נולדתי בשנות ה-80 והתחלתי לתרגל פאלון גונג ביחד עם אמי כשהייתי בת 10. זה היה לפני 19 שנה.

המאסטר העניק לי חכמה

ב-2014 עזבתי את עבודתי במוסד לעיצוב בבעלות המדינה וקיבלתי משרת מעצבת בחברה יפנית. קיבלתי שבועיים לסיים פרויקט.

הכול היה לי חדש. תוכנת אקסל, תוכנת עיצוב חדשה ועוד. מה שהיה גרוע יותר, שהכול היה ביפנית. היה עליי גם לכתוב דו"ח ביפנית. מעל כל זאת, הייתה חסרה לי המומחיות לפרויקט הזה. הלחץ הלך וגבר והייתי במצב קשה.

המחשבה הראשונה שלי הייתה לוותר ולחזור הביתה. ניסיתי לדכא את המחשבה הזאת, להירגע. יצאתי לצעוד וכך הייתי מסוגלת להיות נינוחה יותר. פתאום עלה בדעתי איך לכתוב כמה פרקים של הדו"ח.

חזרתי למשרד והתחלתי לעבוד. כששוב נתקעתי, יצאתי לעוד הליכה בחוץ ושוב מצאתי פתרון. זה המשיך כך כמה זמן. בכל פעם תיקנתי את עצמי, מצאתי פתרון, או שחבר לעבודה חלף על פני ואמר לי איך לפתור את הבעיה. עמדתי בלוח הזמנים ומסרתי דו"ח על פני 80 עמודים ביפנית במועדו.

בכל פעם שאני נזכרת בפרויקט הראשון הזה אני חשה בחמלה של המאסטר. המאסטר העניק לי חכמה והנחה אותי דרך הקשיים. לא הייתי מסוגלת לסיים את המשימה ללא הנחייתו של המאסטר.

מנהלת הפרויקט אמרה לבוס שלי שהשלמתי את העבודה כמו מישהי שעשתה אותה כבר פעמים רבות בעבר.

לאחרונה, ביקשתי דוגמה של דו"ח מהמשרדים הראשיים שלנו ביפן. להפתעתי, הם שלחו את הדו"ח הראשון שכתבתי. כל חבריי לעבודה היו משועשעים. גם אני הייתי מופתעת ומלאת הכרת תודה למאסטר.

שום דבר אינו מקרי

בארגון הזה עובדים חדשים מקבלים משימות קלות מבחינה טכנית. רק אחרי הכשרה במשך שנה שלמה ביפן הם מקבלים עבודות עיצוב מתקדמות. אולם לתחום העבודה שלי הוקצו משימות עיצוב רבות, שרבות מהן דורשות ידע מתקדם. משום שלאנשים בענף שלנו היה חוסר במיומנויות ברמה גבוהה, מוניתי לתפקיד בעיצוב מתקדם.

המאסטר אמר:

"טיפוח-תרגול הוא עניין רציני ביותר. אומר לכם שלאורך כל התפתחות החברה האנושית, אף לא התרחשות אחת הייתה מקרית." ("הרצאה בוועידה הראשונה בצפון-אמריקה" מארס 1998)

חשבתי שההזדמנות הזאת שלי היא אולי הנתיב שהמאסטר תכנן עבורי.

בדרך כלל השלמתי את המשימה מהר יותר מעמיתיי לעבודה ויכולתי לפתור בקלות את הבעיות שהגיעו לשולחן עבודתי. לכן העיצובים שלי היו בדרך כלל הראשונים שהוצגו לסקירה. באופן כללי איכות עבודתי נחשבה למצוינת.

בסופו של דבר, כשהוקצה לנו עיצוב חדש, משרדי ההנהלה היו מבקשים שאכין דו"ח לדוגמה לשאר העובדים, שהשתמשו בו לאחר מכן כמודל לדו"ח שלהם.

החזקה לתחרותיות

מנהלת הפרויקט שלי, גב' לאו, אמרה שהיא מצאה שגיאה באחד העיצובים שלי מ-2014. אחרי שעשיתי הערכה מחודשת לגבי מה שהיא אמרה, לא הסכמתי איתה. אולם היא התעקשה שאני טועה ואני הייתי נסערת למרות שלא הודיתי בכך. זו הייתה ההחזקה שלי לתחרותיות והיה עליי לשחרר אותה.

המאסטר אמר:

"אם נתקלים בוויכוח – אל תתווכחו
לחפש פנימה את הסיבה – זה טיפוח
ככל שרוצים להסביר – ההחזקה מתחזקת יותר
עם רוחב לב וללא החזקה, תובנה בהירה תגיע" ("אל תתווכח" הונג יין III)

כשהבטתי שוב בעיצוב שלי לא מצאתי שום שגיאה. אולם מנהלת הפרויקט שלי המשיכה להצביע על אותה בעיה. הפעם לא התווכחתי איתה מפני שהפא של המאסטר היה במחשבתי. אבל לא יכולתי לשנות את העיצוב מפני שלעשות זאת היה עלול יגרום לבעיות.

חשבתי שעליי גם ליצור הרמוניה עם סביבת העבודה שלי, מפני שכל התרחשות קשה היא טובה לטיפוח שלי. אנשים רגילים צפו בי מפני שכל מעשה וכל מחשבה שלי מייצגים את פאלון דאפא.

כשגב' לאו גילתה את אותה בעיה גם בגרסה הסופית, היא התפוצצה מכעס. לא התרגשתי והסברתי לה ברוגע מדוע צדקתי. בסופו של דבר היא הסכימה אתי.

לשים לב לפרטים שוליים

כשעוד ועוד מעמיתיי לעבודה גילו שאני מתרגלת פאלון גונג, הבנתי שמקום העבודה שלי הוא גם סביבה עבורי לטפח. אם אינני פועלת היטב, אני עלולה לגרום נזק לדאפא.

כשעבדתי בחברה בבעלות המדינה נהגתי לבוא מאוחר לעבודה ולעזוב מוקדם. עתה ניסיתי להיפטר מההרגלים הרעים שלי ולעבוד שעות נוספות במידת הצורך.

יום אחד פטפטתי עם חברה לעבודה על סרט פופולרי. היא שאלה אותי מדוע אני עדיין צופה בסרטים אם אני מטפחת. הייתי נבוכה וחשתי אי נוחות. נכון, איך יש לי עדיין החזקה לצפייה בסרטים?

הכול מתוכנן למען הטיפוח שלי

פעם אחת נאמר לי בתחילת השבוע שעליי לסיים עד סוף השבוע 4 פרויקטים של עיצוב. האפשרות להצלחה הייתה קלושה, אלא אם כן אעבוד שעות נוספות כל לילה. ביקשו ממני גם לבחון מחדש פרויקט גדול נוסף ולהציג את הגרסה הסופית שלו עד יום חמישי. זה נראה בלתי אפשרי להשלים את כל העבודה ואני הייתי במצב לא נעים.

ראשי כאב ותהיתי איך להתקדם. הנחתי כל דבר בצד וניקיתי את מחשבתי. לאחר מכן סילקתי מעצמי את כל החומרים הגורמים לפחד ואת הרצון להתלונן. הסתכלתי פנימה. כששחררתי את הפחד שלי ואת התלונות הבנתי פתאום מה עליי לעשות כדי להשלים בזמן את הסקירה מחדש של הפרויקט הגדול.

כשעשיתי הערכה לעיצוב, גיליתי שגיאות רבות שהמעצבים המקוריים עשו בזמנו. זה הצריך זמן רב לתקן את השגיאות. כעס ותרעומת התעוררו בי והיה עליי להניח שוב את העבודה בצד ולהירגע. שיננתי את השירים מ"הונג יין "וזכרתי שהמאסטר אמר:

"כך חושבות כל האלוהויות. בנוסף לכך, אם יש חוסר במשהו, הן משלימות אותו ללא תנאי ובשקט, כדי שיהיה מושלם יותר. כך כולן מטפלות בדברים." ("הרצאת פא בוועידת הפא בפילדלפייה, ארה"ב, בשנת 2002 ")

לבי חש הקלה רבה, והחומרים שהטרידו אותי נעלמו. העבודה התנהלה במהירות. בכל פעם שהתעוררה תלונה או תרעומת, שללתי אותן. תוך 3 ימים בחנתי מחדש 4 דוחות של פרויקטים שהשתרעו על פני 6,500 עמודים.

אולם לא היה לי זמן להשלים את ארבעת הפרויקטים לעיצוב עד מועד המסירה ביום שישי. זה היה ממש בלתי אפשרי. מה עליי לעשות? לבי לא זז. החלטתי ללכת על-פי תכנוני המאסטר. ביום שישי בבוקר נאמר לי שעקב שינויים שצריך לעשות, אקבל עוד שבוע להשלים את ארבע העבודות. הבעיה נעלמה.

המאסטר אמר:

"תלמיד דאפא יכול לטפח לא משנה מה המעמד שלו – בין אם הוא משמש כנשיא או שהוא אדם פשוט. אתה יכול להיות אדם טוב בכל משלח-יד או מקצוע, וכעת כל אחד מהם מספק לתלמידי הדאפא סביבה לטפח בתוכה." (הוראת הפא בוועידת הפא של ניו יורק ב-2015)

אנחנו יכולים לטפח את עצמנו בכל מקום ובכל זמן, בין אם זה במקום העבודה, בחברה או בבית. אנחנו מאמתים את הפא בכל רגע נתון באופן בו אנחנו מתנהגים. באותו הזמן, הדאפא יכול להעניק לנו חכמה.

בחברה בה אני עובדת כעת הקפדתי עם עצמי, מפני שרציתי להראות לעמיתיי לעבודה מהו מתרגל של פאלון דאפא.