(הציטוט בכותרת הוא מההרצאה הראשונה ב"ג'ואן פאלון").

התחלתי לתרגל פאלון דאפא בסוף 1994. במשך 20 השנים האחרונות חוויתי פעמים רבות סילוק של קארמת מחלה ובדרך כלל פעלתי היטב.

אולם ממש לאחרונה, זה היה שונה לגמרי. תסמיני מחלה צצו ונעלמו פעמים רבות, ולא החלמתי לחלוטין עד שהבנתי טוב יותר מהי קארמת מחלה. אני רוצה לשתף את ההתנסות שלי עם מתרגלים עמיתים.

עמוֹד איתן לנוכח מכשולים

ב-31 באוגוסט 2013 לפנות בוקר התעוררתי עם כאב בחזה. לא משנה איך שיניתי את התנוחה שלי, זה פשוט לא עזר. כדי לא להעיר את אמי שישנה אתי באותה מיטה התיישבתי על הספה והתחלתי לשלוח מחשבות נכונות. כמחצית השעה לאחר מכן התחלתי להרגיש טוב יותר.

אולם למחרת בבוקר, כשישבתי עם משפחתי להקשיב להרצאת המאסטר, הרגשתי שמשהו שוב לא בסדר בחזי. זה נעשה גרוע יותר ויותר. בלילה, לא יכולתי לשכב בשקט.

התחלתי לתרגל את התרגילים. בעבר, זה עבד בכל פעם שהרגשתי שמשהו לא בסדר אתי. אבל הפעם זה לא עבד. להפך, כשעשיתי את המתיחות בתרגיל הראשון, הרגשתי נורא, כאילו העצמות שלי מגרדות. כשהלכתי לישון באותו לילה גם הגב החל לכאוב לי.

למחרת אחר הצהריים חזרתי הביתה, למדתי את הפא ותרגלתי כרגיל, אבל מצבי לא השתפר. כאב לי, גירד לי, הרגשתי נפוחה, אבל לא יכולתי לומר אם זה על העור או מתחת לעור. התחלתי לתהות איזה איבר יוצר את הבעיה.

ואז פתאום, הבנתי שאסור לי להתייחס אל עצמי כאל אדם רגיל. הייתי מטפחת שלא צריכו להיות לה מחלות. ידעתי שאלה חייבים להיות הכוחות הישנים בממד אחר שמנצלים את הפרצות שלי כדי לרדוף אותי.

אבל מה הפרצות שלי? התחלתי להסתכל פנימה וגיליתי שלא למדתי את הפא או תרגלתי בחריצות את התרגילים כפי שעשיתי בעבר. כמו כן, למרות שאכן הבהרתי את האמת, לא פעלתי כמיטב יכולתי. גם לא שלחתי מחשבות נכונות פעמים רבות כמו בעבר. בסך הכול התרשלתי והתרפיתי. חשבתי אז שזו כנראה הפרצה שלי.

אולם אחרי יומיים שלושה מצבי לא השתפר עדיין. ידעתי שכנראה לא גיליתי את הפרצה האמיתית. הרגעתי את עצמי בכך שהזכרתי לעצמי שלא משנה מה, אני אשתפר וזה רק ייקח עוד קצת זמן.

המאסטר אמר:

"באשר לעיקרון ספציפי, יש אנשים שיבינו אותו בבת אחת, בזמן שאחרים יתעוררו ויבינו אותו בהדרגה." (ג'ואן פאלון")

כמה ימים נוספים עברו, אבל מצבי לא השתפר. סיפרתי למתרגלים עמיתים על מצבי והם החלו לעזור לי בשליחת מחשבות נכונות. אבל זה לא עזר.

חשבתי שאולי הפעם זו לא קארמת מחלה, אלא משהו שעלי לסבול. אחרי הכול, לא כל המצוקות נעלמות רק בגלל שאדם הוא מטפח.

המאסטר אמר:

"כשהתחלת לטפח המאסטר באותו זמן עשה בשבילך כל דבר שצריך היה להיעשות. עכשיו זה תלוי בך להתמודד עם המבחנים במחשבות נכונות. המאסטר יכול לעזור לך כשהמחשבות הנכונות שלך מספקות." ("לימוד הפא בעיר לוס אנג'לס", 25 בפברואר 2006)

מאחר שניסיתי כל דבר שיכולתי לחשוב עליו, הדבר האחרון היה להישאר איתנה באמונתי. ניסיתי לסלק את כל המחשבות האחרות ולחשוב רק על עשיית שלושת הדברים היטב.

רק אז התחלתי להרגיש שמצבי משתפר.

לשנות את "דרכי המחשבה השגרתיות" כדי להיות מתרגלת אמיתית

יומיים לאחר מכן, בעיות הבריאות שלי חזרו שוב. במשך עשרת הימים הבאים, מוחי התמלא בכל מיני מחשבות מוזרות. חששתי שאשפיע על מתרגלים עמיתים ופחדתי שמא בעלי, שאינו מתרגל פאלון דאפא, לא יבין כהלכה את הפאלון דאפא בגללי.

קראתי את הרצאת המאסטר "לימוד הפא בסן-פרנציסקו בשנת 2005" ושמתי לב שהמאסטר דיבר על קארמת מחלה. הוא אמר:

"טפל בכל דבר שבפניו אתה עומד כמטפח, ותוכל להתגבר על כל דבר. (מחיאות כפיים) אתה צריך לשאול את עצמך: אם אלוהות הייתה עומדת בפני הבעיה הזו, כיצד היא הייתה מתמודדת אתה? כשאתה לא יכול לצלוח את זה, עליך לחשוב באופן זה. פשוט נסה לצלוח את זה וטפל בכך באופן זה, וראה מה קורה." ("לימוד הפא בסן-פרנציסקו בשנת 2005" 5 בנובמבר 2005)

לפתע הבנתי שאסור לי לחשוב כמו אדם רגיל. הבנתי איזו החזקה גדולה הייתה לי וכנראה שההחזקה הזאת היא ההחזקה הבסיסית שלי. שלא חשבתי כמו מתרגלת אמיתית.

כשהסתכלתי פנימה עמוק יותר, ראיתי את חוסר הסובלנות שלי, את הצדקנות העצמית שלי ואת הפחד לאבד את כבודי בעיני אחרים. היהירות שלי גרמה לי להרגיש נבוכה שכמתרגלת ותיקה שלא הצלחתי להתגבר על המצוקה.

המאסטר אמר:

"שהחומר והנפש הם דבר אחד" ("ג'ואן פאלון"- הרצאה ראשונה)

היה עלי לעצור את כל המחשבות לפני שיצאו מכלל שליטה.

ניסיתי ככל יכולתי להשתתף בקבוצת לימוד הפא ולשלוח מחשבות נכונות. כמו כן המשכתי לשנן כל הזמן: "פאלון דאפא הוא טוב. אמת-חמלה-סובלנות זה טוב". יום אחד נוכחתי לדעת שמשום שהגוף האנושי הוא יקום, כל מה שהייתי צריכה לעשות זה לתקן את היקום שלי באמצעות הפא. תוך זמן קצר הרגשתי טוב יותר, ונראה היה שהתגברתי על המצוקה.

מצאתי את ההחזקה הבסיסית האמיתית

באופן בלתי צפוי, כל תסמיני המחלה חזרו אליי כעבור יומיים. אם משהו נגע בעורי, זה כאב וגירד. לא יכולתי גם לישון כהלכה בלילה.

מה זה יכול להיות? מה הייתה הבעיה האמיתית שלי?

בליל ה-17 בספטמבר התחלתי לקרוא ב"ג'ואן פאלון" מהעמוד הראשון, כשנתקלתי ב:

"אני לא מדבר כאן על ריפוי מחלות ואנחנו לא נרפא מחלות. אבל כמתרגל אמיתי אינך יכול לטפח עם גוף חולה. אני אטהר עבורך את הגוף." ("ג'ואן פאלון")

"אנחנו נטהר את הגוף שלהם ונאפשר להם לטפח ולתרגל לקראת רמות גבוהות." ("ג'ואן פאלון")

הבנתי שהגוף שלי אינו דומה לזה של אדם רגיל, ושהמאסטר כבר טיהר אותו. למרות שהיו לי תסמינים של מחלות רבות, הם היו למעשה אשליות. אבל היכולת להבחין שהן אשליות, תלויה כולה באמונה שלי בדאפא. למעשה, כשמצב בריאותי הורע, דאגתי מאוד וכמעט שכחתי שאני מתרגלת. חשבתי ש"האשליות" האלה הן אמיתיות.

חשבתי שזו באמת הייתה הזדמנות טובה עבורי לשפר את עצמי. הכוחות הישנים משתמשים באשליות כדי לנסות להוביל אותנו לנתיב שהם תכננו. אולם הנתיב הזה לא יוביל אותנו לרמה גבוהה יותר. כמתרגלי פאלון דאפא, אסור לנו ללכת אחר התכנונים שלהם.

הכוחות הישנים ראו את הפרצות שלי ונצלו אותן. יום אחד כשתרגלתי, הופיע קטע מהפא במחשבתי.

המאסטר אמר:

"כל פעם שמגיע הקושי הם לא מסתכלים עליו עם הצד של הטבע המקורי שלהם אלא לגמרי עם הצד האנושי שלהם, כך שהשדים מנצלים את זה ומפריעים ומערערים ללא הפסקה, וזה גורם לכך שהתלמידים נתונים בקשיים במשך תקופה ארוכה. למעשה זה נובע מכך שהצד האנושי לא מבין מספיק את הפא. ריסנתם את הצד האלוהי שלכם באופן אנושי, כלומר דיכאתם את החלק שלכם שכבר טופח ומנעתם ממנו לתקן את הפא. איך יכול להיות שהצד הלא מטופח ישלוט על המחשבה העיקרית ועל הצד שכבר קיבל את הפא? הזנתם את השדים באופן אנושי ואפשרתם להם לנצל את פרצת הפא. בזמן המצוקה, אם אתם, כתלמידים, באמת יכולים לשמור על שלווה בלתי מעורערת או יכולים להציב את לבכם בהתאם לדרישות השונות כלפיכם ברמות השונות, זה יהיה מספיק בשביל שתעברו את המבחן. אם זה ממשיך בלי סוף, אם אין בעיות אחרות בשין-שינג או בהתנהגות, זהו בוודאי השד המרושע שמנצל את הפרצה של חוסר השליטה שלכם. ככלות הכל, מטפחים אינם אנשים רגילים. אז מדוע הצד של הטבע המקורי לא מתקן את הפא?" ("יסודות להתקדמות במרץ", "הסבר הפא")

שאלתי את עצמי: אם החלקים שטופחו בהצלחה הם אלוהיים, האם אלוהות תחשוב כמו בן אדם? אם הצד האלוהי שולט על הגוף, איך הוא יטפל בהפרעות ובאשליות? האם לישות אלוהית יש מחלות? האין זו בעיה של שינוי "דרכי המחשבה השגרתיות" שלנו? אם כל החלקים שלי יטופחו בהצלחה, האם עדיין אחשוב כמו בן אדם?

ההארה הזאת גרמה לי אושר רב. נראה שלפתע הבנתי הרבה מאוד דברים. ואני מבינה באמת את המשמעות של מה שהמאסטר אמר:

"הדברים האחרים שאני אומר הם רק כדי להסביר את '"ג’ואן פאלון"' ("פַאלוּן פוּאוֹ פַא"- הרצאה בסידני)

המשמעות של 'להבין באמת' אינה 'מה ההסבר של זה', אלא איך אני מיישמת את הפא במעשיי.

בה בעת הייתי גם קצת עצובה כשהבנתי את זה… – לקח לי 10 שנים להבין את זה!