מתרגל הפאלון דאפא מר סון צ'אנג-דה, בן 43 מהעיר צ'אנג-צ'ון שבפרובינציית ג'י-לין, נידון בשנת 2002 שלא כחוק לשמונה שנות מאסר והוחזק ב'כלא מספר 2 בפרובינציית ג'י-לין, הנקרא גם כלא ג'י-לין. הוא עונה בצורה בברוטליות ופיתח שחפת חמורה. רשויות הכלא סרבו לשחרר אותו למרות מצבו, ובריאותו המשיכה להתדרדר. הוא שוחרר לבסוף ביוני 2006 כאשר שתי ריאותיו מלאות כיבים לחלוטין והוא יורק דם בשיעול. הוא נפטר ב-28 בנובמבר 2006.

מר סון החל לתרגל פאלון דאפא בחודש מרץ 1996. הוא נהג על-פי "אמת, חמלה, סובלנות", בהתאם לדרישות הדאפא. תוך זמן קצר הוא הפסיק לשתות ולעשן. הוא נעשה בריא יותר ומשפחתו שמחה. ב-20 ביולי, 1999 החל משטרו של ג'יאנג זמין להשמיץ ולרדוף את הפאלון גונג. מר סון נסע לבייג'ינג כדי לעתור למען עשיית הצדק עם הדאפא, הוא נעצר ונכלא.

בחודש מרץ 2000 עתר מר סון צ'אנג-דה שוב, בבייג'ינג. השוטרים הכו אותו בברוטאליות ובעטו בו, ושלחו אותו למרכז מעצר. לאחר שתמה תקופת מאסר הלא חוקי, לקח אותו ג'אנג שוּן, קצין מתחנת משטרת הֵה-שון במחוז אר-דאו, לתחנת המשטרה, ולמשפחתו אמר להמתין מחוץ לבניין. הוא קרא למר סון לעלות למעלה, שם היה נוכח גם אדם גדול ממדים. הוא שאל את מר סון אם ימשיך לתרגל פאלון גונג או לעתור למען הפאלון דאפא, ומר סון ענה "כן" לשתי השאלות. הם הכו אותו, וגרמו למספר חבורות גדולות בראשו. אחרי שהכו אותו, הורתה המשטרה למר סון לעבור תוך שבוע לרובע אחר בעיר, כדי שמעמדו כמתרגל פאלון גונג לא ישפיע יותר על המשטרה באותו אזור (תחנות משטרה מוערכות על ידי הממונים לפי יכולתן לדכא את המתרגלים – המת'). למר סון ומשפחתו לא הייתה כל ברירה אלא לעזוב.

ב-14 בינואר 2001 [ראש השנה הסיני] נעצר מר סון צ'אנג-דה פעם נוספת. במשך הזמן הזה בו הוחזק במרכז המעצר, עינו אותו הסוהרים לעיתים קרובות ותחקרו אותו. שנה לאחר מכן, דנו אותו פקידים רשמיים ב'בית המשפט המחוזי נאן-גואן' בעיר צ'אנג-צ'ון לעשר שנות מאסר בכלא ג'י-לין. עינו אותו בצורה ברברית, ומשקלו ירד מ-89 ק"ג ל-54 ק"ג. הוא לא יכל לטפל בעצמו וסבל מאנמיה חמורה, ראיה מעורפלת, חוסר יכולת ללכת, שחפת חמורה, פריצות דיסק בעמוד השדרה התחתון והפרעות בקצב הלב.

פעם איבד מר סון צ'אנג-דה את הכרתו בשירותים. משפחתו בקשה בשמו אין ספור פעמים שחרור על תנאי מסיבות רפואיות, אבל הסוהר ג'אנג יוֹנג אמר: "אנו יכולים להעניק לו שחרור על תנאי מסיבות רפואיות רק בשני תנאים. האחד, אם משפחתו עשירה, אז אנו יכולים לשחררו אפילו אם הוא אינו חולה. השני, אם ימות כמה ימים לאחר שילך הביתה".

פרטיהם של מבצעי הפשעים מפורטים במאמר בקישור באנגלית למטה.