התנסות מוועידת מתרגלי פאלון דאפא לשיתוף התנסויות ניו יורק 2015

ברכות, מאסטר נכבד! ברכות, מתרגלים עמיתים!

"תזמורת הצועדת טיאן גואו" שהוקמה על ידי המאסטר חוגגת עשור שנים להיווסדה. במבט לאחור, אני מעריך ומוקיר את התנסויות הטיפוח שצברתי במשך כל השנים האלה. אני זוכר בבירור מקרים שעזרו לי להשתפר ברמת הטיפוח שלי.

הכול קשור בצורה הדוקה לטיפוח

כשמלאה שנה להיותי חבר בתזמורת, מישהו שיבח את הנגינה שלי. זה דרבן אותי הלאה והכפלתי את מאמצי ביום המחרת. אבל חשתי שאני שמח יותר מדי והסתכלתי פנימה לגלות, שהמוטיבציה שלי לשיפור מיומנויותיי הייתה לשמוע עוד שבחים. זו הייתה החזקה לתהילה.

את המושג הזה חייבים לשחרר, לכן מיקדתי את תשומת הלב שלי במוסיקה. בהדרגה, המחשבה שלי נרגעה עד שכל המחשבות נעלמו (וו-וויי). הרגשתי שהגוף שלי, הידיים והרגליים לא קיימים עוד. הרגשתי נפלא. המאסטר דיבר על מצב המדיטציה האידיאלי הזה ב"ג'ואן פאלון" ואני חוויתי אותו.

מאותו זמן ואילך, החוש שלי לקצב הפך מדויק יותר ויכולתי לזהות אפילו סטיות של שנייה. כעת אני יכול לתת סיוע טכני למתרגלים עמיתים. המאסטר העניק לי את היכולת הזאת.

לפני 6 שנים חשתי מצב נוסף של אושר. כשתרגלתי עם המתופפים, הרגשתי שמחה מעומק לבי. כשמקל התיפוף שלי פגע בתוף, זה הרגיש נעים כל כך וכל מכה הייתה ייחודית. זו הייתה הרגשה שקשה לתאר.

זה גרם לי להבין שהתרגול הבסיסי בתיפוף נראה אולי משעמם, אבל אם זה נעשה ללא רדיפה, אפשר לחוות תוצאות בלתי צפויות.

עבדתי קשה לשפר את הטכניקה שלי והשגתי תוצאות שמעולם לא דמיינתי. היו זמנים שחשבתי שיש דברים שיקח לי אין סוף זמן לשלוט בהם, ובכל זאת זה הפך קל מאוד כשנקטתי בגישה הנכונה. כשבסופו של דבר השתכנעתי בכך, הבנתי שהשגתי זאת בעזרתו של המאסטר.

לבי שוב התמלא באושר שנעלם בו ברגע שהבנתי שכל יכולותינו הוענקו לנו על ידי המאסטר.

התנסויות דומות רבות לימדו אותי שבין אם אנו מפיקים תכנית טלוויזיה, מוכרים פרסומות, או מבצעים משימות טכניות, כשאנו מגיעים לסטנדרט הטיפוח, המאסטר יעניק לנו מיד את היכולת לעשות מה שאנו צריכים לעשות.

כשאני מקדיש את לבי לשפר את הטכניקה שלי, לעתים קרובות אני זוכה בהתגלויות בטיפוח. לדוגמה, אחרי שקיבלתי הדרכה, נוכחתי לדעת שלתקן את ההתנהגות זה תנאי מוקדם לעשיית כל דבר היטב. רק כאשר אדם ישר, המוסיקה תיגע בלב האנשים.

לתקן את עצמך, האין זו מהות הטיפוח כולו? פירושו של דבר שהטכניקה שלי תשתפר רק אחרי שהטיפוח שלי ישתפר. כל דבר קשור בצורה הדוקה לטיפוח.

יום אחד התאמנו בנגינת "פאלון דאפא הוא טוב", כששמעתי את הכלים שרים בשמחה את המילים "פאלון דאפא האו". זה מראה שכשאנחנו יכולים לנגן היטב, גם כלי הנגינה שמחים. מאידך, אם על כלי נגינה מנגן מישהו שלא התאמן היטב, הכלי כנראה מדוכא מהצליל הלא מושך. כמובן, טיפוח עצמך הוא הבסיס לעשיית כל דבר היטב.

סובלנות של מתאם

כמתאם עליי להישען על עקרונות הפא, לטפח סובלנות ולשים לב לשיטות בהן אני משתמש כדי להניע אנשים.

לדוגמה, לאחת המתופפות היה נוכחות לא מספקת באימון. הפעלתי עליה מעט לחץ בתקווה שהיא תשתפר. במקום זאת היא עזבה את התזמורת. רציתי שהיא תשפר עצמה יותר, לא שתעזוב. אם היא עוזבת האין זו אשמתי? לכן ביקשתי ממתופפת אחרת, חברה שלה, לדבר איתה.

להפעיל לחץ זו שיטה של אנשים רגילים, לכן זה לא פעל טוב. הצלחתי פחות או יותר במאמצי התיאום שלי. גיליתי שכשאני מתנהג כמו מטפח אני משתפר, וכשאני משתמש במושגים אנושיים אני נכשל ונופל.

לדוגמה, באוקטובר 2013, הייתה מתרגלת שחשבתי שהיא ממש לא מתאימה לתזמורת שלנו. היא הייתה ממש בררנית בבחירת כלי נגינה. הצעתי לה שתתמקד בפרויקטים אחרים. זה גרם לחילופי דברים לא נעימים בינינו. במקום להשתמש בחמלה, נתתי לרגשות שלי לשלוט במעשיי.

המאסטר אמר ב-"הוראת הפא ביום הפאלון דאפא העולמי":

"אמרתי זאת לעתים קרובות: אם אתה עושה זאת בכנות למען האדם השני, ואין מצדך שום דבר שהוא למען אינטרס אישי שלך, אז המילים שלך יוכלו לגרום לאדם השני להזיל דמעות."

על בסיס התגובה שלה, ידעתי שהדברים שאמרתי לה היו רחוקים מהסטנדרטים של הדאפא. במחשבה אחורה, לא הקפדתי על דברי, אמרתי דברים כדי להכעיס והייתה לי דעה שלילית על מתרגלת עמיתה.

המאסטר אמר ב-"ג'ואן פאלון":

"אין עליך לעשות סתם כך את מה שאתה רוצה ואתה צריך להיות מסוגל לשמור על השין-שינג שלך."

היחס שלי החריף את העניינים וחשבתי שזה פשוט קשה מדי.

אבל המאסטר אמר ב-"לימוד הפא בפגישת"האפוק טיימס":

"הטיפוח הוא שינוי של עצמכם…"

כך שלמרות כמה שזה קשה, עלי לטפח את עצמי.

בסופו של דבר, אחרי שאיזנתי את המנטליות שלי וטיפלתי בעניין בחמלה של מטפח, הכול הסתדר והיא נשארה חברה בתזמורת.

סובלנות בטיפול בילדים

זה דבר אחד להיות מתאם בפרויקט של מבוגרים, אבל דבר אחר כשזה נוגע לתיאום של ילדים. זה ממש רחוק מהתחום שלי. אבל עמדתי לנוכח המצב הזה כאשר ילד בן 13 רצה לנגן על תוף הבסיס בתזמורת.

הצעיר הזה ניגן ממש בסדר, אבל הייתה לו גם לשון פוגענית וגישה של נער טיפוסי, כלומר להצליח בלי להשקיע הרבה. ניסיתי כל דבר שיכולתי לחשוב עליו ואפילו עירבתי את הוריו בכך. נתתי לו שיעורי תיאוריה במוסיקה מנקודת מבט של הרמוניה מוסיקלית בין התווים ונתתי לו שיעורי בית.

הופתעתי שתוך 10 חודשים, היחס שלו להצליח בקלות השתנה. הוא עשה מה שביקשתי אותו, תרגל בבית, ביקש עזרה ממתופפי בסיס אחרים ובא לתרגל מוקדם במשך שעה שעתיים כל שבת. אנשים רבים ראו את השיפור אצלו וסיפרו לי על כך. הוא אפילו עבר את המבחן להתקבל לתהלוכה של ה-4 ביולי.

בכל פעם שחבר בתזמורת משתפר, אנו מגלים תמיד שזה עקב שיפור ברמת הטיפוח. כל שיפור ברמת טיפוח של אדם, הוא רווח לתזמורת כולה, מפני שישויות חיות ממתינות לכולנו להציל אותן.

בכל פעם שאני הולך על-פי ההוראה של המאסטר, התוצאה היא תמיד הפתעה נפלאה. לפעמים המשימה נראית קשה, אבל ברגע שאני מחליט על כך ומיישם את הסטנדרטים של הדאפא, התוצאה תמיד הרבה יותר טובה ממה שיכולתי לקוות לה.

התזמורת שורדת מבחנים ומצוקות

מחלקת כלי ההקשה שומרת תמיד על אותו מספר מתופפים כמו לפני 10 שנים, כאשר המאסטר הקים את התזמורת. היו שם תמיד קונפליקטים, צחוקים ודמעות, אבל הייתה גם שמחה שקורית בזמן שאנו מתרוממים בטיפוח שלנו.

המאסטר אמר ב- "הוראת הפא בוועידת הפא בניו יורק רבתי 2013":

"בזה שהמאסטר מוביל אתכם בעשיית השן-יון המאסטר למעשה מעניק לכם מודל. הפכתי את השן-יון למופע הטוב ביותר בעולם. לכל הפחות בהיבט של אמנויות הבמה, וההיבט של האמנות, השן-יון משחק את התפקיד הראשי. אז מה לגבי הפרויקטים האחרים שלנו? כשמה שאתם עושים זוכה לקצת הצלחה אתם כל כך מרוצים מעצמכם. אבל האם שיחקתם את התפקיד הראשי [בתחומכם]? אפילו לא הצלחתם לשחק את התפקיד המשני, ובחלק מהמקרים שיחקתם את התפקיד של הליצן! האם זה מה שתלמידי הדאפא אמורים לעשות?"

כששמענו את ההרצאה הזאת החלטנו כולנו לפעול היטב כדי לקחת חלק בתהלוכת ה-4 ביולי בוושינגטון הבירה. רצינו לנגן את התפקיד המוביל ולהיות התזמורת הצועדת הטובה ביותר בתהלוכה. עשינו מבחנים ורבים מאיתנו נכשלו, אבל המשכנו לנסות מבלי להוריד אף פעם את הסטנדרט. כשצעדנו בתהלוכת ה-4 ביולי, השמים נראו שטופי שמש יותר והרוח הרגישה נפלא. לכל אחד מאיתנו היה חיוך על פניו.

המאסטר מינה מנצח חדש לתזמורת שלנו ב-6 ביולי 2013. היינו מוכנים לקראת צעדת ה-4 ביולי 2014 כשניגנו את היצירה הקשה ביותר "כוכבים ופסים לנצח". התזמורת הצועדת טיאן גואו עומדת לחנוך בהופעת בכורה את שירו החדש של המאסטר "השיר הקדוש", בתהלוכת ה-4 ביולי 2015 בבירת ארה"ב.

במהלך 18 שנות הטיפוח שלי, בכל פעם שאני מרגיש שאני פועל כמטפח, אני חש אושר בלבי מפני שאני הולך בהתאם לעקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות". כשאני נתקל במכשולים, אני אומר לעצמי בנחישות: "אני יכול לעבור את המבחן הקשה ביותר, משום שאני רוצה בכך ואלך אחר המאסטר".

המאסטר רוצה שנטפח ממש כמו בראשית הטיפוח שלנו. אני אשאף לטפח כאילו זה עתה התחלתי.

תודה רבה לך מאסטר! תודה לכולכם!