ב- 8 בדצמבר 2006 מת מתרגל הפאלון דאפא מר לי הונג-פו מהעיר צ'ונג-צ'ינג, לאחר שסבל במשך כמה שנים עינויים בלתי אנושיים. הוא היה רק בן 31. מר לי היה איכר צעיר מהכפר מין-ג'וּ-צ'א-שאן שבצ'ונג-צ'ינג. לאחר ששוחרר ממחנה העבודה בכפייה, היה מרותק למיטה כיוון שהיה משותק כתוצאה מהעינויים.

לי הונג-פו 

מר לי הונג-פו החל לתרגל פאלון גונג בסוף שנת 1997. הוא חי לפי העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות, היה טוב לב, עזר לאחרים לעתים קרובות, והיה ידוע כאדם טוב. ביולי 2000 המשטרה חטפה אותו כאשר הבהיר את האמת. משטרת דא-דו-קוֹאו דנה אותו בלי שום סיבה לשנת עבודה בכפייה. השומרים במחנה העבודה בכפייה שי-שאן-פינג עינו אותו וגזר דינו הוארך בתשעה חודשים נוספים ללא כל הצדקה חוקית.

השומרים המושחתים במחנה העבודה בכפייה עלבו בו ועינו אותו בשיטות עינויים רבות כגון: ספסל הנמר, שוקים חשמליים, החדרת כפיסי במבוק מתחת לציפורניים ועוד סוגי עינויים שונים. פעם מר לי איבד את הכרתו בשל העינויים. השומרים חשבו שמת ולקחו אותו לחדר המתים בבית החולים של מחנה העבודה, שם הבחין מישהו כי הוא עדיין חי.

אחד הדברים האכזריים ביותר שהשומרים אומרים למתרגלים הוא: "אנחנו מתכוננים למרר את חייך, כך שיהיו גרועים מהמוות".

בדצמבר 2001, השומר המושחת ביותר, ליו הוּאה, מונה למפקד המחלקה. ליו הורה לשישה או שבעה מכורים לסמים להכות את מר לי באכזריות. הוא סבל מפגיעות פנימיות ופניו היו נפוחים בצורה נוראה.

לאחר מכן הם המשיכו לענות את מר לי וכלאו אותו בצינוק מבודד, שם אילצו אותו לעמוד מבלי לזוז במשך זמן רב. מר לי הוכה כל יום על ידי מכורים לסמים ביניהם ג'נג פינג, ליו רן-גואנג וג'נג ווי. הטחול של מר לי נקרע ובית החזה שלו קרס. הוא התקשה לנשום והקיא. השומרים במחנה העבודה בכפייה פחדו שיימצאו אחראים למותו ולכן לקחו אותו לבית חולים מחוזי, שם התברר על פי צילום הרנטגן ובדיקות נוספות כי הוא סובל מפגיעות פנימיות חמורות. השומרים טענו כי מר לי חולה, אך הרופאים לא האמינו לסיפור זה וקבעו כי הפגיעות נגרמו כתוצאה מהכאות.

בזמן שהייתו בבית החולים מר לי לא יכול היה לתפקד ונזקק לעירויים יום יומיים. השומרים במחנה העבודה בכפייה שחררו את מר לי בערבות רפואית כדי להתחמק מאחריות. הוא שקל פחות מ- 40 ק"ג ולא יכול היה ללכת ללא עזרה.

בשנים בהם מר לי נרדף, אשתו נאלצה לשמור ולקיים את המשפחה ואת בנה הצעיר לבדה. היא לקחה על עצמה לעבוד שעות בפרך כדי שיוכלו לקיים את עצמם.

לאחר שמר לי נלקח לביתו בטנו הייתה עדיין נפוחה והוא סבל מכאבים נוראיים והקיא פעמים תכופות. מרפק ידו הימנית הייתה נפוחה והוא לא יכול היה לזוז. הוא נפטר ב- 8 בדצמבר 2006.