במשך שנים רבות אשתי נרדפת בשל היותה מתרגלת פאלון גונג. היא נעצרה שוב ושוב, נלקחה למחנה עבודה בכפייה, ונאלצה לעזוב את הבית כדי להימנע מרדיפה. כעסתי עליה מאוד. קיללתי, השתמשתי באלימות ואיימתי להתגרש ממנה. האשמתי אותה בכל הצרות שנגרמו על ידי המשטר הקומוניסטי הסיני. בלא יודעין, סייעתי בכך לרוע להזיק לאנשים טובים.

אחרי מעצרה הראשון, המשטרה אפשרה לה לחזור הביתה לזמן קצר. כעסתי מאוד והכיתי אותה בנוכחות אנשים אחרים. חשבתי שאם היא תוותר על הפאלון גונג, היא לא תיאסר שוב. דאגתי מי יטפל בבן שלנו ומי ינהל את עסקי המשפחה שלנו. מדוע עליי לחיות כך? ניתבתי את כל הכעס שלי כלפיה.

אחרי ששוחררה ממעצר, המשטרה לעתים קרובות הטרידה אותה. כדי להימנע ממעצר נוסף, היא עזבה את הבית כדי להתחבא. שוב נותרתי לבדי לטפל בבן שלנו ובחנות של המשפחה. זה היה כל כך מתיש שסגרתי את החנות וחייתי על החסכונות שלנו. בסוף לא הייתה לי ברירה אלא לעבוד כפועל.

נמאס לי מהחיים העלובים ואמרתי לה: "אני לא רואה לכך סוף ונמאס לי מזה. את חייבת להבטיח לי לא לצאת שוב החוצה [ולדבר על הפאלון דאפא], אחרת אני אגיש נגדך תביעה לגירושין". היא לא אמרה דבר.

תרעומת למרות ידיעת האמת

לבי נקרע בקרבי. אהבתי כל כך את אשתי ואת בני שלא יכולתי לדמיין את חיי בלעדיהם. ידעתי גם שאשתי חפה מפשע ושהיא אישה נדיבת לב מאוד. אבל גם פחדתי מזה שאצטרך לסבול בחיים שלא אוכל לשאת. ידעתי שהיא לעולם לא תבטיח לוותר על הזכויות שלה, כך שעיכבתי את התביעה לגירושין. אבל לא יכולתי שלא להרגיש תרעומת ופחד.

בכל פעם שהיא יצאה לעשות את הדברים הקשורים לפאלון גונג, התחלתי לדאוג. כשהיא חזרה, התחלתי במריבה גדולה איתה ואיימתי להתגרש ממנה אם תיעצר שוב. אולם היא לא אמרה מילה וביקשה ממני להירגע.

נרגש עד עומק הלב

יום אחד, כשאשתי חזרה הביתה מאוחר בלילה, התחלתי לקלל אותה. היא החלה לבכות ואמרה לי: "הדאפא מותקף בצורה לא הוגנת ומתרגלים עמיתים נרדפים. אם אשאר בבית ואתעסק בדברים שלי עצמי, לא אוכל להיקרא אדם טוב. אם חבריך טועים והם בצרה ואתה מעמיד פנים שאינך יודע דבר, איזה מין אדם אתה?"

דבריה ריגשו אותי עמוקות. בפעם הראשונה לא התרגזתי. אכן, האנשים של היום אנוכיים והם רק רוצים לחיות את החיים הטובים של עצמם. מי מעז לדבר בגלוי כמו מתרגלי הפאלון גונג, להגן על אמונתם ועל זכויות אדם? אשתי סיכנה את חייה למען מתרגלים אחרים. אין לי האומץ לעזור לה, אבל לפחות אני לא צריך לעזור לפושעים לרדוף אותה.

תמיכה במתרגלים מאטה את הרדיפה

כשהגיע החורף שוב עצרו אותה כשחילקה עלונים של פאלון גונג. היה עליי לדאוג לבננו בן ה-4 ולנהל את חנות המשפחה. התגעגעתי אליה מאוד ודאגתי לה, אבל התחלתי גם לכבד את החלטתה.

כתבתי לה במכתב: "איני יכול לדמיין את המצב הנורא שעלייך לעמוד בו". היות שסירבה להתפשר על אמונתה, המשטרה שללה את זכותי לבקר אותה.

החלטתי לצלצל ולכתוב למחלקת המשטרה. סיפרתי להם שמשפחתה וקרוביה מודאגים עמוקות לגבי מצבה של אשתי. כמו כן אמרתי להם שאשתי היא אישה נחושה מאוד ואף פעם היא לא תוותר על אמונתה. עקב צלצולי הטלפון התכופים שלי והקמפיינים של המכתב שכתבתי, השוטרים למעשה התייחסו אליה בפחות חומרה. כמה חודשים לאחר מכן היא שוחררה.

זה הראה לי שאם כל משפחות המתרגלים היו תומכים במתרגלים ועושים כמיטבם להציל אותם, המשטרה הייתה חושבת פעמיים לפני שהייתה רודפת מתרגלים.

ג'יאנג דזה-מין הוא שהורה על הרדיפה

יום אחד הגיעו כמה שוטרים לקחת את אשתי למרכז לשטיפת מוח. התחלתי לכעוס וצעקתי עליהם. כשהתעלמו מהמחאה שלי נאבקתי איתם. בסופו של דבר הם דחפו אותי לרצפה ונשאו אותה למכונית.

אחרי שמכונית המשטרה עזבה, רצתי למרכז לשטיפת המוח ושאלתי אותם מדוע עצרו את אשתי. אמרתי להם: "לכו ושאלו את ג'יאנג דזה-מין. זוהי ההוראה שלו". כעסתי כל כך שלא יכולתי להמשך לדבר. מה יכולתי לומר?

יומיים לאחר מכן ברחה אשתי ממרכז לשטיפת המוח. אבל היא לא חזרה הביתה.

למחרת בבוקר, שמעתי מישהו נוקש על הדלת וראיתי כמה שוטרים בפתח הדלת. הכרתי את רובם מפעמים קודמות. לאחד השוטרים הייתה תחבושת על אצבעו. חשדתי שהוא נפגע באצבעו בזמן שעצר את אשתי ומתרגלים נוספים. אמרתי לו בלעג: "עשית עבודה טובה לא כן? עבדתם בלהיטות מול נשים, האם זה שווה זאת? אולי תשתמש בכישרון שלך להיאבק בפושעים?". הוא היה נבוך מאוד ולא אמר מילה.

לאחר מכן המשטרה הגיעה לביתנו רק לעתים נדירות, מפני שידעו שלא אסייע בעדם.

הצקות מצד המשטרה

פעם מספר שוטרים ארבו במשך שעות בבניין שלנו. זה איפשר לי זמן מספיק להחביא את כל ספרי וחומרי הפאלון גונג. כשהגיעו בסופו של דבר לדירה שלי הם לא מצאו כלום.

לפני כשנתיים, אשתי נעצרה שוב. המשטרה הצליחה להשיג מפתח לדירה שלנו ונכנסה לבית. אני אדם קשה תפיסה והיה לי קשה להגיע להחלטה תחת לחץ. אבל כשהשוטרים נכנסו לביתנו מבלי לדפוק, העברתי במהירות את הדברים שלה למקום אחר. המקום לא היה אידיאלי להסתרת דברים, אבל זה כל מה שיכולתי לעשות בכמה שניות.

השוטרים ערכו חיפוש בביתנו במשך זמן מה, אבל לא מצאו מה שחיפשו. בסוף, הם לקחו משהו מהחדר שלה, ובכלל זה פריט חשוב שאשתי השתמשה בו כל יום. הוריתי לשוטרים לעזוב את הפריט הזה, אחרת איאבק בהם בכל כוחי. הם נסוגו והבטיחו לעזוב אותו ברשותי. לפני שעזבו עם כמה פריטים לא חשובים, הם ביקשו ממני לחתום על רשימת פרטים. סירבתי.

הדאפא מעניק חכמה וברכות

עקב היכולת המוגבלת שלי, נשענתי באופן גורף על אשתי שתנהל את העסק המשפחתי. אבל כשלא הייתה בבית, היה עליי לעשות כל דבר. בעבר, לא הייתי מוסמך אפילו להיות העוזר שלה, אבל עכשיו אני אחראי על הכול. פתאום הבנתי שאיני עוד חסר יכולת. הצלחתי לנהל את החנות ממש בסדר ואפילו הרווחתי בצורה מכובדת.

אחרי שאשתי חזרה הביתה, אחת השכנות סיפרה לה שהסתדרתי ממש בסדר. אשתי אמרה לי: "הדאפא מסייע למשפחה שלנו ואתה התברכת על כך שהגנת על חומרי הדאפא".

באמת בורכתי. במשך שנים סבלתי מאבנים בכליה והכאב היה חזק מכדי לשאת אותו. לפני כמה שנים במהלך חופשת ראש השנה החדשה סבלתי כאבים עזים ונשארתי בבית החולים במשך כמה ימים כדי להקל על כאביי. הרופאים לא יכלו לעזור לי, אבל אשתי אמרה לי: "רק פאלון גונג יכול לעזור לך".

על-פי עצתה שיננתי בכנות: "פאלון דאפא הוא נהדר; אמת-חמלה סובלנות הם נהדרים". הקשבתי גם להרצאות האודיו של מאסטר לי הונג-ג'י. תוך שבוע כל הסימפטומים שלי נעלמו.

הטיפוח אינו קל

אף על-פי שלא התחלתי לתרגל בפאלון גונג, תמכתי בכל לבי בטיפוח של אשתי. כשהיא עסוקה בדברים של הפאלון גונג, אני מנסה לקחת על עצמי עוד עבודות בית.

כשהיא משננת את הספר של הפאלון גונג מהזיכרון, אני קורא איתה ביחד את הספר כדי לוודא שהיא מדייקת. כשהיא מנסה לשכנע אנשים לפרוש מהמפלגה הקומוניסטית וארגוניה, אני אומר לפעמים: "ביטחו בה. כולנו עושים זאת ומרוויחים". אפילו שכנעתי חבר לפרוש מהמפלגה כשאשתי לא הייתה שם.

בשנה שעברה כשמתרגלי פאלון גונג החלו להגיש תביעות משפטיות נגד ג'יאנג דזה-מין, לא היססתי והגשתי תביעה משפטית משלי. אני מאמין שכל העם הסיני רוצים לראות שגי'אנג יועמד לדין.

אני חושב להפוך מתרגל אבל לא צברתי מספיק אומץ כדי לעשות זאת. הטיפוח של פאלון גונג נראה פשוט, אבל הוא אינו פשוט כלל. אני מעריץ את אשתי ואת המתרגלים האחרים.

במהלך ראש השנה הסינית החדשה של 2016, אשתי סיפרה לי שכל המתרגלים מברכים את מר לי הונג ג'י (מייסד הפאלון גונג) וגם אני יכול לעשות זאת השנה. היא אמרה לי שאני יכול לכתוב את הסיפור שלי ולמסור אותו לאתר מינג-הווי.

עכשיו אני רוצה לנצל את ההזדמנות לומר: "יום הולדת שמח למר לי. תודה לך על הצלת מתרגלי דאפא ומשפחותיהם".