מאחר ומתרגלי דאפא בעיר אחת בפרובינציית הא-ביי ממשיכים להבהיר את העובדות, האנשים המקומיים מתעוררים עוד ועוד. רבים מהם רוצים לשמוע את האמת. מספר המתנערים מן המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) וארגוניה הולך וגובר. זה ממש מלבב לדעת שהם החליטו לבחור עתיד בהיר לעצמם.

סיפור ראשון: הזוג שמוכר גרביים

זוג בשנות ה- 40 לחייהם מוכרים גרביים ובגדים אחרים בשוק היומי. יום אחד נתתי לאישה עלון עם העובדות על פאלון דאפא. היא קיבלה זאת בתודה ואמרה: "תודה רבה. זהו הדבר הכי טוב שיכולת לתת לי מעולם. כעת אני מבינה שעלינו לקרוא את החומרים האלה. לא התייחסתי לפאלון דאפא יותר מדי בעבר. כאנשים נתנו לי דברים כאלה הייתי זורקת אותם".

"יום אחד נוכחתי שאספתי בכל זאת תריסרים מהם. הייתי סקרנית על מה הם מדברים וחשבתי שרק אציץ בהם. רציתי לקרוא כל אחד מן העלונים, ולמעשה קראתי את כולם ללא הפסקה. התוכן היה רב וכיסה הרבה אינפורמציה מהרבה נקודות מבט. לפתע הבנתי את הפאלון גונג ולבי הפך בהיר. העלונים אפשרו לי לדעת שמתרגלי פאלון גונג הם בני אדם טובים. הם מבהירים את העובדות ומחלקים עלונים במטרה להציל בני אדם. האינפורמציה אפשרה לי גם לדעת שישנם מתרגלים בהרבה מדינות לא רק בסין. הרדיפה שג'יאנג זמין החל בה היא בעצם נגד רצון העם. כל העולם מגנה את הרדיפה. המפלגה הקומוניסטית מעזה אפילו לקצור איבריהם של בני אדם חיים עבור רווח. זה כל כך אכזרי. למעשה מתרגלים סובלים רדיפה כזאת בקנה מידה נרחב. לא יכולתי להשקיט את מוחי, כך שהתחלתי לספר לאנשים על כך. ההתייחסות לפאלון גונג אינה צודקת! ג'יאנג זמין לבטח ייענש. מאז – התחלנו לקבל יותר לקוחות".

שמחתי באמת בשביל הזוג ואמרתי: "אני מאחלת לכולכם מזל טוב. זהו כנראה הגמול הטוב,  כיוון שקראתם את החומרים והבנתם את העובדות". היא אמרה לי: "תודה רבה" פעמיים נוספות כשעמדתי לעזוב.

סיפור שני: מוכר הערמונים

בחודש נובמבר 2006 כשהתחלתי לחלק לוחות שנה של דאפא, ניסיתי להבהיר את העובדות לאדם צעיר ממא-שן-צ'יאו, במחוז ג'י, שמכר ערמונים בשוק. בהתחלה הוא לא הקשיב. כששאלתי אותו אם יש לו כרטיס חבר במפלגה הקומוניסטית, הוא לא רצה לענות. הוא לחש: "אני אפס, אני רק מוכר ערמונים". כששאלתי אותו אם הוא חבר בליגת הנוער הוא אמר: "כן", אולם זה קרה כשהיה ממש צעיר, ולא היה צורך לעזוב. אך בסופו של דבר גיליתי שהוא היה מודאג ופחד להסתבך בצרות כיוון שחשיבות ההתנערות מן המפלגה הקומוניסטית לא הייתה נהירה לו. הוא גם חשש להפריע ללקוחות שלו אם אמשיך לעמוד שם ולדבר איתו.

עזבתי והלכתי לאולם ביליארד סמוך להבהיר את העובדות לשחקני הביליארד. כולם החזירו פידבק חיובי. אחד מהצעירים רצה להתנער מחברותו במפלגה הקומוניסטית וארגוניה. הוא האיץ בי כל הזמן לא לשכוח. הרגשתי מעט לא בטוחה בתחילה, כיוון שהוא נראה מדי צעיר להיות חבר במפלגה הקומוניסטית. הוא קרא את מחשבתי ואמר לי: "את לא מאמינה לי? אני עובד במקום עבודה X. את יכולה ללכת לשם ולבדוק את מעמדי. רציתי להצטרף למפלגה כדי להרוויח משרות גבוהות. כעת זה כבר לא המקרה. המפלגה יותר מדי מושחתת. היא בוודאי תיפול, נכון? בגלל זה אני רוצה להתנער ממנה".  כמה מן האחרים הסכימו גם כן להתנער. הם התחילו לקרוא את החומר שנתתי להם.

מוכר הערמונים הצעיר ראה את תגובותיהם. אולי זה השפיע עליו בצורה חיובית. חזרתי למקום שלו ודיברתי איתו. מהר מאוד הוא החליט ואמר שהוא רוצה להתנער מליגת הנוער הקומוניסטית.

בהדרגה הגיעו אנשים לקנות ערמונים. רובם היו נשים. הם ישבו על עקביהן ובררו ערמונים טובים. הייתי מרוצה והמשכתי להבהיר את העובדות למוכר הצעיר. שאלתי גם את הנשים האלה אם הן היו חברות במפלגה הקומוניסטית. באופן בלתי צפוי כולן אמרו: "את יכולה פשוט להמשיך לדבר. אנחנו רוצות להקשיב לך גם כן. היינו חברות בארגונים המסונפים למפלגה. עזרי לנו להתנער מהם". חלק מהן היו חברות בליגת הנוער. כולן התנערו ממנה. מייד אחר כך הגיעו עוד לקוחות. הם גם הסכימו להתנער. בחלק הזמן הזה הצעיר מכר את רוב הערמונים שלו. היה כבר מאוחר ועמדתי ללכת הביתה.

כשהצעיר ראה שעמדתי ללכת, הוא רץ אלי ושאל היכן אני גרה. שאלתי אותו מדוע הוא רוצה לדעת. הוא ענה: "אני רוצה ללכת בעקבותיך כדי למכור את הערמונים שלי. בשעה שדברת על פאלון גונג עם האחרים מכרתי יותר. אני גם רוצה להקשיב לך". אמרתי לו: "זה לא היה לגמרי בגללי, אלא שזה גם הגמול הטוב שלך על ההתנערות שלך מן המפלגה. אנשים שמבינים את העובדות יתוגמלו בטוב. אתה לא צריך ללכת בעקבותיי. אתה תתוגמל בטוב אם התנערת מן המפלגה המרושעת וזכור את המשפט: 'פאלון דאפא הוא טוב'. שמור במחשבתך את המילים 'פאלון דאפא הוא טוב' או 'אמת-חמלה-סובלנות הם טובים'. העובדה הכי חשובה היא שחייך יינצלו כשהאסון הגדול יגיע". נתתי לו מעט חומר הבהרת אמת ולוח שנה. הוא קיבל אותם ברצון ואמר שהוא יספר את העובדות לכל משפחתו ולאחרים שעדין לא שמעו על כך.

סיפור שלישי: כיצד סטודנטים השתנו

בשמונה השנים שעברו נשלח חומר הבהרת אמת ועלונים על פאלון דאפא לכל מקום בעיר ומתרגלים המשיכו לספר את העובדות לאנשים. אנשים ששומעים ומתנסים בעובדות יכולים באופן טבעי להבחין באמת לעומת הרוע והעובדות השקריות ולהתעורר. דוגמה אחת היא, איך תלמידים וסטודנטים משתנים. כיום הרבה תלמידים וסטודנטים מתנערים מהמק"ס וארגוניה. יתרה מכך, יש כאלו שפנו למוריהם או לרשויות בתי הספר לבקש מהם להתנער מן המק"ס וארגוניה. זה למעשה קרה בכמה בתי ספר.

נהגתי להבהיר את האמת לסטודנטים בתיכון בזמנים שונים. כשביקשתי אותם להתנער מהמק"ס, רבים מהם ענו שכבר עשו זאת. רבים סיפרו למוריהם שהם רוצים לפרוש. יש כאלה שאמרו שמההתחלה הם לא רצו להצטרף, וזה היה רק בגלל שמוריהם אמרו להם לעשות זאת. היו שאמרו שאין טעם להיות חבר במפלגה. בית הספר רק רצה לאסוף עוד כסף מדמי החברות שלהם במפלגה. דמי החבר שנדרשו היו שונים. אחד נדרש לשלם 5 יואן ואחרים 10 יואן כל אחד. כמה מן התלמידים אמרו שהם לא היו חברים במק"ס והם לא רוצים להיות חברים בה, בגלל שהמק"ס יותר מדי מושחתת.

תלמידים בבתי ספר יסודיים הם גם כאלה. אם אתה מדבר איתם על התנערות מארגון "החלוצים הצעירים", הם כולם מבינים מדוע. רבים מהם מסכימים להתנער. ישנם כאלה שלקחו גם קלטות וידאו הביתה ובקשו את הוריהם לצפות בהם.

כשאנו אומרים לתלמידים שעדיף לפרסם את ההצהרה באתר ההתנערות ב"אפוק טיימס", גם אם כבר אמרו למורים שלהם להסיר את שמם מהמק"ס – כולם מבינים ומסכימים. הם גם מעוניינים בחומר הבהרת האמת.

לאלה שרק קיבלו את התארים שלהם מן האוניברסיטאות יש ספקות בנוגע לעובדות ומההתנערות מהמק"ס. ניתן לשמוע בתוך דיבורם שהם פוחדים מהשפעות ההתנערות על עתידם וביטחונם בחברה, אפילו שהם יודעים כמה מרושעת היא המק"ס ואינם רוצים להיות חלק מזה. זה כמובן קשור בזיכרון לגבי היסטוריית הרצח של המק"ס.

לדוגמה, פעם הבהרתי את העובדות לכמה סטודנטים בוגרים שבאו לאזורנו לחפש עבודה. כולם היו חברים במק"ס, וסיפרו לי שהצטרפו למק"ס באוניברסיטאות שלהם. על-אף שרצו להתנער, היו להם ספקות והרגישו לחוצים. כשחלק מהם הסכימו, הם המשיכו לשאול: "האם ניענש אם המק"ס תגלה זאת?" או "אל תפרסמי זאת באתרי האינטרנט, כיוון שאנחנו פה לחפש עבודות.  אנחנו לא רוצים שיהיו לנו צרות אם לא נישמע למק"ס ונציית להוראותיה, לא נוכל לחיות בשלום בשארית חיינו. עזבנו את עיר מגורינו כדי להרוויח קצת כסף ואנחנו רוצים שיהיה לנו עתיד טוב".

סיפרתי להם על האירועים הגדולים בכל רחבי העולם, כדי לחגוג את  ההתנערות מן המק"ס ונתתי להם גם חומרים כמו: "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" והעיתון "מינג-הווי השבועי". סיפרתי להם שכיום בכירים רבים במק"ס בדרגה גבוהה עזבו אותה, וכי רק אם אדם עוזב את הארגונים המרושעים האלה, יהיה לו ביטחון בעתיד. זה בא להציל את חייהם של יצורים אנושיים. אין דבר נורא יותר מאשר להיות חבר במק"ס! הם אמרו שזו הפעם הראשונה שהם שומעים דבר כזה. בגלל שמידע כזה נחסם בפני בתי הספר, הם היו להוטים להתאסף סביב ולקרוא את החומרים. לאחר מכן כולם הסכימו להתנער מן המק"ס וארגוניה. הם התעוררו לבסוף ובחרו עתיד בהיר לעצמם.

סיפור רביעי: סיפורי שוטרים

כדי להציע לקציני משטרה הצלה, ניסיתי תמיד בכל יכולתי להתקרב אליהם, כך שאוכל להבהיר להם את העובדות. קל יותר לדבר עם קצינים במדים. על פי צורות חשיבה של אנשים רגילים, מסוכן להתקרב לשוטרים במדים אזרחיים. למעשה זה לא בדיוק כך. ניסיתי להבהיר את העובדות לשוטרים בלבוש אזרחי (שוטרים מוסווים) בשעה שלא ידעתי אפילו שהם שוטרים. שום דבר מסוכן לא קרה.

כשדברתי עם כמה מהם, שאלתי אותם אם הם חברים במק"ס ונתתי להם חומר הבהרת אמת, התגובה שלהם הייתה: "בבקשה דברי עם מישהו אחר. אנחנו לא רוצים להקשיב". כשנתתי עלון הם אמרו: "אין לנו צורך בכך. יש לנו כבר את זה". הבעת פניהם סיפרה לי שאין להם באמת עלון כזה, הם רק רצו שאעזוב. לפיכך שאלתי אותם מדוע אינם רוצים להקשיב. לא הייתה להם ברירה והם רק אמרו לי: "אנחנו שוטרים".

לפעמים אני שמה בידיהם בכל מקרה חומר. יש כאלה שמסתכלים ומחזירים לי. יש כאלה שאומרים: "אני לא רוצה בזה. אני קצין ב"משרד 610". אם אני עדיין נשארת שם, הם מוציאים את הטלפון הסלולארי שלהם. מדוע הם כל כך נבוכים? כיוון שישנה תקנה האומרת: "שוטרים בכירים שלא מדווחים על מתרגלי דאפא המחלקים חומר, ייענשו". אולם רבים מהם עושים בחירות בהתאם למצפונם.

לאחרונה הלכתי לסופרמרקט. כששאלתי אדם צעיר אחד אם השתתף במק"ס ובארגוניה, הוא לחש: "מתרגלת פאלון גונג", ואז "בבקשה לכי עכשיו. אני שוטר". אישה צעירה שהייתה בסביבה אמרה בדאגה: "בבקשה עזבי". האדם הצעיר ביקש אותי שוב לעזוב ואמר שכמה אנשים צריכים להגיע (אולי התכוון לשוטרים שהיו בשמירה). סיפרתי לו על החשיבות של התנערות מהירה מן המק"ס ואמרתי: תתנער מהמפלגה, אני יכולה לחשוב על שם בשבילך". הוא הסכים בניע ראש והאיץ בי לעזוב. ישנם שוטרים שיודעים בבירור שאנחנו מתרגלי פאלון גונג, אך הם לא מדווחים עלינו או עוצרים אותנו, אלא מזכירים לנו להיות זהירים.

בסתיו האחרון הבחנתי בצעיר שהיה כנראה בכאבים. הלכתי לקראתו והתחלתי לתת לו כרטיס הבהרת האמת כדי לעזור לו לעזוב את המק"ס. הוא ענה: "לא, אני חבר במק"ס". בכל זאת המשכתי ללכת אחריו וסיפרתי לו את העובדות על הדאפא ועל ההתנערות מן המק"ס. הוא אמר תוך כדי הקשבה: "אני יודע שמתרגלי פאלון גונג הם אנשים טובים ושיטת הטיפוח אינה רעה". שאלתי אותו מדוע אינו מסכים לקבל את כרטיס ההתנערות והחומר. הוא חייך אבל לא השיב. מאוחר יותר הצעתי שאולי הוא לא התגבר על השקרים שהמפלגה מספרת. הוא שאל אותי שאלה, והבחנתי שהוא היה שונה מאלה שאינם יודעים דבר על העובדות. נראה שהוא ידע הכול, אך היו לו רעיונות קצת שונים. עניתי לשאלתו. ואז שאל אותי מדוע מאסטר לי גר בחו"ל. סיפרתי לו את העובדות מההתחלה. הוא היה מרוצה וצחק. כשהתקרבנו למשרד הביטחון הציבורי בעיר, הוא סיפר לי: "אני שוטר שהתפקיד שלו לעצור מתרגלי פאלון גונג. היום לא אעשה לך צרות כלשהן. אני לא אקרא להם. זה רציני". הוא אמר לי שייכנס מיד לאתר האינטרנט. הבנתי אז שהוא יכול לעשות בעצמו הצהרה מקוונת כדי להתנער מן המק"ס. אני שמחה על מה שעשה.

מספר פעמים הבהרתי את העובדות גם לכמה שוטרים ללא מדים. הם הציגו לי כמה שאלות מבלבלות. כשמסרתי להם חומר הם סרבו לקבלו. הם סיפרו לי שישנם שמונה חוקים בנוגע לפאלון גונג:

אל תקשיבו, אל תצפו, אל תאמינו, אל תקבלו, אל תתדיינו, ואל תשתתפו. הם גם אמרו "איננו רוצים לדעת דברים. אנחנו רק ממלאים פקודות מהרשויות".

המק"ס משקרת ומרמה. זוהי התעללות בזכויות אדם הבסיסיות ואיום עליהם.

כשהחוק האוניברסאלי "אמת-חמלה-סובלנות" נוגע עמוק בלבם של בני אדם, אנשים מקבלים ידע טוב על הדאפא. שוטרים רבים מבינים זאת והשתחררו מהשקרים של המק"ס.