאגידים שחתמו על חוזים עם מרכזי מעצר להרוויח כסף רב. סוהרי הכלא יכלו להרוויח ממבצעים עסקיים כאלה. מנהיגי האסירים פיקחו על האסירים שיבצעו את עבודת העבדים הזאת תמורת הפחתת העונש שלהם. מטרת האחראים שניצלו את האסירים הייתה רווחים בלבד. בדרך כלל הייתי מייצרת יותר מ-50 מטריות. אם הייתי עובדת 15 שעות ביום ללא אכילה ושתייה, הייתי גומרת להכין מטריה ב-18 דקות. כשנאסרתי בפעם הראשונה בגלל שתרגלתי פאלון גונג מנעו ממני את השימוש במשקפיים. היות שהייתי קצרת רואי מאוד הם ידעו שאיאלץ לתפור. זה הפך לי לאתגר לשמור על איכות העבודה, בעודי תופרת ללא משקפיים. כתוצאה מכך מנהיגת האסירות תקפה אותי לעתים קרובות פיזית ולשונית. אחת ממנהיגות האסירות הייתה אכזרית במיוחד. כשלא הצלחתי להמשיך לתפור, או אם לא תפרתי כהלכה היא הייתה סוטרת לי, צובטת אותי או דוקרת אותי במחטים ובמספרים. היא השתמשה בכל דבר שהיה לה ביד כדי להכות אותי."

"אחת האסירות שהייתה כלואה עמי בתא לא יכלה יותר להתמודד עם העבודה הקשה. יום אחד כשאף אחד לא הסתכל היא בלעה זוג מספריים כדי שתוכל להתאבד. מנהיגת האסירות לא האמינה שהיא בלעה מספריים. היא הכתה אותה בחוזקה ללא הרף במקל במבוק עבה באורך זרוע, עד שהמקל נשבר. ראשה דימם, אבל היא הייתה נחושה למות, לכן היא לא צעקה, לא משנה כמה חזק הכו אותה. אחר-כך הורה לה אחד הסוהרים לתרגל קפיצות עד שהמספריים החלו לבצבץ מבטנה. לאחר מכן הורה לה הסוהר לשבת בישיבה שפופה. לבסוף היא נכנעה וביקשה רחמים בעודה יושבת בישיבה שפופה. מרכזי המעצר, בתי הכלא ומחנות העבודה בכפייה בסין הם גיהינום עלי אדמות תחת שלטון המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס). כל יום עבר כמו שנה במקומות האלה. אולם לסבל הרב ביותר נחשפו מתרגלי פאלון גונג שהעינויים שלהם היו גרועים פי 10,000 מאלה של אסירים רגילים".

גב' הואנג הוסיפה שלמטריות טיאן-טאנג יש נתח שוק גדול ביותר. החברה המייצרת חתמה חוזים רבים עם מרכזי מעצר. אחרי חתימת החוזה אחריות הסוהרים הייתה להקצות עבודה לכל תא ותא כדי לעמוד במכסת החוזים האלה. כדי להפחית את עונשי המאסר שלהם מנהיגי האסירים היו צריכים להבטיח שהחוזים ימולאו בזמן. הם טרחו מאוד לדחוף את האסירים עד לקצה גבול היכולת.

ב-2003 נכחה גב' הואנג בתערוכת מותג פופולרית בבייג'ינג מטעם החברה שלה. כשראתה שאחד המוצגים הם מטריות טיאן-טאנג היא נזכרה בזיכרון המכאיב שהיה לה במרכז המעצרים.

"זכרתי מה שאסירות אחרות אמרו לי: 'אם תהיה לנו הזדמנות לצאת מכאן, עלינו לחשוף את הפשעים של מטריות טיאן-טאנג לכשתגיע ההזדמנות", סיפרה.

כדורי רגל ועשבי מרפא לייצוא

מר הה לי-ג'י לשעבר מהנדס במשרד הבינוי והשיכון

מר הה לי-ג'י היה מהנדס במשרד הבינוי והשיכון בסין. הוא היה כלוא באחד מבתי הכלא בסין במשך שלוש וחצי שנים מפני שכתב מכתב לחבר עם עובדות על הפאלון גונג. בכלא הוא סבל משיטות עינויים רבות. מר הה סיפר שסבל עינויים ועבודת עבדים בכלא צ'א-דיאן בטיאן-ג'ין. במשך כמה חודשים בשנת 2001 הוא היה סוגר בתפירה כדורי רגל. אמרו לו שאת הכדורים מייצאים לדרום קוריאה למשחקי הגביע העולמי של פיפ"א. התהליך דורש מרצע וחוט עדין לסגירת עשרות חתיכות עור להכנת כדור הרגל. ידיו דיממו לעתים קרובות מפציעות מהמרצע. משיכת חוטים עדינים בקביעות למשך פרקי זמן ארוכים גרם לאצבעותיו להתעוות.

"כשמחלת הסארס התפשטה בסין, נאלצנו להישאר סגורים בחדרים במשך כל היום", סיפר מר הה. "הם כל הזמן פזרו חומצת יוד לחטא את חדרי המגורים בכלא, אבל לא הרשו לנו לפתוח את החלונות. האדים הרעילים הקשו עלינו לפקוח עיניים. גרוני ניחר ולא יכולתי לנשום טוב מפני שריאותיי היו כבר חבולות מעינויים קודמים שעברתי בכלא. כל הזמן הייתי נאבק לא לנשום את האדים הרעילים. אחד המתרגלים בחדר שלי איבד את ראייתו בעין אחת עקב כל זה. הכלא ניתק את כל הקשרים עם העולם החיצון במשך החודשים האלה.

"גם אנו, מתרגלי הפאלון גונג, נאלצנו לארוז את צמח הלענה שנועד לייצוא לקוריאה הדרומית לתרפיה סינית רפואית. אני זוכר שכפו עלי לעטוף כל יום 8,000 עד 10,000 מקלות מצמח הלענה. כשלא הצלחנו לעמוד במכסות, מנעו מאיתנו מזון ושינה."

סמל לפשע– פרחי פלסטיק מתוצרת סין

פרחי פלסטיק תוצרת סין

ג'יין היא מתרגלת פאלון גונג שהיגרה לטורונטו, קנדה, מגואנג-ג'ואו שבסין.

"צרור פרחי פלסטיק תוצרת סין נמכרים בכל מקום מ-1.99 דולר ועד ל-9.99 דולר קנדי, אבל אף אחד לא יודע כיצד הכינו אותם בסין", היא אמרה. "סיימתי את לימודי התואר בסין כשנעצרתי ונכלאתי בספטמבר 1999 משום שתרגלתי פאלון גונג. זרקו אותי למרכז מעצרים לפני שהעבירו אותי למחנה עבודה בכפייה, שם נאלצתי להכין פרחים מפלסטיק במשך זמן רב. כך למדתי ממקור ראשון כיצד מכינים את פרחי הפלסטיק האלה. מאז אבדתי תחושה אסטטית כלשהי כלפיהם. הם מהווים סמל לפשעים שבוצעו על ידי המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית)".

"עבדתי מהשעה 6:00 בבוקר ועד 23:00 בלילה במרכז המעצרים. נשלל מאיתנו חופש כלשהו. כפו עלינו לשבת על רצפת בטון לחה עם חומרי גלם להכנת פרחי הפלסטיק האלה שנערמו סביבנו. בחדר היה אור עמום במשך כל היממה. הכנו עלים, עלי-כותרת וגביעי פרחים במו ידינו. לאחר מכן הרכבנו מהם פרחים. עבדנו 16 שעות כל יום. דרך חלון קטן העבירו לנו אורז מקולקל מבושל באדים עם כמה חתיכות של מלון חורפי או נבטי שעועית ירוקה על האורז. האוכל בושל ללא שמן או שומן. כמעט כולן סבלו מעצירות מלווה בכאבים בשבוע הראשון והיציאה לשירותים הייתה קצובה בזמן. קשה לתאר במילים את כל הקשיים האלה.

"יום אחד נכנס לחדר סוהר כשהוא כועס מאוד. הוא הצביע על מתרגלות פאלון גונג והחל לצעוק האשמות. כשניסינו להפריך את הטענות בהאשמות שלו הוא בעט בגרון במתרגלת אחת שישבה לידי. באותו רגע איבדה את היכולת לדבר. אמרתי בקול: 'אל תכה אנשים'. הוא ענה לי: 'חכמה בלילה, אני אראה לך מה זה אלימות'. הוא הורה מיד לכמה סוהרים לכבול אותי למתרגלת נוספת באזיקים כבדים ששקלו יותר מ-4 קילו. היה עלינו לתאם את הצעדים כדי לצעוד. כשהגיעו הסוהרים לחקור אותי למחרת היום לא הייתה לה ברירה אלא ללכת איתי. המסדרון היה באורך כ-10 מטרים, אבל זה לקח לנו 20 דקות להגיע לחדר החקירה. הסוהר נראה זחוח כשראה אותנו מתנהלות בקושי רב. עברו כבר 11 שנים מאז, אבל אני זוכרת עדיין את המחזה הזה".

ג'יין סיכמה ואמרה: "אני מקווה שכל מתרגלי הפאלון גונג בסין יצאו לחופשי מהר ככל האפשר. אני מקווה שכל האנשים בעלי מצפון בעולם יפעלו ביחד לסיים את הרדיפה המרושעת הזאת".