לאחרונה שוחחתי עם שני סגני ראשי ערים לשעבר, מערים ברמת דרגה שנייה (שאוכלוסייתן מונה כ-10 מיליון נפש). בשיחה הוזכרו באופן טבעי הפשעים הזוועתיים שאותן ביצעה המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) מאז שתפשה את השלטון לפני 58 שנים. שני סגני ראשי הערים האלה סיפרו על התנסותם האישית. הדברים הבאים הם מה שסיפרו:

1. המק"ס עושה את כל הנדרש כדי להשיג את מטרתה. היא יכולה לתרץ כל פעולה שלה, לרמוס את הדרך לדמוקרטיה, את מערכת המשפטית הקיימת ואת זכויות האדם לפי רצונה בכל רגע נתון.

2. הבעיות החברתיות בסין הפכו בולטות וברורות באופן הולך וגובר. משבר של סכנת מפולת נמצא בכל פינה, וכעס הציבור תוסס. אי הצדק כה נפוץ שמדברים עליו בגלוי בכל מקום (הערת המת' – בסין זה סיכון לדבר בגלוי על דברים אלו כיוון שזה מתויג על ידי המק"ס ל"הפרת הסדר הציבורי" או "חתירה תחת השלטון" – מה שמסכן את הדובר). סופה של המק"ס צפוי בקרוב, אמרו השניים.

3. שאיפתם הגדולה ביותר של האנשים היא לפרוש מהמק"ס ומהארגונים המסונפים אליה ולרכוש מחדש את אופיים המוסרי הטבעי.

תחנת טלוויזיה של אחת מערי השדה הזמינה את שני נושאי המשרה הציבורית לשעבר כדי לראיין אותם (הערת המת' – בסין אמצעי התקשורת הם נשלטי-המפלגה, והמטרה היא תמיד להציג את המק"ס באור חיובי), אך הם סירבו בנחישות. הם סיפרו לכתבים מתוך הבנה פנימית עמוקה: "במשך כמה תריסרי שנים שחלפו לא ידענו על מעשי השחיתות והרוע שהמק"ס עשתה. לכן עזרנו בהזדמנויות שונות למפלגה הרודנית לבצע את תוכניותיה הנפשעות ולהרעיל את מוחותיהם של אנשים רבים. כעת אנחנו מאמינים שטוב יתוגמל בטוב ורוע ברוע. לא נהייה יותר כלים בידי המק"ס". דבריהם הביכו את הכתבים.