אחרי שקראתי את המאמר שפורסם לאחרונה במינג-הווי שכותרתו, "סילוק מחלוקות בין מתרגלים" הרהרתי עמוקות על איך להרפות מ"האני" בעת סיכסוכים. כאן אני רוצה לשתף את ההבנות שלי על הדרך לפתור עימותים ולהשתפר יחד כגוף אחד.

בלי כל קשר אם מתרגל זה או מתרגל אחר מוביל פרויקט או מתאם באיזור מקומי, הפתרון הבסיסי הוא ללמוד את הפא היטב ולטפח בהתאם לעקרונות הפא.

כשאנחנו רואים החסרות אצל מתרגלים, אנחנו צריכים להצביע עליהן בגילוי לב ובחמלה, ולא להעיר הערות בקלות דעת או למתוח עליהם ביקורת מאחורי גבם. זהו הצעד הקריטי לסילוק מחסומים בין מתרגלים.

סילוק מחסומים

מניסיוני, כשמתרגלים מסוגלים לדבר בחופשיות ובגילוי לב, ולהצביע על החסרות בצורה ישירה (בין אם באופן פרטי או בין אם בדיון קבוצתי), יווצרו פחות בעיות או מחסומים בין המתרגלים. זה נכון לגבי טיפוח אישי וגם בתקופת הזמן של תיקון הפא.

פעם מתרגל א' רצה לעשות משהו שלא היה קשור ישירות להבהרת האמת; היו גם כמה נושאים הקשורים לבטיחות. כאשר הוא דן על כך עם עוד כתריסר מתרגלים אחרים וביקש את תמיכתם, רובם חשבו שהתכנית לא מתאימה, אך לא אמרו מילה.

למרות זאת מתרגל אחד ציין שהתכנית לא מתאימה, ונימק זאת בכמה סיבות. למרות שבשעתו מתרגל א' לא היה משוכנע, בהמשך הדיון בין השניים הנימוקים התקבלו על דעתו. לאחר מכן שניהם עבדו היטב יחד . זוהי דוגמה אחת לאופן שבו אם כל אחד מאיתנו יכול לחפש פנימה על בסיס הפא קונפליקטים יפתרו, ולא יוצרו מחסומים בין המתרגלים.

במקרה אחר שהתרחש התוצאה לא הייתה כל כך טובה. לפני כמה שנים כמה מתרגלים הקימו אתר ייצור חומרי הבהרת אמת. בהתחלה זה עבד טוב וזה גם שיחק תפקיד חשוב בפעילויות הבהרת האמת באזור המקומי. מאוחר יותר, משום שאצל חלק מהמתרגלים התפתחה ההחזקה להישגים ובמקביל רצו גם לזכות בהערצת עמיתיהם, הם התרכזו בעצמם ולא דיברו בגילוי לב.

עקב אי ההבנות ביניהם הם נוצלו על ידי הכוחות הישנים בממדים האחרים. כתוצאה מכך הם לא היו מסוגלים לשתף פעולה אחד עם השני. כמה מהם חוו קשיים עצומים, וחלקם אף איבדו את חייהם. זהו לקח רציני ועלינו ללמוד ממנו.

גילוי לב ודיבור מהלב

להיות כן וגלוי לב, זאת לא אומרת לומר דברים ככל העולה על רוחנו או לדבר בחוסר אחריות. כדי לדבר בגילוי לב, חייבים ללמוד את הפא היטב ולשקול דברים בהתבסס על הפא. לגבי דברים העומדים שאינם לפי הפא, אנחנו יכולים לדון בהם בשלווה ובאופן רציונלי.

למרות שלפעמים המוח שלנו אינו יכול להירגע או שמתרגל אחר אינו מקבל את דעתנו מייד, אנחנו יכולים אחר כך לחפש פנימה: למה הוא מתייחס אליי ככה? האם באמת הבעיה היא אצלי? אם כולנו נחפש פנימה, לא יהיו מחסומים כלשהם בין מתרגלים.

אם רק נבחר להמתין עד שרוחנו תירגע, המצב המתאים לדבר על הנושא עשוי להשתנות, או שפשוט מסיבה זו או אחרת נבחר שלא לדבר על זה יותר. ככל שנטייה זו לנטור טינה בלב ממשיכה להצטבר, ובמיוחד כאשר יש לנו מושגים אנושיים, זה יוביל למחסומים בין המתרגלים. ישנם לקחים רבים מסוג זה.

פעם נתקלתי בבעיות עם מתרגלת. הייתי אמוציונאלית ומתחתי עליה ביקורת. מאוחר יותר, הבנתי שצורת התנהגותי הייתה גרועה. כשפגשתי אותה שוב התנצלתי בכנות על היחס שלי. היא קיבלה את ההתנצלות שלי ואמרה שלמרות שבאותו זמן לא יכלה לקבל את המילים הקשות שלי, היא העריכה את הכנות שלי. כמה שנים חלפו מאז, עכשיו אנחנו עובדות ביחד בצורה טובה מאוד. אינני טוענת שכל מתרגל צריך לנהוג בדרך זו. אבל להיות כנים ולדבר בגילוי לב יעזור לנו בטווח הארוך.

סובלנות אינה הכוונה לוותר בצורה עיוורת

אנו המתרגלים, צריכים להיות סובלניים אחד כלפי השני. זה במיוחד במקרה בו לכל אחד מאתנו יש אופי וכישורים שונים. מתרגלים מסוימים עשויים להיות טובים בכתיבה או בציור, אך חלשים בהבהרת האמת פנים אל פנים. חלק עשויים להיות טובים בהבהרת אמת , אך אינם יכולים להתמודד עם עבודת תיאום. עלינו להיות סובלניים אחד כלפי השני ולנצל היטב את נקודות החוזק של כל אחד. כאשר מרפים מ"האני" נוכל לעבוד היטב יחד ונשלים כל אחד את חולשתו של השני. בדרך זו, דברים עליהם אנחנו עובדים יתנהלו בצורה חלקה וניסים יקרו.

בסין העתיקה, אנשים הדגישו שעל האדם להיות ישר ובעל עקרונות. כלומר, כשנתקלים בעימותים עלינו לדבר על זה במקום לוותר בצורה עיוורת כדי להימנע מעימותים.

ראיתי גם מצבים שכאשר למתרגלים יש החסרות, המתאם לא מצביע עליהן בתירוץ שהמתרגל הקריב כבר הרבה והצליח טוב בהיבטים אחרים. ככל שזה נמשך, המתרגל יכול להיתקל בעוד ועוד צרות, וזה יקשה עליו לקבל את דעותיהם של האחרים. מצב זה יכול ליצור קשיים עצומים למתרגל, ולפעמים זה יכול להוביל למעצר ואף למוות.

זהו מצב קיצוני שעלינו להימנע ממנו. למרות שהדברים בהם נתקלים בנתיב הטיפוח קשורים ישירות למתרגל המעורב, זה גם יוצר סביבת טיפוח למטפחים האחרים כדי לחפש פנימה ולהחליף הבנות. כשמבחינים בבעיות אצל אחרים עלינו לנצל זאת כהזדמנות להשתפר כגוף אחד. בדרך זו, כולנו נפיק תועלת ממנה.

אבקש לסיים את השיתוף שלי במילים של המאסטר מההרצאה "לימוד הפא בעיר לוס אנג'לס, 25 לפברואר 2006" (בחלק של שאלות ותשובות)

"מהיום בו תלמיד דאפא מתחיל לטפח, כל החיים שלו מאורגנים מחדש. במילים אחרות, החיים האלה שלך הם עכשיו החיים של מטפח. שום דבר כבר לא מקרי, ושום דבר לא יקרה רק במקרה. כל דבר במסע החיים שלך קשור ישירות לשיפור ולטיפוח שלך."