לחלק הראשון   לחלק השני  לחלק השלישי

4. המאסטר מקיים סמינר שני בדא-ליאן

המאסטר לימד סמינר בדא-ליאן לא כל כך מזמן. מתרגלי הפאלון דאפא מהאזור היו כה בני מזל על כך  שהמאסטר הסכים לקיים סמינר שני להוראת-פא בדא-ליאן. בתחילה המאסטר תכנן ללכת לעיר אחרת, אבל בגלל בעיות ארגוניות, הסמינר ההוא בוטל.

במקרה הייתי בסביבה כאשר המאסטר תכנן מחדש את לוח הזמנים שלו, וביקשתי ממנו לבוא שוב לדא-ליאן.

בסמינר הראשון בדא-ליאן השתתפו מאתיים איש מחוץ לאזור ו-500 מקומיים. ידעתי שאנשים רבים נוספים ישתתפו בסמינר השני. המאסטר הסכים והחליט שהסמינר יתחיל ב-1 ביולי. לבו של המאסטר מוקדש כולו להצלת ישויות חיות.

דיון על מחירי הכרטיסים

שמעתי במקרה שיחה בין המאסטר לחבר צוות, מתרגל גם הוא, בנוגע לתמחור הסמינר.

ממה ששמעתי, ההשתתפות בסמינר הראשון עלתה 50 יואן בלבד. לאחר ששולמו האחוזים לחברה הסינית לחקר מדע הצ׳יגונג, נשאר רק מעט – אפילו לא מספיק כדי לכסות את העלויות. לא רק זאת, המאסטר הציע לתת הנחה של 50% לכל התלמידים החוזרים. איש הצוות היה מודאג – איך ייכנס מספיק כסף כדי לכסות את העלויות?

המאסטר נראה רציני מאד ואמר, ״איך אתה יכול בכלל להגיד זאת? האם אתה יודע מה אני עושה כאן? אני פה כדי ללמד את הפא. דבר אינו חשוב יותר מהפא. אל תחשוב אפילו על העלאת המחיר. לא כל התלמידים הם עשירים. אנחנו נגבה את אותו הסכום, 50 יואן. תלמידים חוזרים יקבלו הנחה של חמישים אחוז, כלומר 25 יואן. בנוגע לאחוזים שאנו משלמים לחברה לחקר הצ׳יגונג, אנחנו יכולים לדון עמם שוב.״

כששמעתי זאת רציתי לבכות. מאסטרים אחרים של צ׳יגונג עשו כסף מהשיטה שלהם – הם גבו כמה מאות יואנים עבור סמינר של יומיים בלבד. בכל מקום אליו הלכו הם קנו לעצמם ארוחות יקרות, התגוררו במלונות של חמישה כוכבים, והוסעו ברחבי העיר כמו אנשים חשובים.

המאסטר שלנו, לעומת זאת, טס לעתים רחוקות במטוס, כדי לחסוך כסף. הוא אכל כוס נודלס והתגורר במלונות קטנים. חברי הצוות המתרגלים עזרו לסחוב תיקים כבדים של ספרים וחומרים לסמינרים, והלכו בעקבות המאסטר מעיר לעיר.

המאסטר גבה רק 50 יואן עבור סמינר של תשעה ימים, וחצי מזה מכל התלמידים החוזרים. איפה בכל העולם אפשר למצוא מישהו עם כה הרבה חמלה כמו המאסטר? תודה, מאסטר, על כל עבודתך הקשה שלך.

3,000 כרטיסים נמכרו

הסמינר נערך באולם האסיפות של מפעל הרכבות של דא-ליאן ו-2,700 המקומות נמכרו במהירות. בשל ההיענות הבלתי צפויה מכרנו עוד 300 כרטיסים לעמידה בלבד, וערכנו סמינר של 3,000 איש.

מפעל הרכבות של דא-ליאן היה העסק הגדול ביותר בעיר. רבים מהפועלים ומהבכירים היו מתרגלים. אולם האסיפות שימש לעתים קרובות עבור ועידות לשיתוף התנסויות. הדאפא, בתורו, הביא ברכה למפעל הרכבות – היה זה העסק הרווחי ביותר בעיר כולה.

רב-אלוף קונה כרטיסים

לפני שהסמינר התחיל, קיבלתי שיחת טלפון מרב-אלוף שרצה גם כן לקנות כרטיסים לסמינר. הוא הגיע לביתי לאחר ששוחחנו קצרות בטלפון.

הוא סיפר לי שגנרל בדימוס מבייג׳ינג ביקש ממנו לקנות את הכרטיסים. הגנרל ומשפחתו השתתפו באחד מהסמינרים של המאסטר והתחילו לתרגל בדאפא. מאז, הוא הבחין בשיפור דרמטי בבריאות של כל משפחתו. הוא אמר לו שזו שיטה נהדרת ושמשפחתו רוצה להשתתף שוב בסמינר בדא-ליאן. הרב-אלוף קנה גם הוא מספר כרטיסים עבור עצמו, וסיפר שהוא רוצה לנסות את שיטת הטיפוח.

כאשר התקשרתי אליו לאחר שנה והצעתי לו להציג אותו בפני המאסטר, הוא היה נרגש ביותר והגיע מיד. בנוכחות המאסטר הוא ישב ישר וזקוף, השתמש בגינוני כבוד צבאיים, והצדיע למאסטר לפני שעזב. שאלתי אותו בזמן שיצאנו, ״היתה לך קריירה נכבדת בצבא, נלחמת וניצחת בקרבות רבים. עכשיו, אתה נושא בדרגה הגבוהה של קומיסר פוליטי צבאי. האם אתה באמת מאמין בפא הבודהא? האם אתה מאמין במאסטר לי?״

הוא ענה, ״כן. למורה לי יש כל כר הרבה מוסריות אדירה – כל כך עצומה שלא משנה מי אתה, צריך להביע אדיבות, כבוד והערכה למורה.״ התרשמתי מאוד מתשובתו. אכן, המוסריות האדירה של המאסטר עולה על כל הישג ארצי.

ההפרעה נפתרה

המאסטר הגיע לדא-ליאן מיד לאחר שהסתיים הסמינר בג׳נג-ג׳ואו. מתרגלים רבים שמעו על מה שהתרחש בג׳נג-ג׳ואו והמאסטר גם הזכיר זאת בהרצאותיו. כאשר המאסטר סיפר לנו על כך, הוא הוסיף עוד מספר פרטים.

המאסטר סיפר לנו שמפלצת ענקית דמויית דינוזאור הפריעה לסמינר. מזג האויר הפך מיד לסוער, וירדו חתיכות ברד בגודל של ביצה. גג האולם נפגע ואספקת החשמל נקטעה. המאסטר נאלץ להפסיק את הסמינר. בעיתון המקומי דיווחו על הסערה.

בגלל שהמפלצת קטעה את הוראת הפא, לא היתה למאסטר ברירה אלא להתמודד איתה. למרות שהיתה אכזרית, המפלצת לא היוותה שום בעיה עבור המאסטר. הוא השתמש בסימני ידיים גדולים וכיווץ אותה לדבר קטנטן, ואז תפס אותה בידיים ושם אותה בבקבוק מים מפלסטיק. לאחר שמוסס אותה, הוא זרק את הבקבוק לפח האשפה.

שדים רבים ניסו להפריע אחרי שהמאסטר התחיל ללמד את הפא לציבור, אבל הם רק הביאו חורבן על עצמם.

שיבושים בתכניות הטיסה נפתרים

המאסטר תיכנן במקור לטוס מג׳י-נאן לדא-ליאן, אבל בגלל ההפרעות של הרוע, מזג האויר השתנה ונכנסה לפתע סופה. טיסתו של המאסטר התעכבה.

לא ידענו אם המאסטר יגיע בזמן לסמינר. קיבלנו שיחות טלפון רבות מאנשים ששאלו אם הסמינר יתקיים כמתוכנן. בין כל הכאוס ואי הודאות, קיבלתי שיחת טלפון, שהמאסטר והצוות יקחו סירה מג׳י-נאן.

לאחר שהגיעו החדשות האלו, יותר מ-100 תלמידים ירדו לרציף, מבלי שנתבקשו, כדי לקדם את פניו של המאסטר. הם החזיקו שלט שעליו היה כתוב ״ברוך הבא, מאסטר לי הונג-ג׳י, לדא-ליאן״. מצלמות הוצבו, העדשות כוונו אל המזח וכולם חיכו להגעתו של המאסטר.

כמה מאיתנו הלכו למזח וכמה אחרים נערכו בחוץ וחיכו בסבלנות. סירה בשם ״המאה החדשה״ התקרבה באיטיות למזח ועגנה. האם היה זה צירוף מקרים? המאסטר אכן פתח תקופה חדשה.

המאסטר עמד ליד היציאה מהסירה. כשראו שכל כך הרבה אנשים מחכים לקדם את פניו של המאסטר, הנוסעים פינו לו דרך והמאסטר נע לחזית. רבים היו סקרנים, ״את מי באו כל האנשים האלו לראות?״

התלמידים היו נרגשים ביותר והריעו בהתלהבות. המאסטר חייך גם כן וניפנף בידו לכולם. הלכנו עם המאסטר ופגשנו את המתרגלים המחכים מחוץ לרציף.

המאסטר שאל אותי: ״האם את ארגנת את זה?״ עניתי בחיוך גדול: ״לא, לא ארגנתי את זה. לא היה שם ארגון. התלמידים שמעו את החדשות ובאו בעצמם".

המאסטר לא הסכים שאיש יממן לו מלון מהודר. הזמנו חדרים במלון וו-האן, מלון עסקים קטן.

לפני שהתחיל הסמינר מתרגלת מהצוות נתנה לי סיכות דש לחלק לתלמידים. היא אמרה לי שהמאסטר הכין 200 מהן, ונתנה לי כמה. לקחתי אחת לעצמי וחילקתי את השאר לאחרים. שמרתי על הסיכה היקרה הזו כמזכרת – היא נושאת את החותמת המקורית של המאסטר.

המשך יבוא…