אישה בשנות ה- 60 הוכתה על ידי משפחתה

המשטר הקומוניסטי בסין עשה מאמץ רב לפרק ערכים של התרבות והמסורת הסינית, בתוכם גם ערכי המשפחה. כיוון שהמשטר מעוניין לחסל את הפאלון גונג הוא לוחץ על משפחות המתרגלים בדרכים שהמשפחה לא יכולה לעמוד בהם: עוצר וכולא בני משפחה, מפטר אותם מעבודתם, מטריד והורס את ביתם ועוד. באופן זה המשטר משיג מצב שבני המשפחה המפוחדים לוחצים  בעצמם על המתרגל שיחתום למשטר שלא יתרגל יותר פאלון גונג. זהו אחד הסיפורים האלה.

גב' סון מיי-ליאן, בת 66, היא מהעיירה נאן-יאנג-שן במחוז לין-צ'ו בפרובינציית שן-דונג. בעלה סבל מהמיפלגיה (שיתוק חצי הגוף, המת') כשילדיה היו עדין קטנים. הוא שכב במטה במשך שנים כשהוא סומך על התרופות שיתחזקו את חייו. גם לגב' סון היו מחלות, כמו דלקות ריאה וחזה, שחפת ובעיות בכתף שגרמו חוסר תחושה במקום. מאחר ומשפחתה סבלה מקשיים כלכליים, היא הסתירה את בעיותיה הרפואיות מילדיה, כדי לא להיות להם לעול עם כל מיני דאגות כספיות או פסיכולוגיות.

אחרי שבעלה נפטר, סון מיי-ליאן שקלה לחפש טיפול רפואי למחלותיה. אך היכן היא תמצא כסף לממן זאת? ב-1997 כשפאלון דאפא התפשט והגיע עד לעיירה שלה, שמעה על ההשפעה של פאלון גונג על ריפוי וכושר והלכה בשמחה לאתר התרגול להתחיל בתרגול הפאלון גונג. אחרי כן היא הבריאה לחלוטין מכל המחלות ללא כל טיפול רפואי.

פאלון דאפא יכול לשפר את המוסר, האצילות והמצב הפיסי של בני אדם, מה שיכול להביא תועלת לאזרחים של המחוז. אולם, תרגול כל כך טוב כזה עובר יותר משבע שנות דיכוי איום. כמה משפחות התפרקו בגלל הדיכוי הלא הגיוני ע"י הממשל של ג'יאנג? כמה ילדים קטנים הפכו ליתומים אחרי שהוריהם עונו למוות בכלא?

העם הסיני צריך היה כבר ללמוד את השיעור אחרי עשר שנות ה"מהפכה התרבותית הגדולה". אבל היום, אותן טרגדיות חוזרות על עצמן בין האנשים שמתרגלים "אמת, חמלה וסובלנות". העם הסיני איבד את עצמו במהלכים הפוליטיים של המפלגה. הם חסרי תחושה לכאבם של אחרים ולמדו את האומנות של "הגנה עצמית"- הם התרחקו מן החוש הפנימי שלהם לצדק ונדיבות. תחת דיכוי של מאבק כזה, אדם אינו חש אשמה אפילו כשהוא בוגד במשפחתו. יש כאלה המפרים בכוח את הערכים המוסריים והאתיים, ומכים באופן ברוטאלי את בני משפחתם. הרדיפה של סון מיי-ליאן היא דוגמה כזאת.

ב-20 למרץ 2004, "משרד 610" במחוז לין-צ'ו, חטף בכוח את סון מיי-ליאן ושלח אותה למרכז לשטיפת מוח, "ווי-פאנג 610". שם היא נדרשה לשלם 3,000 יואן במזומן. איך אלמנה מבוגרת בגילה, מעיירה קטנה, מסוגלת לשלם סכום כזה? כשלא יכלה לשלם, הם סחטו את הכסף משני בניה.

שני בניה החקלאים גידלו מלונים והיו באמצע העונה הבוערת במאי 2004. ראש משרד 610, ליו ג'יאנג-או ופקידים אחרים במשרד, הטרידו את בניה של גב' סון ואיימו עליהם כל הזמן. הפקידים הפריעו בצורה רצינית למהלך חייהם הרגיל בבית ובשדה. בנוסף, כל בן נאלץ לתת 10,000 יואן לפקידים. תחת דיקטטורה כזו אין טעם אפילו לחפש צדק. למרות שידעו שאימם לא עשתה שום דבר רע, הם הפנו את כל כעסם כלפיה.

כשגב' סון חזרה לביתה ביוני מהמרכז לשטיפת מוח, שני בניה, בניגוד למצפונם, אסרו עליה לתרגל פאלון גונג ( הם פחדו שיוטרדו שנית). בנוסף, שני בניה ונשותיהם לא הרשו לה לגור בביתה ואסרו עליה לבקר את ידידיה. היא נאלצה לגור עם שני בניה.

בספטמבר, היא עברה לגור עם בנה הבכור. יום אחד, כשכלתה נוכחה שגב' סון יצאה לבקר אנשים, היא החלה להכות אותה באלימות באגרופיה. היא הכתה אותה באכזריות בחזה ובגבה. סון מיי-ליאן הייתה חבולה כל כך קשה, שלא יכלה לזוז. מאוחר יותר, הם נעלו אותה בחדר המערבי, והיא קבלה חתיכת לחם סיני ותרמוס עם מים כל יום. הם אסרו עליה לצאת מן החדר אפילו כשהייתה צריכה לשירותים. גב' סון הוחזקה כאסירה במשך חודש ימים ושוחררה רק כשהבן השני הגיע לביקור.

ביולי, אשת הבן הבכור מצאה תואנה להתנכל לחמותה. מ-24  ליולי עד ה- 3 לאוגוסט היא אסרה עליה לאכול ולשתות. גב' סון הורעבה במשך תשעה ימים אך עדיין הייתה בריאה.

יום אחד כשלמדה את הפא בביתו של בנה השני, הבן חטף את הספר וקרע אותו. אחר כך הכה את אמו באגרופים בחזה.

סון מיי-ליאן לא יכלה לשאת את היחס הנורא של בניה. היא עזבה את ביתם ב- 3 לינואר כדי לעצור את מעשיהם הלא מכובדים של בניה, כשאין לה את ההזדמנות להבהיר להם את האמת תחת נסיבות אלה. היא עדיין חסרת בית.

כדי לתת הזדמנות לשני בניה ומשפחותיהם לתקן את דרכם ולהתאחד עם אימם, אנחנו מספרים סיפור זה. הלוואי ואנשים טובים לא יסבלו יותר מן הרדיפה. הלוואי שאלה שרומו ידעו את העובדה שהדאפא נרדף באופן לא צודק, והלוואי שכל אלה שעשו דברים רעים לא יבצעו עוד פשעים אלה.