התנסות מוועידת פאלון דאפא ה-14 לשיתוף התנסויות בישראל בשנת 2016

שלום מורה נכבד, שלום מטפחים עמיתים,

מתוך הרצאה ראשונה ג'ואן פאלון:

"אדם צריך לחזור למקור ולשוב לאמת, זו המטרה האמיתית של להיות אדם. לכן, ברגע שאדם זה רוצה לטפח ולתרגל, מתייחסים לכך כטבע הבודהא שמתגלה. המחשבה הזאת היא היקרה ביותר, כי הוא רוצה לחזור למקור ולשוב לאמת ורוצה לקפוץ החוצה מהרמה הזאת של האנשים הרגילים."

התחלתי לתרגל פאלון דאפא לפני 8 שנים. לפני זה שמעתי הרבה על פאלון דאפא מבעלי שהתחיל את הדרך שלו בדאפא כמה שנים קודם לכן. מדי פעם הוא סיפר לי על דברים שהוא גילה מהרצאות שונות של המורה ומפגישות ושיחות עם מתרגלים אחרים.

מאוחר יותר קראתי את הספר "הפאלון גונג".

לאט לאט התחלתי לספוג את זה, אבל המשכתי לחיות כאדם רגיל.

עבור בעיות גב של שנים ארוכות נוספו בעיות בריאות אחרות. התחלתי לקחת תרופות, כל הזמן הלכתי לטיפולים בעיסוי. בעלי הציע לי להתחיל לעשות את התרגילים.

בהתחלה היה לי קשה לתרגל: כמה דקות של תרגיל שני והייתי נופלת על הספה. אבל החלטתי להמשיך, תפסתי את זה כטובע בקש. אולם כל זה עדיין לא היה טיפוח אמיתי.

מאוחר יותר קרה דבר ששינה הכל מהשורש. זה היה הגירושין של הבת שלי.

שקעתי בדיכאון עמוק, הייתה לי "אבן" על הלב, שלא נתנה לי לנשום ולחיות, נחנקתי מדמעות.

חשבתי כל הזמן: "למה זה קרה במשפחה שלי? עבור מה אני מקבלת את זה?" – תרופות הרגעה לא עזרו. הרגשתי שאני יוצאת מדעתי.

ואז התחלתי לקרוא את "ג'ואן פאלון". הספר הזה הפך להיות הספר היחיד שאני קוראת עד היום. כך התחיל הטיפוח שלי בדאפא.

מתוך הרצאה רביעית "ג'ואן פאלון":

"אינך יכול להתערב בחיים של אחרים וגם אינך יכול לשלוט בגורל של אחרים כולל של אשתך, בניך, בנותיך, הוריך או אחיך. האם אתה יכול להחליט על הדברים האלה?"

בהדרגה מצב רוחי השתפר, הפסקתי לקחת כדורים וללכת לטיפולי מסאז'. זה לא היה קל כי הכאבים היו חזקים מאוד. אבל אמרתי לעצמי שזה טוב, שזה ניקוי הגוף ושאין לי ממה לפחד.

כמה שלמדתי יותר  את הפא, כך הרגשתי בתוכי יותר כוח פנימי ואמונה שהדרך שבחרתי היא הנכונה ביותר.

מילדותי תמיד הרגשתי שמישהו שומר עליי ולא יתן לי ליפול. אחרי שהתחלתי לטפח בפאלון דאפא הבנתי מאין באה העזרה הזאת. בהדרגה התחלתי לראות את ההחזקות שלי.

לפני זה נהגתי כאילו להסתכל דרך זכוכית – חיפשתי את ההסבר בחוץ, האשמתי את האחרים בכול, ניסיתי לשנות אותם, ועכשיו – כאילו הסתכלתי במראה – ראיתי את עצמי, כשאני מבינה שהסיבה המהותית של המתרחש נמצאת בי וצריך לשנות רק את עצמי.

עכשיו, כשאני רואה החסרות של אחרים, התחלתי להבין שזה משהו שמראים לי משום שגם אצלי זה קיים.

בספר "ג'ואן פאלון" כתוב על המראה שמסתובבת כל הזמן. התחלתי להבין אחרת את היחסים שלי בעבודה, ובמשפחה. כשהתחלתי לשנות את לבי אז גם התמונה החיצונית התחילה להשתנות.

לפעמים אני כאילו צופה בעצמי מהצד ורואה, איך המנטליות של ההתפארות, ההחזקה לתהילה ולרווח, הרצון לפקד ולשלוט, כעס וקינאה "שולטים" בי. מתוך "הוראת הפא בוועידת הפא של שנת 2014 בסן פרנציסקו":

"אבל האם אתה יודע מהו אדם רע ומהו אדם טוב? אם המחשבה שלך מלאה בשנאה וברשעות, חישבו על זה כולכם: איזה סוג של ישות האדם יהיה? וזה יתבטא בהתנהגות שלך, ואפילו במראה שלך, ואנשים יראו רוע בתוכך."

אם בסיטואציה מסוימת אני יכולה לזהות מיד איזה החזקה מתגלה, אז אני יכולה לעבור את הסיטואציה בצורה נכונה, אבל אם אני לא מצליחה לזהות, אז זה יחזור שוב. אפילו אם אני מבינה את זה יותר מאוחר, אז בפעם הבאה יהיה יותר קל לעבור. זה כמו שכתוב בהרצאה השישית "ג'ואן פאלון": בנוגע לשד של התאווה המינית:

"כשהנושא הזה יצוץ שוב, תוכלו לשלוט בעצמכם ולעבור את המבחן. אם מישהו נכשל במבחן ולא אכפת לו מכך, יהיה קשה יותר לעבור את זה מאוחר יותר. זה בטוח כך."

ומתוך הרצאה רביעית "ג'ואן פאלון":

"זה יכול להתבטא בתחומים אחרים. זה יכול לקרות בחברה או בבית. אדם יכול להיתקל בצרות בזמן שהולכים ברחוב או בסביבה חברתית אחרת. צריך לגרום לך לוותר על כל ההחזקות שאינך יכול לוותר עליהן בין אנשים רגילים. כל ההחזקות האלה, כל עוד יש לך אותן, צריכות להיות מסולקות בסביבות שונות. יגרמו לך למעוד וכך תתעורר אל הטאו. באופן זה אדם עובר את הטיפוח-תרגול."

פעם חלמתי חלום. ראיתי את המורה עם הספר "ג'ואן פאלון" בידיו נמצא גבוה מעליי. כשהתעוררתי שאלתי את עצמי: "עד כמה אני מוכנה לעזוב את האנושי וללכת עד הסוף בדרך שמלמד המורה, לעזוב הכל, אפילו את הגוף שלי. מתוך "הוראת הפא בוועידת הפא של ניו יורק 2016"

"כתלמיד דאפא, כשיש לך זמן אתה לומד את הפא, משום שאתה מטפח – מה תעשה אם לא ללמוד את הפא?"

להציל אחרים

מתוך הרצאה ראשונה ב"ג'ואן פאלון":

"באסכולת הבודהא מדברים על הצלה עצמית, הצלה לאחרים והצלה לכל הישויות החיות."

החלטתי להבהיר את האמת "פנים אל פנים". לא היה פשוט להתחיל את זה. החזקות ופחדים שונים צפו.

יום למחרת עמדתי עם תיק מלא עלונים במקום בו היו הרבה אנשים.

אנשים עברו על ידי אבל עדיין המשכתי לעמוד שם מהססת. ברגע מסוים אמרתי לעצמי: "בשביל מה באת לכאן? תוציאי את העלונים! ". אז הוצאתי את העלונים. אבל עדיין המשכתי לעמוד בצד בביישנות עד שאמרתי לעצמי: "קדימה, התחילי! הושיטי את היד עם העלונים לאנשים!" כך הצלחתי להתגבר על הפחד שלי ולהתקדם צעד אחד קדימה בטיפוח שלי.

כל פגישה ושיחה בחוץ הראתה לי החזקות שלא סולקו, וחשפה כל מה שעמוק בפנים הפריע לי.

מתוך "הוראת הפא בוועידת הפא של ניו יורק 2016"

"כשמבהירים את האמת לאנשים רגילים, האנרגיה שלכם תפורר את הדעות הקדומות האלה, ותמיס את הדברים הרעים האלה, הדברים הרעים שבמחשבתו. האין זה בפני עצמו הצלת אנשים?"

פעם קרה מקרה שעזר לי להבין את החשיבות של מה שאני עושה. עמדתי בכיכר גדולה והבהרתי את האמת על הרדיפה נגד מתרגלי פאלון דאפא ועל קצירת איברים בכפייה, והחתמתי אנשים על העצומה שקוראת להביא את ג'יאנג לדין. עברו שני בחורים צעירים. כשעצרתי אותם הם אמרו לי שהם ממהרים מאוד, שאוטובוס מחכה להם, אבל הקשיבו לי עד הסוף, חתמו על העצומה, לקחו עלונים ואינסרטים.

כמה דקות אחרי ששניהם הלכו פתאום ראיתי בחור צעיר רץ דרך כל הכיכר לכיווני. כשהגיע עד אליי שאל: "זו את שמחתימה על העצומה נגד קצירת איברים בכפייה ממתרגלי פאלון גונג בסין?" עניתי שכן.

הוא אמר שהחברים שלו חתמו לפני כמה דקות, סיפרו לו על זה ונתנו לו אינסרט, וגם הוא רוצה לחתום. הוא חתם ורץ מהר לאוטובוס.

כשהסתכלתי עליו רץ, חשבתי שאנשים מחכים, ממהרים, רצים לקבל הצלה, ואני אשתדל לעשות כמיטב יכולתי כדי לעזור למאסטר להציל ישויות חיות.

מתוך "יסודות להתקדמות במרץ"' "רציונליות":

"לאמת את הפא ברציונליות, להסביר את המצב האמיתי באמצעות חוכמה, להפיץ את הפא עם חמלה כדי להציל את אנשי העולם, זוהי הקמת המוסריות האדירה של האדם המואר."

אספר לכם על משהו שקרה לי בתחילת ספטמבר. אני ובעלי, שגם הוא מטפח בדאפא, מחלקים עיתונים בסינית באזור הדרום. רצינו לבדוק אם יש סינים בעיר שבה אנחנו גרים. סיכמנו עם מטפחת עמיתה להיפגש ולבדוק איפה גרים סינים. כשיצאתי מהבית לפגישה הרגשתי פתאום שאני לא מסוגלת ללכת, כאילו קשרו את הרגליים שלי, היה לי כאבים חזקים ברגליים ובברכיים. אבל החלטתי ללכת לפגישה עם המטפחת השנייה, ומצאנו יחד איפה גרים סינים בעיר שלנו.

כשהתעוררתי למחרת בבוקר הרגשתי שכל החלק העליון של גופי כמו משותק. אפילו לקום מהמיטה הצלחתי רק בקושי. אבל החלטתי בכל זאת לבצע את כל התרגול, כפי שבעלי ואני עושים כל בוקר, גם אם לא הצלחתי להרים את הידיים כמו שצריך. אחר כך נכנסתי ללימוד בסוננט עם קבוצה, כמו שאני עושה כל יום, למרות שהיה לי קושי רב בישיבה. גם שלחתי מחשבות נכונות.

הכאבים היו כל כך חזקים שבקושי שכבתי או ישבתי, בקושי עמדתי על הרגליים, בקושי יכולתי לבלוע משהו, ובאותו לילה לא יכולתי לישון. בדרך כלל אני לא מבקשת עזרה מהמורה אפילו אם המצב קשה, ואני עוברת את הקשיים לבד, אבל הפעם ביקשתי. ואכן קיבלתי עזרה מהמורה, וצד אחד של הגוף השתחרר. אבל למחרת לא היה שום שיפור נוסף במצב.

"במקרה" פתחתי התכתבות בטלגרם שנגעה לאירוע הבהרת אמת, ואחת המטפחות כתבה שעלינו לבחון את מה שאנחנו חושבים זה על זה. זה היה בשבילי רמז. נזכרתי שיש לי מחשבה לא כל כך טובה לגבי אחת המטפחות. הבנתי שזה הפרעה גם בשבילי, גם בשבילה וגם לאירוע הבהרת אמת שעמד להתקיים למחרת. למחרת התקשרתי לאותה מטפחת. הפעולה הזאת לא הייתה פשוטה עבורי. בדרך כלל אני לא מאמינה שאני מסוגלת לפעולה כזאת, כי זה דורש אומץ. אבל מתוך ההבנה החדשה מצאתי את האומץ להתקשר אליה. פתחתי בהתנצלות וסיפרתי לה בגילוי-לב על כל המחשבות הלא טובות שלי עליה במטרה לסלק ולנקות את החומר השחור מבפנים. לפני כן היא לא ידעה מה חשבתי עליה, אבל קיבלה את דבריי בהבנה, ואמרה לי שזו אכן הייתה הפרעה שצריך לסלק. המשכנו לשוחח על הטיפוח והייתה לנו שיחה טובה מאוד. אחרי השיחה הזאת הרגשתי יותר טוב, ולמחרת בבוקר מצבי הפיזי השתפר עד כדי כך שיכולתי אפילו לנקות את הבית. אחרי כל הכאבים והלילות שלא ישנתי, היה לי ברור שהשיפור קשור לזה שניקיתי את המחשבות הלא טובות כדי לא ליצור נזק. וכך, בעזרת הרמז מהמורה הצלחתי לעבור את הקושי הזה.

כל דבר שאני עושה עבור הדאפא, כל מצב שאני נתקלת בו, וכל בן אדם שאני פוגשת בדרכי – כולם נשלחים אליי עבור הטיפוח שלי, כדי שאוכל להבין ולסלק את ההחזקות שלי, להשתחרר מרגשות ששייכים לאנשים רגילים, ולשפר את עצמי. זאת הדרך שלי.

קיבלתי את הדרך הזאת עם כל הלב, ואת הלב הזה אני רוצה לשנות שיהפוך ללב של מטפח אמיתי [בדאפא].

אני מודה לכל אחד שעוזר לי בזה, אפילו אם זה גורם לי כאב וסבל.

אני רוצה לסיים עם שיר מתוך "הונג יין":

"בתוך הטאו"

"הלב איננו נוכח –
אין עימות עם העולם.
מביט אך איננו רואה –
לא באשליה, לא מבולבל.
מקשיב אך איננו שומע –
קשה לבלבל את לבו.
אוכל אך איננו טועם –
הפה מנותק מהחזקות.
עושה אך איננו רודף –
שוכן תמיד בתוך הדאו.
שָקט ואיננו חושב –
המסתורי והמופלא יכול להיגלות."

תודה למורה הנכבד שמציל אותי, תודה לכל המטפחים על החמלה והסובלנות כלפיי. אנא ציינו בחמלה אם יש משהו שאינו בהתאמה לדאפא.