התנסות מוועידת הפאלון דאפא לשיתוף התנסויות בניו יורק 2016

ברכות למאסטר הנכבד ולמטפחים עמיתים!

התחלתי לתרגל פאלון דאפא (פאלון גונג) ב-1997 בארה"ב. ברצוני לשתף את ההתנסות שלי בהבהרת אמת לבני משפחתי.

אמונה במדע

הצגתי את הפאלון דאפא לאבי זמן קצר לאחר תחילת הרדיפה ב-1999. לו ולאמי יש אמונה חזקה במדע ולכן היו להם ספקות ושאלות רבות לגבי שיטות תרגול כמו הפאלון דאפא.

הקראתי להם את הפרק "צ'יגונג והתעמלות" מההרצאה התשיעית ב"ג'ואן פאלון". הם הסכימו עם מה ששמעו ואמרו,"אחרי הכול, ספורט והתעמלות מכַלים אנרגיה, ואילו צ'יגונג משמר אנרגיה.

באותו ערב, שיתפתי איתם את ההתנסויות שלי ומדוע אני מטפחת ומתרגלת. למרות השאלות הרבות שעדיין היו להם, הם הקשיבו. שוחחנו עד מאוחר בלילה. זו הייתה הפעם הראשונה שהייתה לי שיחה כזאת מלב אל לב עם הוריי.

עבודתו של אבי לקחה אותו לטייוואן ולסין. בכל פעם שחזר משם, הוא דיבר על פאלון גונג. פעם אחת, הוא התעקש שאבוא איתו לניו יורק כדי לטפל בניירת כלשהי. במשך 10 שעות הנסיעה באוטובוס הלוך וחזור, הוא הקשיב בתשומת לב להרצאות המוקלטות של המאסטר. בסופו של דבר לא טיפלנו בניירת, והבנתי שהסיבה לנסיעה הייתה שהוא יקשיב לפא.

כשהוא חזר לסין, הוא הקשיב לעוד פא של המאסטר. גם נתתי לו עותק של הספר "ג'ואן פאלון".

מתמיכה למורת רוח

כשהרדיפה החריפה, גישתו של אבי לטיפוח שלי השתנתה מתמיכה לפחד, אז נתתי לו לצפות בסרט שמבהיר את האמת על הפאלון גונג.

כשהוא ראה כמה חמורה הרדיפה כלפי המתרגלים, ירדו לו דמעות. למרות זאת, עם חלוף הזמן, גישתו השתנתה מפחד למורת רוח.

הוא כתב לי מכתבים ארוכים וביקש ממני שאוותר על הפאלון גונג. באותו הזמן, התפטרתי מעבודתי ועברתי לניו יורק כדי לעבוד בטלוויזיית NTD במשרה מלאה. אבי לא הבין למה התפטרתי מעבודתי.

הוא חשב שאני הופכת לפוליטית. בעיניו הטיפוח שלי לא הועיל לי כלל. רבים מילדי חבריו לא היו כשרוניים כמוני אך הם חיו חיים נוחים. לדעתו ויתרתי על עבודה, בית, משפחה וכסף למען האמונה שלי. הוא חשב שוויתרתי על כל מה שיכול היה להיות לי, וחש זאת כהפסד.

אני כתבתי לו גם כן מכתבים ארוכים ושיתפתי אותו במחשבותיי. אך אף אחד משנינו לא הצליח לשכנע את השני. בכל פעם שהעליתי את הנושא של הדאפא, שיחתנו הסתיימה בריב. כשהיו לי בעיות שין-שינג, הוא גם אמר מילים חסרות כבוד כלפי הדאפא. לא ידעתי איך להבהיר לו את האמת.

לכן היה זה מוזר שכשאבא בא לבקר אותי, הוא תמיד רצה לדבר על הפאלון גונג. אך עדיין בכל פעם שניסיתי לספר לו על מחשבותיי, הוא או לא הסכים להן או שהוא סירב להקשיב. אז הפסקתי לדבר ורק הקשבתי לו.

אזהרה ורמז

ואז, בחלום ראיתי את אבי בתוך ארון קבורה. פסעתי הלוך ושוב מחוץ לחדר שבו ניצב הארון. קבוצה של רוחות רפאים באה לקחת אותו, אך כשהן ראו אותי הן ברחו. כשהתעוררתי הבנתי שאבי נמצא בסכנה ורק אני אוכל להצילו. עדיין לא היה לי מושג מה לעשות, אך הייתי נחושה לא להיכנע הפעם.

באותו זמן הטיפוח שלי היה מדורדר כי הייתי עסוקה במטלות רבות. כשנתקלתי בקונפליקטים, הסתכלתי פנימה בצורה שטחית מאוד ורק הרגשתי רע. כך לא השתפרתי בטיפוח. במבט לאחור, בזבזתי הזדמנויות רבות להשתפר. ואז הקשיים שחוויתי ב-NTD התגברו עד שפשוט עזבתי.

לאחר שעזבתי את NTD, נעשיתי מעורבת בפרויקטים אחרים ועדיין הייתי עסוקה. יום אחד, היה לי חלום נוסף ובו הייתה לי קבוצה של חיות מחמד קטנות וחמודות. פעמים תכופות שכחתי להאכיל אותן והן רזו, ועדיין התעלמתי מהן. חשבתי שהן יחזיקו מעמד, עד שיום אחד ראיתי שהן גוססות מרעב. הייתי כל כך עצובה ומיהרתי החוצה לקנות אוכל, אך לא יכולתי למצוא שום דבר בשבילן.

לאחר שהתעוררתי, החרטה והצער שחשתי בחלום השפיעו עלי מאוד. הוארתי לכך שחיות המחמד בביתי הן בני משפחתי. המזון שהם היו זקוקים לו הוא לשמוע את האמת על הפאלון גונג. אך עדיין המשכתי להיות עסוקה, והתעלמתי מהם ומטובתם.

סבל מנטלי

נתיב הטיפוח שלנו לא צריך לעשות מעקף בגלל שינויים בסביבה שלנו. לאחר שעזבתי את NTD, נתקלתי בהרבה מבחני שין-שינג מכאיבים שגרמו לי להבין שאינני יכולה לברוח יותר. לא הייתה ברירה אלא לחזור לטיפוח רציני ולהתמקד בשיפור השין שינג שלי.

אם לסלק קארמה זה אומר לסבול מסימפטומים גופניים, אז לסלק החזקות הוא תהליך של סיבולת נפשית. לדוגמה, כשמסלקים את ההחזקה לתחרותיות, כשההחזקה נדחפת אל פני השטח ומסולקת, התשוקה להיאבק ולהתווכח חזקה מאוד. אם מישהו לא יכול לשלוט בעצמו, הוא יונע על ידי ההחזקה שלו. כשהוא מונע על ידיה, הוא יחזק אותה במקום לסלק אותה.

כדי להיפטר מההחזקה, ההכרה העיקרית חייבת להיות חזקה מאוד. אדם צריך להפריד את עצמו בבירור מהמנטליות התחרותית. כשהמחשבות הנכונות חזקות מאוד, ההחזקה יכולה להיות מסולקת מהר. אך הסבל הנפשי והלחץ המנטלי במשך התהליך עצומים. זה בגלל שההחזקה היא הר ענקי בממד אחר. כדי לסלק אותה לחלוטין צריך לשאת כמה קשיים. בדרך כלל לוקח מספר ימים של מאמץ גדול כדי לסלק חזקה, אך עדיין אחרת תצוץ.

ואז המאסטר נתן לי לחוות רגע חטוף של שלווה ללא כל החזקה. על אף שהרגע היה קצר כל כך, זה עודד אותי לסלק את ההחזקה הבאה, בזו אחר זו. היו כמה חודשים שסילקתי החזקות ללא הרף.

לבי ומחשבתי התמתנו ונבחנו כשעבדתי, כשהלכתי, כשאכלתי וכשביצעתי משימות. באותה תקופה למדתי בהדרגה איך לטפח, והתחלתי להבין מה הטיפוח מחייב.

כיבוד הורים

הטיפוח שלי התחיל להשתפר ואבי השתנה בתקופה הזו. הוא ביקר אותי וביקש ממני לבוא איתו לקנות אייפד. רציתי לשלם את זה בכרטיס האשראי שלי, וזה הפתיע אותו. הוא האמין שלאחר שהתפטרתי מעבודתי הרגילה, לא הייתה לי הכנסה יציבה ושמשאביי הכספיים אינם טובים.

"קראתי מאמר של מתרגל באתר מינג-הווי", אמרתי. "נאמר שם ש'בין 100 מעשים טובים, כיבוד הורים הוא מספר אחת'".

הוספתי: "אני מתרגלת אמת-חמלה-סובלנות. אם אני רוצה לטפח חמלה, עליי לבצע היטב את מצוות כיבוד הורים קודם. לא הצטיינתי בתחום הזה קודם. אתה תמכת בי ונתת לי כסף ללימודים. אמנם עדיין לא הרווחתי הרבה כסף, עליי להשתמש בכסף שהרווחתי כדי להפגין כיבוד הורים כלפיך. בבקשה תן לי לקנות את האייפד הזה עבורך".

אבי התרגש מאוד ונתן לי לקנות את האייפד. על אף שזו הייתה רק מחווה קטנה, זה קירב בינינו מאוד. הוא סיפר בגאווה לחבריו שהאייפד שלו ניתן לו על ידי בתו כשביקר אותה בארה"ב. על אף שהוא עדיין התנגד לכך שאני עובדת ב-NTD בהתנדבות, היה לו אכפת מNTD- והוא צפה בשידוריה כמעט בכל יום.

להבהיר את האמת מנקודת מבט פוליטית

כמה ימים אחר כך ארגנתי לו ארוחת צהריים עם מתרגל שיודע להבהיר את האמת מנקודת מבט "פוליטית". המתרגל הזה ענה לאבי על הרבה שאלות. אחר כך הוא פגש עוד מתרגלים בגילאים שונים. הוא סיכם שמתרגלי הפאלון גונג כולם אנשים טובים. לא רק זה, הוא מצא שהם אנשים אינטליגנטים ובעלי תובנות, והם שונים לגמרי מהקומוניסט הסיני הסטריאוטיפי.

לאחר שביקר במשרד טלוויזיית NTD, הוא אמר: "אפילו שאין לכם משאבים רבים, כל מי שעובד שם הוא מלא התלהבות ואנרגיה". זה הרשים אותו מאוד.

אבי שינה לגמרי את יחסו לדאפא. הוא צפה בסרט הדוקומנטרי "תשעת הדיונים על המפלגה הקומוניסטית [הסינית]" בכל בוקר ב-NTD, ולקח חוברות של "תשעת הדיונים" בחזרה לסין. הוא חש שבתו מכבדת אותו מאוד לאחר שהפכה למתרגלת של פאלון דאפא, ושפאלון דאפא הוא באמת טוב מאוד.

שיפור בטיפוח השפיע על השינוי

לאחר זמן מה, אבא הגיע שוב לביקור. עד אז כבר חזרתי לעבוד ב-NTD במשרה מלאה. הוא הודה לי בפני כמה מתרגלים ב-NTD. הוא הודה לי על שלא ויתרתי עליו ושעזרתי לו לדעת את האמת.

בנקודה זו הייתי בהלם שאבי, שהתנגד כל כך שאתרגל פאלון גונג והתנגד לעבודתי בNTD-, השתנה כל כך.

לאחר מכן, הוא צפה בווידיאו של סדרת תשע ההרצאות של המאסטר, ותרגל אתי את התרגילים. ואז יום אחד ניתנה לו ההזדמנות לפגוש את המאסטר ובהדרגה הוא התחיל לתרגל בעצמו.

במבט לאחור, אני יודעת שהכול קורה באופן טבעי. אך אבי אכן השתנה כי אני השתפרתי בטיפוח. כשלבי משתנה, כל מה שסביבי משתנה גם כן.

למרות שהוא עבר שינויים רבים, הטיפוח שלו התנדנד. בכל פעם שביקר אותי, הוא היה להוט לפגוש ולשוחח עם המתרגלים שהוא הכיר במשך השנים. המתרגלים האלו סיפרו לו על דברים בטיפוח ואיך לטפח. ובכל פעם, הוא אמר שהוא יהיה נחוש לקרוא את ספרי הדאפא. אך כשחזר לסין, הוא נעשה עסוק בענייני היום יום.

לפעמים אני שואלת את עצמי אם עשיתי מספיק, היות שהוא כבר יודע את האמת ומקבל את הדאפא. לא הייתי בטוחה כמה זמן עליי להקדיש לעזור לו בטיפוח-תרגול, כי ידוע לי שזה יצרוך הרבה זמן.

היעדר אומץ בגלל החזקות

אבי ראה את מופע ה"שן יון" פעמיים לפני כמה שנים. היה לו הרבה מה לומר לאחר מכן, אך מאז לא הייתה לו הזדמנות לצפות שוב במופע. השנה הוא רצה לחגוג אתי את יום הולדתו בניו יורק. לעתים נדירות הוא חוגג ימי הולדת, אז תהיתי מדוע לפתע הוא רצה לבוא לניו יורק לכבוד יום הולדתו. בדקתי ומצאתי שיום הולדתו נופל על השבוע ש"שן יון" מופיע בלינקולן סנטר. ידעתי שהוא בא לראות את "שן יון".

לאחר שאספתי אותו משדה התעופה, לא מצאתי את האומץ לומר לו שנלך לראות את "שן יון" ביום הולדתו. הייתי עצבנית בגלל התגובה הקודמת שלו לאחר שצפה ב"שן יון" בעבר.

ידעתי שמאחורי עצבנותי התחבאה החזקה גדולה. ההחזקה להחזיק ב"כבוד העצמי" שלי, פחד שמשפחתי לא תבין אותי, פחד מדחייה, רגשות למשפחתי וגם אדישות להצלת יצורים חיים. החלטתי לוותר על ההחזקות האלו.

כשהרדיפה רק החלה, הבהרתי את האמת הרבה למשפחתי ולחבריי. לא היו לי שום מושגים, ופשוט סיפרתי להם כמה הדאפא נפלא. עכשיו, אני מבהירה את האמת למשפחתי לעתים רחוקות. אני בקושי מזכירה את הפאלון גונג באירועים משפחתיים כי הרגשתי לא בנוח להעלות את הנושא. באותו ערב בכיתי. אמרתי בשקט למאסטר שאני חייבת להשתפר בנושא זה.

למחרת סיפרתי לאבי על התכנית שלי לראות אתו את ה"שן יון". הוא לא התנגד, ראה את מופע ה"שן יון" וחגג יום הולדת מאוד בעל משמעות. הוא גם הצטרף ללימוד פא קבוצתי בפעם הראשונה. כמה שבועות לאחר מכן הוא כתב את ההתנסות הראשונה שלו.

המאסטר נותן רמזים

במשך תקופה זו, חוויתי קונפליקטים רבים עם אנשים שאינם מטפחים. כמה מהם היו מכאיבים ביותר. המאסטר נתן לי רמזים שעליי לדבר עם האנשים האלה על הדאפא.

אך כשנפגשנו הם הפגינו יחס מוזר כלפיי, וכמה מהם היו חסרי היגיון ומעליבים. הרגשתי שיהיה קשה מדי להציל אותם ורציתי לוותר. אך גם הבנתי בבירור שהם תחת אחריותי ושכמטפחת אינני יכולה לוותר.

באמצעות לימוד פא וטיפוח, גיליתי בהדרגה שבני משפחתי שאינם מטפחים הם ישויות יוצאות מן הכלל, הם כולם פה למען מטרה, ועליהם לקבל את הפא. אך יש להם החסרות גדולות שבאמת מונעות מהם מלקבל את הפא.

חלקם רגישים מדי וחסרי היגיון, חלקם דעתניים מאוד ועקשנים, לחלקם יש החזקות גדולות לעבודתם ולקריירה שלהם, וכמה מהם שתלטנים ותמיד רוצים להיות בעלי ההחלטה. כל ההחסרות האלו שמונעות מהם להתקרב לדאפא הן בדיוק ההחזקות הגדולות שיש לי.

בכל פעם שאני צריכה לסלק החזקה שכזאת, בני משפחתי שיש להם אותן החסרות יפגינו לבטח את ההחסרה שלהם כלפיי.

לדוגמה, אם אני צריכה להיפטר מרגשנות, בן משפחה שיש לו חולשה בתחום זה ייתקל בבעיות רגשיות ויציג את הבעיה הזו בפניי.

אם אני לא מסלקת את העקשנות וממשיכה להיות דעתנית, אחד מבני משפחתי תמיד יופיע כעקשן ודעתני. כשיש לי החזקה לעבודתי, יהיה מישהו שקשור מאוד לעבודתו גם כן.

רק כשאני מסלקת את ההחזקה לרגשנות, לעבודה ולעקשנות, הגורמים שמונעים מהם להתקרב אל הדאפא יתפוררו.

הבנה ברורה לגבי הטיפוח

לא רק שלא טיפחתי היטב בנוגע לעניינים רגשיים, גם מנעתי ממשפחתי מלצעוד על נתיב הטיפוח. התלוננתי שהם רגשנים מדי, עקשנים מדי, וקשורים מדי לעבודתם. אפילו רציתי לוותר עליהם תחת התירוץ שאני עסוקה מדי.

בכל זאת, הם הגיעו לכאן בשבילי, והם ישויות שבאו לכאן כדי לעזור לי להשתפר בטיפוח. לאחר שהוארתי לכך, הייתה לי הבנה הרבה יותר ברורה לגבי הטיפוח ולגבי הצלת ישויות חיות.

ההחלטה שלי נחושה. לא אחזיק יותר בהחזקות למיניהן המונעות מישויות חיות להינצל. הטיפוח שלנו איננו למען השלמה אישית בטיפוח, הוא קשור להצלת אחרים.

נעשיתי רצינית יותר לגבי הטיפוח שלי. בכל פעם שהרגשתי חוסר נוחות בלבי, אמרתי לעצמי: "תעצרי את כל הרגשות האנושיים ורק תסתכלי פנימה".

תהליך מייסר

כשאני מזהה החזקה, אני מקציבה לעצמי שעתיים כדי להיפטר ממנה. לאחר שעתיים, החזקה אחרת מתגלה ואני מייד מסלקת אותה גם כן. אינני רוצה לתת לאף החזקה אנושית שום הזדמנות להישאר בממד שלי. זה בגלל שאם אתן לה, ישויות לא יינצלו.

התהליך של סילוק החזקות הוא מייסר, עם זאת הוא קדוש מאוד. יכולתי להרגיש שהמאסטר תמיד דואג לי, מעודד אותי ומשלים אותי. אני מאמינה ששינויים רציניים נעשו בממדים אחרים, אך עדיין, על פני השטח נראיתי רגילה לגמרי. הלכתי לעבודה כרגיל, אך ידעתי שאני משתפרת מהר מאוד.

לאחר כמעט 20 שנה של טיפוח, אני מבינה עכשיו מה זה אומר להסתכל פנימה, מהו טיפוח יציב ואיך לעבור מצוקות.

אני אסירת תודה למאמצים הקפדניים של המאסטר. כל צעד שאנו עושים בטיפוח נעשה תחת השגחתו והגנתו. מה שאנחנו רוצים להשלים בטיפוח הוא המשאלה שלנו, אך הכול נעשה על ידי המאסטר. אנו רק יכולים לטפח היטב ולא לוותר על ההזדמנות להציל כל אדם שאנו פוגשים בו. להוקיר אותו, כמו שהמאסטר מוקיר אותנו.