ב-2013, אחרי ראש השנה, הצטרפתי ללימוד פא קבוצתי. במשך כל היום למדנו יחד את הפא ושלחנו מחשבות נכונות. בגלל שכף ידי לא הייתה זקופה כראוי בשעת שליחת המחשבות הנכונות, אחד המתרגלים ביקש לשוחח איתי.

המתרגל נראה כועס ושאל אותי כמה שאלות בטון לא נעים. אני לא זוכרת בדיוק את השאלות, אך הן היו בעניין מציאת החזקות ולאם אני באמת מאמינה בדאפא ביציבות.

כעסתי קצת. אחרי לימוד הפא הלכתי לחדר אחר כדי לחטוף תנומה והרגשתי די נבוכה.

כשהתעוררתי, שמעתי את המתרגל הזה מדבר עם אחרים עליי. זה הרגיז אותי. זה היה ממש כמו שהמאסטר אמר:

"אם זה לא מפריע לו בלב זה לא נחשב, או שזה חסר תועלת ולא יכול לגרום לו להשתפר." ("ג'ואן פאלון")

אבל אז חשבתי, "לא משנה כמה עלוב הטיפוח שלי, כל עוד המורה לא מוותר עליי, אני אטפח עד הסוף".

זוג מטפחים היה מודאג ממה שאולי אחשוב וסיפק לי קצת הדרכה. אמרתי להם שאני אסירת תודה עד מאוד לאותו מתרגל. גם שיתפתי את ההבנה שלי, כולל איך לפתור קונפליקטים במחשבתי ואיך להסתכל פנימה כדי להתעמת עם הנושא. הם נרגעו.

למרות ההבנה שלי על פני השטח, עדיין חשתי קצת באי נוחות. בארוחת הערב הרגשתי לא בנוח ובכוונה שמרתי מרחק מהמתרגל שהעביר עליי ביקורת.

כששלחנו מחשבות נכונות, ישבנו במעגל ויצא כך שישבתי בדיוק מולו. זה היה מביך מאוד. אך לאחר שהסתובבתי כדי לא להיות מולו, הבנתי שזהו דבר רע והסתובבתי חזרה.

ואז חשתי משהו זז מראשי לבטני וממשיך הלוך ושוב בתוך בטני, עם קול שנשמע כמו מסור. דאגתי שהרעש החזק יטריד את כולם. הסתכלתי סביבי וראיתי שאף אחד לא שמע את זה חוץ ממני.

ידעתי שבגלל המחשבה הנכונה שלי, המורה סילק דבר רע מתוכי וטיהר את גופי. כמו שהמורה אמר:

"ברגע שתשפר את השין-שינג שלך גופך יעבור שינוי עצום. במהלך השיפור בשין-שינג, החומר שבגופך ישתנה בוודאות. איזה שינוי יהיה? אתה תוותר על הדברים הרעים שאתה קשור אליהם." ("ג'ואן פאלון")

מהמקרה הזה הבנתי ממש מה זה אומר להיות עם הגישה הנכונה. אני מעריכה מאוד את השגחתו של המורה ונפטרתי מהתחושה שאינני מטפחת היטב. אני מעריכה מעומק ליבי את החמלה שבה המורה מציל אותי ועוזר לי להתקדם בנחישות בנתיב הטיפוח שלי.