תרגלתי פאלון גונג, הנקרא גם פאלון דאפא, במשך שנה לפני שהחלה הרדיפה.

נלקחתי למרכז המעצרים, והייתי מודע לכך שעל מתרגלי פאלון גונג להגן על הפא, ולקדם ולתמוך בפא בכל מצב וללא כל תנאי. הבנתי שמתרגלים צריכים להאמין ביציבות במאסטר שלימד אותנו את הפאלון גונג, ובפא שהוא לימד אותנו, ושיש לשמור על מחשבות נכונות חזקות, ולהפגין את כוח הפא באמצעות התנהגות מכובדת.

שומר בית הכלא: "מתרגלים אינם יראים מהמוות"

סוהרי מרכז המעצרים הורו לחמישה אסירים פליליים לענות אותי יום יום. הם בעטו בי ואיבדתי את שתי שיניי הקדמיות. הם המשיכו עד שלא הצלחתי לזוז. כשהסוהרים לקחו אותי לבית החולים לצילום רנטגן נאמר להם שמצבי קריטי.

האסירים שעינו אותי פחדו שיכנסו לצרות באם אמות. אבל אחד הסוהרים אמר "אל תדאגו, האחראים שלנו אמרו שהריגת מתרגלים נרשמת כהתאבדות. אם הוא לא כותב 'הצהרת חרטה' אתם יכולים להמשיך ולענות אותו. אם הוא כותב הצהרת חרטה, גזר הדין שלכם יומתק או שתקבלו בונוס אחר".

למרות העינויים לא שמרתי בלבי כל תרעומת. סיפרתי להם את העובדות על הפאלון גונג והפצרתי בהם לא להקשיב לשקרים המסופרים על הפאלון גונג. סיפרתי להם גם ש"ההצתה העצמית בכיכר טיאננמן" הייתה מבויימת". והחשוב ביותר הוא שאמרתי להם שעשיית מעשים טובים מתוגמלת בטוב ואילו עשיית דברים רעים מביאה גמול רע. לאחר שהאסירים קיבלו והבינו את האמת, הם הניחו לי לתרגל את תרגילי הפאלון גונג.

סוהר אחד איים עלי שאם אמשיך לבצע את התרגילים יהרגו אותי . חמשת האסירים הפליליים שאלו אותי: "האם תעז לבצע את התרגילים מחר? האנשים האלה יבצעו את איומיהם".

עניתי להם: "כאזרח, יש לי הזכות לבצע את התרגילים. תרגול בפאלון גונג הוא דבר חוקי. במיוחד עכשיו, לאחר שהכיתם אותי וחיי בסכנה, עליי בוודאי לבצע את התרגילים כדי להשתקם. אם אמות בגלל שאינכם מאפשרים לי לתרגל את התרגילים, האם לא תירדפו? לכן עליי לבצע את התרגילים גם עבורכם".

בבוקר למחרת תרגלתי את התרגילים. סוהר אחד בא לבדוק אותי וראה אותי מבצע את התרגילים הוא היה המום. "מתרגלים אינם יראים מהמוות!", הוא אמר: "אז בסדר, המשך לתרגל. אף אחד לא יעצור בעדך".

הראייה השתקמה תוך שבוע

אסיר אחד נדון למאסר על גניבת אופנוע. חמישה אסירים פליליים הכו אותו והוא איבד את ראייתו. חמשת האסירים התחננו לפניי שאעזור: "מתרגלי פאלון גונג יודעים מה לעשות. אנא עזור לנו, אחרת נהייה בצרה צרורה. יאריכו לנו את גזר הדין שלנו".

"מרגע זה אינכם יכולים לעשות יותר מעשים רעים" אמרתי. "אתם צריכים להתייחס למתרגלים כיאות, ורק אז המאסטר שלנו יוכל לעזור לכם. חוץ מזה עליכם לחזור בכנות על המשפט 'פאלון דאפא טוב, אמת-חמלה-סובלנות הם טובים'". יותר מאוחר לימדתי אותם כמה פואמות מהספר של המאסטר "הונג יין".

הבהרתי את האמת גם לאסיר שאיבד את ראייתו, ולימדתי אותו לדקלם מ"הונג יין" ולבצע את התרגילים. תוך שבוע ראייתו השתקמה. הסוהרים והאסירים היו עדים לעוצמה ולאנרגיה של הפאלון גונג.

מתרגלים עוזרים להפסיק את השמצת הפאלון גונג

לאחר מכן הועברתי למחנה עבודה בכפייה. במחנה העבודה בכפייה נערכה כל שנה חגיגת השנה החדשה ובה הוצגו תוכניות המשמיצות את הפאלון גונג. הודיעו לנו על כך מראש. לאחר ששיתפנו בינינו המתרגלים, החלטנו שבזמן הצגת התוכניות, כל אחד יצעק משפטים שמבהירים את העובדות האמתיות.

מיד עם תחילת האירוע כולנו קמנו על רגלינו וצעקנו "פאלון דאפא טוב, פאלון דאפא הוא ישר!" כל הסוהרים והאסירים בהו בנו. ההצגה הופסקה מיידית. אחדים מהאסירים העירו "פאלון גונג הוא משהו יוצא מן הכלל! הוא באמת מעולה!" אחדים הרימו את הבוהן בעידוד.

ראש צוות מגן על מתרגלים

אסיר פלילי שכינו אותו "עיניים קטנות" וארבעה אסירים פליליים נוספים רצו להתחיל לענות אותי. הם הכינו בכלא רשימה של "מה שאסור לי לעשות" שכללה את ביצוע תרגילי פאלון גונג, ואמרו לי שאם לא אנהג לפי ה"הוראות" הם יכו אותי.

אמרתי להם "אין לכם כל זכות להכות אותי. אני אדם טוב המתרגל פאלון גונג. אני נרדף על ידי המפלגה ולכן אני כאן. שלא כמוכם, אני לא עברתי על אף חוק. אל תתנו לעצמכם להיות מנוצלים כדי לרדוף אנשים טובים. אתם תצברו לעצמכם קארמה.

"עיניים קטנות" אמר שהוא יקשיב אך ורק לסוהרים. זה לא הרתיע אותי. ישבתי על המיטה עם רגליים משוכלות בתנוחת הלוטוס. הוא דרש ממני להפסיק אך אני התעלמתי ממנו. כשניסה להכות אותי אמרתי לו להפסיק: "אתה יודע שאתה עובר על החוק?", אמרתי לו, "איזו זכות יש לך להכות אותי? אני אדבר על זה עם ראש הצוות".

הוא קרא לסוהר שכינויו "מוט ברזל ארוך" שהחל להכות אותי. דם החל לזוב מיד מפי ומאפי.

הוא אמר "כל אחד מכיר אותי כ'מוט ברזל ארוך'. אף אחד אינו מתנגד לי. אם תתנגד אכה אותך למוות".

אמרתי לו: "הפסק, כסוהר אתה עובר על החוק בכך שאתה מתעלל באנשים טובים. אתבע אותך על התנהלות בלתי חוקית". הוא הפסיק מיד ורק עמד שם בשקט.

המשכתי: "זה בלתי חוקי שסוהר יכה אנשים. ראש הצוות יטפל בכך. אם אוכה למוות צוות מספר שבע יובא לדין"?

הסוהר האחראי הגיע. כשראה את פניי החבולים התקשר לראש הצוות, שגם הגיע. הוא אמר "לך לנוח, אני אטפל בו מחר. הוא וכל הסוהרים של צוות שבע יצטרכו להתנצל בפני כל הצוות".

הסכמתי לתנאים האלה. לאחר זאת הוא גער ונזף ב"מוט ברזל ארוך", והלה יצא החוצה בבושת פנים.

הסוהר מקבל כגמולו

לאחר זמן מה שמעתי שהסוהר המכונה "מוט ברזל ארוך" הלך לסעודת יום השנה החדשה במסעדה. שם הסתכסך עם ארבעה אנשים והם היכו אותו ושברו את אחת מרגליו. הם דרשו ממנו שישלם להם 40,000 יואן כדי לסגור את הנושא, ואיימו עליו שיכו אותו למוות אם לא ישלם.

הוא ניסה להתמקח איתם וסיים בתשלום של 20,000 יואן. כולם בצוות שבע הבינו שהוא קיבל גמול קארמתי על שרדף אנשים טובים.

במשך הזמן הזה גם לאסיר "עיניים קטנות" היו בעיות משלו: הוא לא הצליח כלל להירדם ולישון לאחר שהיכה אותי. מיד כשהיה עוצם את עיניו הוא היה רואה רוחות שרצו להרוג אותו. לאחר ארבעה ימים הוא בא וכרע ברך לפניי והתחנן שאעזור לו. הוא אמר שהוא מותש ואיננו יודע כבר מה עליו לעשות.

אמרתי לו: "אתה צריך לומר בכנות מעמקי לבך שמעתה ואילך לא תרדוף יותר מתרגלים. ואז המאסטר שלי יוכל לעזור לך". הוא הסכים, ולא הוטרד יותר על ידי הרוחות.

וכך, הסוהרים והאסירים היו עדים לעוצמתו של הדאפא, ורבים מהם החליטו להתנהג באדיבות אל המתרגלים הכלואים.