המאסטר אמר:

"בחמלה אמיתית אין שום אנוכיות, מתייחסים לכל אחד, או לישויות חיות באופן כללי, מתוך הסתכלות של מחשבות נכונות ובאהבה רחומה." (מהו תלמיד דאפא)

אני מאמין שחמלה צריכה להיות נקודת הפתיחה שלנו בכל דבר. כשיש לנו עניין עם מישהו, או עניין עם ישויות באופן כללי, עלינו להתמקד בנקודות הטובות שלהם.

קונפליקט שהיה לי לאחרונה הניע אותי לשתף את הבנתי בנוגע לטיפוח דיבור.

לא מזמן פגשתי מתרגל מסוים לראשונה. כברבפגישה הראשונה שלנו נראה שזורמת בינינו תחושה שלילית. אחרי שעבדתי אתו זמן קצר, פרצו בינינו חילוקי דעות מילוליים שבהם הוא אמר: "אני כבר שמעתי עליך" וכך תייג אותי כאדם בעייתי.

הסתכלתי פנימה לראות מה גרם לתחושה השלילית בינינו ומדוע יש לי מחשבות שליליות לגביו. נזכרתי שלפני שפגשתי בו, אני עצמי הקשבתי לשמועות על ההחסרות שלו. האמנתי לשמועה שסיפרו לי, והיא הפכה לדעה מקובעת.

ואז כשפגשתי אותו, ראיתי אותו דרך עדשת אותה דעה מקובעת.

אבל מה שמתרגלי פאלון דאפא צריכים לעשות זה להביט פנימה ולהיטמע באמת-חמלה-סובלנות. ואילו אני כלל לא עמדתי בדרישה הזאת, וכך טיפחתי מחשבות שליליות לגבי החסרות של אחרים.

עליי לשים לב יותר לדרך בה אני מדבר לאנשים, ואני צריך להתחיל במחשבה שלי עצמי. כשאני משוחח עם מישהו עליי להתחשב ברגשות של אחרים, בנסיבות ובסביבות שלהם.

הבחנתי שמה שגורם להחסרה שלי הוא אגו. לא הייתי עניו, והחשבתי עצמי מעל אחרים. אני מציע לכל מתרגל המרגיש שהוא מזלזל באחרים להסתכל ברצינות פנימה, מפני שזה אינו מצב של מטפח. הקונפליקט שהזכרתי הפך להזדמנות טובה עבורי לזהות היכן כשלתי.

כמתרגלים צריך להיות לנו ברור מאליו להסתכל על בעיות מנקודת מבט של הפא. זה גם למעשה למען תיקון הפא ולטובת כל הישויות. ביחסים שלנו זה עם זה אני חושב שחשוב להדגיש ענווה וצניעות. בדרך זו ניתקל בפחות ופחות קונפליקטים.

כל מה שכתבתי לעיל זו ההבנה האישית שלי.

אסכם בציטוט מהפא של המאסטר (הרצאת פא בוועידת הפא בפילדלפייה, ארה"ב בשנת 2002):

"מהו המצב המנטלי שלהם? זוהי סובלנות, סובלנות אדירה מאוד, שיכולה לקבל יצורים חיים אחרים ולהיות מסוגלת להתחשב ביצורים חיים אחרים מנקודת המבט שלהם. זה מה שרבים מכם עדיין לא השיגו במהלך הטיפוח-תרגול. אבל אתם מבינים ומשיגים את זה בהדרגתיות. כשאלוהות אחת מציעה רעיון, הן לא ממהרות להכחיש אותו, לא ממהרות לבטא את הרעיונות של עצמן ולא חושבות שהרעיונות שלהן הם יותר טובים. במקום זאת הן מסתכלות על התוצאה הסופית של הרעיון שהאלוהות השנייה הציעה. המסלול הוא שונה – המסלול של כל אחד הוא שונה, וכל העקרונות שהיצורים החיים אימתו והתעוררו אליהם הם שונים, אבל ייתכן מאוד שהתוצאה היא זהה. לכן הן מסתכלות על התוצאה. אם אפשר להשיג את זה, באמת אפשר להשיג את מה שרוצים להשיג, כולן יסכימו. כך חושבות כל האלוהויות. בנוסף לכך, אם יש חוסר במשהו, הן משלימות אותו ללא תנאי ובשקט, כדי שיהיה מושלם יותר. כך כולן מטפלות בדברים."

ומתוך (הוראת הפא בוועידת הפא של ניו יורק ב-2015):

"מה שאתם צריכים להשיג הוא הבהרת העובדות והצלת ישויות חיות . אין שום דבר אחר בשבילכם להשיג. אין שום דבר אחר בעולם הזה שאתם צריכים להשיג. אלה הם הדברים שאתם צריכים לעבוד לקראתם, אבל יש אנשים שכבר לא ממש מקדישים תשומת לב אפילו לטיפוח של עצמם, ובמקום זאת שמו בעדיפות דברים רגילים. אז האם לא סטיתם מנתיב הטיפוח של תלמידי דאפא?"