התנסות מהוועידה האינטרנטית השתים-עשרה לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין

התחלתי לתרגל פאלון דאפא ב-1996. במהלך 19 שנות הטיפוח שלי אני חווה שמחה כשאני מטפחת במרץ, פחד כשאינני פועלת היטב, ומצוקה כשאני משחררת החזקות. אבל דבר אחד ברור: בכל פעם כשאני עושה משהו באמונה שלמה במאסטר לי ובפא, אני אעשה זאת בצורה מוצלחת.

הצנזורה של המק"ס לא הצליחה

לפני כמה שנים פתחתי חנות קטנה במרחק כ-5 קילומטרים מביתי. בזמן שהלכתי לחנות ניצלתי את הזמן לשלוח הודעות טקסט קצרות, כדי להבהיר את האמת לגבי הפאלון גונג ולהציל ישויות חיות.

משטרת האינטרנט של המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) חוסמת מילות מפתח בהודעות טקסט הנשלחות דרך הטלפונים הניידים וזאת כדי למנוע הפצת מידע כלשהו לגבי הפאלון גונג. אפילו המילים "אמת-חמלה-סובלנות" לא יכולות להישלח. אתר מינג-הווי פרסם עלון ובו הוראות איך לעקוף את מילת המפתח המסננת את המידע. פעלתי בהתאם להוראות, אבל לא הצלחתי להבין איך להפעיל זאת כראוי, מפני שהוספת סמלים אחרים או שינוי בצורה שבה דברים מבוטאים עלולים לבלבל את הקוראים.

קניתי טלפון נייד חדש וכרטיס סים. ניסיתי לשלוח הודעה קצרה לגבי פאלון גונג אבל זה לא נשלח. ניסיתי שוב ונכשלתי שוב. התחלתי לפחד. הוצאתי את הסוללה ואת כרטיס הסים, מפני שחששתי שמצותתים לטלפון שלי. קניתי כרטיס נוסף וניסיתי שוב לשלוח הודעה, אבל שוב קיבלתי אותה הודעה שהמשלוח נכשל. זרקתי גם את כרטיס הסים הזה.

חשבתי: "אני לא יכולה לשלוח הודעות בדרך זו". נרגעתי והבנתי שהמנטליות שלי לפחד אינה נכונה. כששלחתי הודעה אפילו ידיי רעדו. קניתי כרטיס סים חדש וחשבתי איך אוכל לשלוח הודעות.

יום אחד נזכרתי במה שמאסטר לי לימד אותנו בהרצאה: "הוראת הפא בוועידה באירופה", פרנקפורט, גרמניה 1998:

"לבֵנים ובטון המורכבים מהשכבה של המולקולות הגדולות ביותר, לא יוכלו להגביל אתכם משום שהשכבה של המולקולות הגדולות ביותר בגופכם הוחלפה לגמרי לחומר בעל אנרגיה גבוהה; השכבות של מולקולות קטנות יותר בגופכם, שמתחת לשכבה של הגדולות ביותר, לא יכולות להיחסם על ידם. זה בדיוק כמו שאוויר יכול לעבור דרך פיסת בד כשנושפים עליה. זה אומר שהייתם יכולים לעבור דרכם."

הבנתי מהקטע הזה שלמילים הקשורות לפאלון דאפא יש את האנרגיה החזקה ביותר והן כמו החלקיקים הקטנים ביותר היכולים לעבור דרך כל חומר וחיים. כיצד יוכלו הודעות טקסט לא להישלח החוצה? מי יוכל לחסום אותן?

הכנסתי כרטיס סים חדש לטלפון הנייד שלי וחיברתי הודעה קצרה ברורה מבלי להתחשב בכך שמילות מפתח כלשהן יכולות להיחסם. כתבתי בהודעה: "בבקשה זכרו שפאלון דאפא הוא טוב ואמת-חמלה-סובלנות הוא טוב. פרשו מהמק"ס וארגוניה. אתם תהיו מוגנים ותתגברו על כל האסונות בעתיד".

לחצתי על מקש ה-"send" וההודעה שלי נשלחה בהצלחה. לאחר מכן תכנתי את הטלפון לשלוח באופן אוטומטי את הודעת הטקסט. בדרכי ברגל לחנות שלי שלחתי באופן זה יותר מ-160 הודעות עד שהגעתי לשם. בערב, בדרכי חזרה הביתה שלחתי באופן זה עוד 200 הודעות.

הוארתי מההתנסות הזאת שאין דבר בלתי אפשרי להשיג כשאני מאמינה באמונה שלמה במאסטר לי ובדאפא, וכשאני חושבת על הצלת ישויות חיות ואימות הפא. המושגים האנושיים וההחזקות מפריעים לנו וחוסמים אותנו, אבל עלינו לפעול מסיבות בטיחות על-פי הודעות מינג-הווי, מפני שאיננו יכולים לשמור על מחשבות נכונות מספיקות בכל רגע ורגע.

הבלשים שכחו את מטרתם

לפני כמה שנים בתי ואני נסענו ערב קיצי אחד על אופנוע לאחת הקהילות העשירות כדי לחלק חומרים לגבי הפאלון דאפא. בדרכנו חזרה הביתה שמעתי רעש חזק כאילו משהו נפל מהאופנוע. הפניתי מבט לראות וראיתי מכונית סדאן שחורה עוקבת אחרינו. נסענו פחות מ-32 קילומטר בשעה והמכונית המשיכה לנסוע אחרינו במהירות דומה.

האטתי אף יותר ואז עצרתי לצד הדרך. גם המכונית האטה ועצרה לפנינו. הבנתי שמישהו הלשין עלי.

הייתי קצת מתוחה ולא העזתי להמשיך הלאה, כך שהלכתי חזרה והעמדתי פנים כאילו אני מחפשת משהו. נזכרתי שכשחילקתי את חומרי המידע, פחדתי שמישהו עלול לעקוב אחריי. זו הייתה שוב המנטליות הזאת לפחד שאותה ניצלו הכוחות הישנים.

מצאתי את ההחזקה שלי, אבל המכונית הייתה עדיין שם. אמרתי למאסטר לי במחשבתי: "מאסטר, מישהו פה רוצה לעשות משהו רע. אנא חזק את מחשבותיי הנכונות כדי שהוא לא יצליח בכך".

כל ארבעת דלתות המכונית נפתחו וארבעה גברים יצאו החוצה צוחקים בקול. הם נגשו לאחד העצים והשתינו שם. השעה הייתה 10 בלילה אבל היה עדיין אור בקיץ ואנשים רבים עברו שם. ארבעת הגברים האלה לא התביישו מפני העוברים ושבים. חשבתי שזה חייב להיות עקב הבקשה שלי ממאסטר לי. המחשבות הנכונות שלי גרמו להם לבלבול והם שכחו את כוונתם.

בתי ואני עלינו במהירות על האופנוע ועזבנו. חזרתי הביתה בשלום. תודה לך, מאסטר, על הגנתך.

הסרת שלט שהכפיש את הדאפא

בשנה שעברה הגשתי תביעה משפטית נגש המעסיק שלי עקב הרדיפה שסבלתי. שלחתי גם כמה מכתבים גלויים. המנהלים ניסו שוב לרדוף אותי, אבל לא הצליחו בכך עקב הגנתו של מאסטר לי והמחשבות הנכונות של מתרגלים עמיתים.

לאחר מכן הם תלו שלט גדול המכפיש את הפאלון דאפא על לוח מודעות. בשלט היה מספר טלפון ועודדו את התושבים לדווח על אנשים המחלקים חומרי מידע על הפאלון דאפא או מכתבים.

כולם ידעו שזה בגלל שהגשתי תביעה משפטית, גם אם השלט לא הזכיר את שמי. הבנתי שזה קרה עקב ההחזקה שלי למאבק.

מתרגלים עמיתים חשבו שהשלט הוא מלכודת ושאסור לנו לנסות להסיר אותו מפני שסביר להניח שמישהו צופה בסמוך. יומיים-שלושה עברו.

מתרגלים אחדים מאיתנו ניסו פעמיים לפתוח את דלת הזכוכית של לוח המודעות כדי להסיר את השלט. אבל הדלת הייתה נעולה ומסגרת האלומיניום הייתה חזקה מאוד. לוח המודעות ניצב גלוי לעיני כל. במשך היום עברו על ידו אנשים רבים, ובלילה המקום היה מואר היטב. מצלמות ווידיאו הותקנו סביב לו. שתי מכוניות משטרה חנו מולו.

היינו מודאגים אבל לא ידענו מה לעשות מלבד לשלוח מחשבות נכונות. השלט במקום כה מאוכלס יכול היה להוליך שולל את כל מי שראה אותו. וזה היה חרפה עבורנו, המתרגלים. בעלי שאל אותי בציניות: "מה תוכלי לעשות? זה מבייש אותך?"

דבריו גרמו לי לשלוח מחשבות חזקות יותר. כל המחשבות הלא נכונות שלי נעלמו. לא אמרתי מילה אבל ידעתי שהשלט חייב להיעלם עד למחרת היום. החלטתי להסיר אותו אחרי חצות.

קמתי קצת אחרי השעה 2:00 לפנות בוקר ושלחתי מחשבות נכונות לסלק את ההחזקות שלי לפחד ולמאבק. אמרתי במחשבתי למאסטר לי: "מאסטר, אני מתכוונת להסיר את השלט. אינני יכולה לתת לו להטעות עוד אנשים. אני רוצה להסיר אותו בזמן הקצר ביותר מבלי להרוס את המנעול או הזכוכית".

נעלתי נעלים עם סוליות רכות ועזבתי בשקט את הבית ומברג בידי. תכננתי קודם כל לשחרר את כל הברגים מהמסגרת. אבל לוח המודעות היה גבוה ממני. היה צריך יותר מחצי שעה להסיר את כל הברגים אחד אחד, שלא לדבר על כך שלא אוכל להגיע לקצה המסגרת העליונה. כמו כן הסתכנתי בגרימת רעש שעלול להזעיק את צוות הביטחון או תושבים הגרים בסמוך.

מאסטר לי אפשר לי להיזכר, שבפעם הראשונה שהסרתי שלטים פתחתי את החלק התחתון של המסגרת. ישבתי בישיבה שפופה ופתחתי את החלק התחתון של המסגרת כשאני מושכת את דלת הזכוכית בעדינות. דלת הזכוכית נפתחה ללא קול. תפסתי במהירות בפינות התחתונות של השלט ומשכתי אותו למטה ואז סגרתי את הדלת.

המנעול והזכוכית לא ניזוקו. עשיתי הכול בעודי יושבת שפופה, כך שאפילו הבלשים במכונית המשטרה שחונה ממול לא יכלו להבחין בי. התמונות במצלמות הווידיאו יראו רק שדלת הזכויות נפתחה מעצמה, השלט נמשך למטה והדלת נסגרה. זה לקח פחות מדקה.

אף אחד לא הגיע לתשאל אותי לגבי השלט. בסופו של דבר שלטים אחרים כיסו את לוח המודעות לאחר מכן.

כשמאמינים במאסטר לי ובדאפא אפשר להשיג.כל דבר.