התנסות מוועידת פאלון דאפא ה-14 לשיתוף התנסויות בישראל בשנת 2016

שלום מורה נכבד,

שלום מטפחים נכבדים,

אני מטפחת בדאפא כבר מעל 10 שנים, זו השנה השלישית שאני עובדת במחלקת המכירות של פרוייקט NTD. לפני כן עבדתי כמה שנים במחלקות אחרות. עבודת המכירות דורשת לא רק שיפור מתמיד של השין שינג, אלא גם שיפור מתמיד בכישורים המקצועיים. אחרת לא תוכל לבצע את המשימה שלך בהצלת ישויות חיות בפרויקט.

המורה אמר ב"הרצאת הפא בוועידת הפא הבין-לאומית ב-2009 בוושינגטון הבירה":

"הישויות החיות שמולכם, האנשים כאן בעולם של היום, שונים מהחיים של כל תקופה בהיסטוריה. אף על פי שהם נראים בני אדם הם באים מרמות גבוהות יותר, והם למעשה אלוהויות שהתגלגלו כבני אדם. זה הופך את האחריות הקשורה בהצלתם ואת מה שאתם עושים לאפילו עוד יותר משמעותי ויוצא מן הכלל, וגם הכרחי."

המבחן של רגשות למשפחה

בשנה שעברה השתתפנו באירוע חשוב בפרוייקט המכירות של NTD. בדיוק אז הגיעה הודעה שאמי, הגרה בעיר די רחוקה, חלתה לפתע. טסתי אליה הביתה בדחיפות. המצב היה רציני מאוד, ודרש טיפול מתמיד. נאלצתי לקחת חופשה. אחותי, שגרה באותה עיר שבה גרה אמי, גם היא שותפה לפרוייקט, שתינו לא ידענו איך לארגן את חיינו כדי שנוכל לעשות את שלושת הדברים ולטפל באמא. החלטנו לקום מוקדם יותר כדי לתרגל את כל חמשת הסטים של התרגילים ולקרוא הרצאה מ"ג'ואן פאלון", ואחר כך עשינו כל מה שצריך בשביל לטפל באדם חולה. בערב קראנו מאמרים. במצב הזה התבטא הרבה צ'ינג אנושי. הופיעו מחשבות לא נכונות כמו לעזוב את הפרוייקט כדי לבלות יותר זמן עם אמי.

המורה אמר ב"לימוד הפא בסן-פרנציסקו בשנת "2005:

"אפילו אם ליקויים התגלו בדרך זו או אחרת, למעשה, זה יהיה המקרה לכל צורת טיפוח, משום שעל כל דרך יש כאלו שנכשלים באמצע–כל זה נורמלי. תחת המבחנים שהלב האנושי נתון בהם, יתרחש מצב במטפח בו הבנות שנולדות ממחשבות אלוהיות וגם אנושיות נוכחות ומתנגשות. כשידה של חשיבה אנושית על העליונה, אדם זה הולך לקראת אנושיות; כשידן של חשיבה אלוהית והמחשבות הנכונות של האדם על העליונה, הוא הולך לקראת אלוהיות."

יותר מאוחר אחותי ואני הבנו שזאת הפרעה, שאסור להסכים למצב הזה, ושצריך להמשיך לעשות את עבודת הדאפא. שלחנו מחשבות נכונות לעיתים קרובות יותר. אחרי זמן מה הודעתי שאני חוזרת לעבוד מהמחשב מהבית של אמא, והתחלתי להקדיש חצי יום לפרוייקט. גם אחותי חידשה את העבודה בפרויקט. שמנו לאמא קלטות וידיאו של הרצאות המורה, היא צפתה והקשיבה. קודם, לפני המחלה היא קראה בעצמה את הפא, ונהגה לחלק לוטוסים שאחותי הכינה.

במהלך תקופת החודש וחצי ששהיתי בבית של אמי, כשהייתי בתהליך של מבחן של רגשות למשפחה, המורה דאג לי. בשעה שלמדתי את ה"ג'ואן פאלון" או את המאמרים החדשים, תמיד מצאתי את המילים של המורה שנתנו לי תמיכה.

בהרצאה השישית ב"ג'ואן פאלון" כתובות המילים האלה:

"כיוון שהחיים האמיתיים של האדם הם יואן-שן, זו שמעניקה חיים ליואן-שן שלך רק היא אמך האמיתית. במהלך הסמסארה היו לך אמהות אנושיות ולא אנושיות לאין ספור. גם לא ניתן לספור כמה בנים ובנות היו לך במהלך גלגולי החיים השונים שלך. מי היא אמך? מיהם בנך או בתך? אחרי שהאדם מת אף אחד לא מכיר אף אחד. אתה עדיין חייב לשלם את הקארמה שאתה חייב."

הבנתי שהרגשות שלי נובעים מאנוכיות, לא רציתי לאבד את הרגש הנפשי האנושי שהתרגלתי אליו, שקשר אותי לאמי. שלחתי מחשבות נכונות שוב ושוב כדי להסיר את החומר הזה.

כמו כן התחלנו, אחותי ואני, ללכת לפי תור למפגשי לימוד הפא הקבוצתיים בעיר (שבה יש קבוצה די גדולה של מתרגלי דאפא). שיתוף התנסויות עם תלמידים עזר להחליש את ההחזקה לרגשות ולצאת מהם. עם זאת, גם אחרי שאמא נפטרה, ולמרות שכבר עברה יותר מחצי שנה, יש לי עדיין מבחנים של רגשות של קשרים משפחתיים אליה. אבל אני משתדלת לשים לב למחשבות שלי ויותר לקרוא ולשמוע את הפא, וכשאני מתמלאת בפא אני משתדלת לפרוץ מהרמה האנושית.

להיפטר מהגורמים של תרבות המפלגה ושינון הפא (לימוד הפא בעל פה)

מתוך "לימוד הפא בסן-פרנציסקו בשנת "2005:

"תלמיד: יש כמה מתרגלים עמיתים האומרים ש"תשעת הדיונים" נושאים את הכוח של הפא. האם זה נכון?

המאסטר: "זה נכון. באשר ל"תשעת הדיונים", ובכן, כולם יודעים על הבהרת האמת, על הצלת ישויות חיות ועל פֵּרור צל הרפאים המרושע של המפלגה הזדונית – האין אלה דברים שתלמידי הדאפא צריכים לעשות כאשר הם מאמתים את הפא, ודברים שצריכים להיעשות על ידי הדאפא במהלך תיקון הפא? בוודאי שהם נושאים את הכוח של הפא. אבל אין עליכם ללמוד את זה כאילו שהם פא (הקהל צוחק). יש להתייחס לזה כאל חומר שעוזר לאדם להבין את המפלגה המרושעת. אבל המתרגלים האלה שמבולבלים בחזית הזו צריכים לקרוא את זה יותר, משום שזה יהיה מועיל. כך הם פני הדברים בנושא הזה."

כשהיינו בועידה בניו יורק, אורגנה עבור המחלקה הרוסית של NTD פגישה עם נשיא מחלקת המולטימדיה של NTD. בפגישה המליצו לנו להיפטר מהגורמים של תרבות המפלגה. כל עובדי המחלקה שלנו חיו בתקופה הפוסט-סובייטית והרגישו על עצמם את ההשפעה של הגורמים הקומוניסטיים אשר מפריעים לעבודה בפרוייקט להצלת ישויות חיות. בדרך כלל אנחנו, כל המחלקה יחד, קוראים את "תשעת הדיונים" פעמיים בשנה. אבל לא סתם קוראים, אלא אחרי כל "דיון" מנסים לזהות בעצמנו את האלמנטים של תרבות המפלגה כדי לסלק אותם.

בזמן ששיתפנו אחרי כל דיון (מתשעת הדיונים) היה לי בהתחלה רצון לשתוק, לשבת בשקט, ולא לבטא את עצמי – ראיתי בזה ביטוי של גורמים קומוניסטיים: אל תתבלט, כמו שאמרו פעם. גיליתי בעצמי פחד לבטא את עצמי בחופשיות, כדי לא לבייש את עצמי. ספקות, שנוצרו מהאתאיזם, אשר מוביל לאמונה לא מספקת במה שאלוהי.

הקשיים בתקשורת היו בגלל חוסר קבלה של דעת האחר, אימות עצמי, גאווה, מאבק וקנאה. חשיבה שלילית, שבאה לידי ביטוי מספר פעמים ביום השפיעה על העבודה ועל כל המצב באופן כללי. כאשר הביטויים האלה שהופיעו בגלל גורמים קומוניסטיים התגלו, השתדלתי להתנתק מהם, ובזמן המחשבות הנכונות להתמלא בג'ן שן רן. בתקופה שקראנו את "תשעת הדיונים" הופיעו גם ביטויים פיזיים של התנקות כמו כאב גרון, או עיניים מודלקות שבבוקר היה קשה לפקוח. כאילו איזשהו חומר מת בפנים ויצא בצורה הזאת החוצה אל פני השטח. כך זה נמשך במשך חודש.

בסוף כל יום עבודה כל המטפחים מהפרוייקט שלנו שיתפו התנסויות, כל אחד הסתכל פנימה, וחלק את הבנותיו. אני זוכרת מקרה אחד: לקוח אמר שהייתה טעות במודעה מסויימת, אך הוא לא זוכר באיזו. פתאום נזכרתי שראיתי טעות יום קודם לכן אך לא ייחסתי לזה חשיבות ופספסתי אותה. התחלתי לחפש את המודעה הזאת. מצאתי את הידיעה וכתבתי לעורך שהלקוח מצא טעות. הטעות תוקנה. אחר כך בערב כשהיה שיתוף התנסויות מטפחים סיפרו על מה שהם הבינו מהסיטואציה הזאת. לא רציתי לספר על החלק שלי בסיטואציה הזאת. אבל דיברתי, כי אם הייתי שותקת זה היה שקרי.

בפרוייקט נוצרה סביבת טיפוח כזאת, שבזכות הכלי הקסום שהמורה נתן לנו להסתכל פנימה, אנחנו יכולים לעלות יחד.

שינון ה"הונג יין" בעל פה וחיפוש יומיומי בפנים עוזרים מאוד עוזר לעלות בתהליך הטיפוח. רציתי להזכיר אחד משירי המורה מ"הונג יין":

"לטפח באמת"

"שמור בלב את גֶ'ן-שָן-רֶן,
הפאלון דאפא מתגשם;
טפח את השין-שינג בכל רגע ורגע,
השלמות המלאה – מופלאה עד אין-סוף."

באחת ההרצאות של המורה קראתי שאת השין-שינג צריך לטפח כל יום.

באחת הפעמים כשקראתי את "תשעת הדיונים" עם המטפחים העמיתים, הרגשתי שנעשה יותר קל להבהיר את האמת על הרדיפה ללקוחות. פעם היה לי חשש שבטלפון אנשים עלולים לא להבין משהו כי זה לא כמו כשמבהירים את האמת פנים מול פנים ורואים את העיניים של האדם. אבל בזמן שאני מדברת בטלפון הם דווקא מקשיבים בתשומת לב, אומרים שקשה להאמין למה שקורה, אני מציגה את העובדות, וממשיכה לדבר עד שאני מרגישה שהאדם עשה את הבחירה הנכונה.

הנסיעה הראשונה לניו יורק. ועידת הפא של שנת 2016

השנה החלטנו בעלי (שהוא גם מטפח) ואני לטוס ביחד לוועידה בניו יורק. לפני זה היו מספר איסורי יציאה. אבל הפעם הכול הסתדר מאוד בקלות, ברגע שבשגרירות ארה"ב התחלנו לספר לשגריר למה אנחנו נוסעים לניו יורק, הוא התחיל לחייך, אמר: "פאלון גונג" והתחיל למלא את המסמכים שלנו לוויזה. הרגשנו את התמיכה של המורה.

בשבילי תמיד יקרים לליבי הזיכרונות של התלמידים על המורה, רציתי גם לשתף אתכם.

המקום בו נערכה הוועידה היה מאוד חגיגי. הבמה עוצבה יפה מאוד, הכל זרח עליה, זר פרחים מאוד יפה. אחרי קריאת עוד התנסות של מטפח, לפתע כולם קמו ממקומם והחלו למחוא כפיים בהתלהבות, לוועידה הגיעו כעשרת אלפים מטפחים. הבנתי שהמורה הגיע. הרגשתי אנרגיה ענקית ואת סיבוב הפאלון בתוך הבטן. במשך 12 השנים של הטיפוח שלי מעולם לא חוויתי דבר כזה.

כשהמורה לימד אותנו את הפא, ראיתי שהכל מסביב למורה על הבמה, ושהפאלון והסימניות (הסיניות) שקישטו את הבמה, כולם נעשו בהירים יותר. המורה הפיץ אור! העיניים של המורה נחרטו בזכרוני.

בזמן הרצאת הפא ראיתי שהמורה דיבר איתנו בתקיפות, אך יחד עם זאת גם שמעתי שהמורה אמר מספר פעמים שתלמידי הדאפא הם התקוה של האנושות.

בסיום "הוראת הפא בוועידת הפא של ניו יורק "2016, המורה אמר:

"אתם התקווה למין האנושי. אתם חייבים לפעול היטב. אתם חייבים לקחת על עצמכם את האחריות שלכם. אתם חייבים ללכת להציל ישויות חיות ורק אז תוכלו להגיע לשלמות המלאה שלכם ותבטיחו שהעניין הזה לא נעשה לשווא! זה כל מה שאומר, ותודה לכם."

אני זוכרת איך כולם קמו ממקומם לכבוד המורה. והמורה הוסיף:

"כל פעם אחרי ועידת פא אני תמיד רוצה לשמוע ולראות שאתם פועלים טוב יותר אחרי ועידת הפא"

בזה אסיים את ההתנסות שלי

תודה למורה הרחום, תודה למטפחים העמיתים, שאיתם יחד אנו עוזרים למורה בהצלת ישויות חיות בתקופת תיקון הפא.