החלתי לתרגל פאלון דאפא (פאלון גונג) ב-2008, החלטה שהרחיבה את אופקיי והביאה אושר לחיי.

 צרות רבות מתרגשות

 כילדה הצעירה במשפחתי, הוריי פינקו אותי. גדלתי להיות עקשנית וקשת-עורף. כשמשהו לא מצא חן בעיניי, יכולתי לנטור טינה לכולם ולא לדבר איתם במשך ימים.

 הייתי ידועה בסביבה בהישגיי הלימודיים. למרות זאת, ולמרות כל העבודה הקשה, לא הצלחתי במבחני הכניסה לקולג׳. לא היה מה לעשות חוץ מאשר לקבל את המציאות.

 הנישואים הראשונים שלי הסתיימו בגירושין, ונישואיי השניים הביאו לי אף יותר סבל. בעלי ומשפחתו התייחסו אלי גרוע וקיללו אותי. היו לנו גם קשיים כלכליים. בייאושי חשבתי על התאבדות, וחלמתי להרוג את בעלי.

 עם הזמן בריאותי התדרדרה. בהתחלה היטשטשה הראייה שלי וסבלתי מכאבי ראש עזים ומסחרחורת. לא הצלחתי לזהות פנים מוכרים ממרחק רגיל. רופא העיניים שלי אפילו ניסה לשכנע אותי לפרוש מוקדם לפנסיה ולהשתמש בבעיות הראיה שלי כנכות. תוך זמן קצר פיתחתי גם עצירות כרונית וכאבי בטן, לחץ דם נמוך, דלקת גרון, דלקת באף, נדודי שינה וגוש בחזה.

 קריאה בספרי דאפא הביאה הקלה

 ב-2006 נתקלתי במתרגלת פאלון דאפא ששכנעה אותי לפרוש מהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק״ס) ומהארגונים המסונפים לה. אז היא התחילה לספר לי על הדאפא. נדהמתי לדעת שהפאלון דאפא הוא תרגול השייך לאסכולת הבודהא [הערת המערכת: לאסכולה זאת משתייכת גם היהדות]. ״אם פאלון דאפא הוא באמת חוק הבודהא״ חשבתי, ״אז, בבקשה עזור לי בתרגול הדאפא, כי זה דבר שאני באמת רוצה לעשות.״

 כשנתיים לאחר מכן קיבלתי ממתרגל ספר שהכיל הרבה סיפורי טיפוח בדאפא והתנסויות מדהימות. בכל זאת נדהמתי כשחוויתי על עצמי את נפלאות הדאפא.

 תוך דקות מהרגע שהתחלתי לקרוא את הספר חשתי פעימות של קרירות ונוחות בעיניי שלא חוויתי מעולם.

 ״זה מדהים״, אמרתי למתרגל שנתן לי את הספר, ״עיניי נרפאו תוך דקות. אתה יכול בבקשה לתת לי לקרוא את הספר שאתם קוראים?״

 כך התחלתי לקרוא ב״ג׳ואן פאלון״. אחרי זמן-מה, שאלתי את בעלי: ״הבחנת בשינוי כלשהו?״ הוא ענה: ״יש לך לב גדול יותר עכשיו״.

 יום אחד כשקראתי ב״ג׳ואן פאלון״, האותיות הפכו לכסופות. פעם אחרת הן נראו לי בצבעים רבים, מבהיקות כמו יהלומים.

 כל מילה וכל משפט ב"ג'ואן פאלון" נגעו בליבי. ככל שקראתי יותר, כך הרגשתי יותר שמחה. להשתאותי, כל מחלותי האחרות נעלמו גם כן וגופי הרגיש קל.

 לנהוג בהתאם לעקרונות הדאפא

בתי, תלמידת השנה הראשונה בתיכון, ביקשה ממני למלא טופס שהמורה שלה נתנה לה. התברר שמדובר בטופס בקשה למלגה בסך 2000 יואן לתלמידים נזקקים, למרות שהמורה שלה אמרה שהיא נבחרה למעשה בשל הישגיה הלימודיים המצוינים.

 אם זה היה קורה לפני שתרגלתי פאלון דאפא, לא היו לי כל היסוסים למלא את הטופס. אבל, ידעתי שעליי ללכת בעקבות העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות, ולהתחשב באחרים. אם הילדה שלי תקבל את המלגה, משפחה אחרת שיש לה צורך גדול יותר לא תוכל לקבל את הכסף. לא רק זאת, בתי תקבל מלגת-נזקקות עבור ציוניה הטובים, וזו תהיה הונאה. לכן אמרתי לה: ״אין עלינו לבקש את המלגה. משפחות אחרות זקוקות לה יותר מאיתנו. בואי ניתן להן את ההזדמנות לקבל אותה.״

 מאוחר יותר, המורה התעקשה שבתי תמלא את הטופס. חבריה לכיתה קינאו בה על ההזדמנות וניסו לשכנע אותה לקפוץ עליה. בסופו של דבר, בתי החזירה את הטופס הריק למורה והתעקשה שהיא תבחר תלמיד אחר.

 בתי אמרה לי מאוחר יותר שהמורה שיבחה את המעשה הבלתי-אנוכי. בתי גם סירבה להצטרף למפלגה הקומוניסטית או לליגת הנוער שלה, ופרשה מליגת החלוצים הצעירים של המפלגה. היא גם שיננה בחיי היום יום שלה ״פאלון דאפא הוא טוב. אמת-חמלה-סובלנות הם טובים״. אני בטוחה שבזכות הדאפא היא לא נפגעה כאשר אופניה התנגשו במכונית.

הדאפא מרעיף טוּב

 יום אחד ב-2013, הלכתי לבחור משקפיים לבתי בחנות מקומית. כשהמוכרת בחנות גילתה שראייתי השתפרה בהרבה מאז בדיקת העיניים הקודמת שלי, היא שאלה אותי מה הסוד שלי. סיפרתי לה איך הפאלון דאפא שינה את חיי ועל הרדיפה האכזרית. היא התמלאה בזעם על הרדיפה ואמרה לי שגם היא מאמינה בקיום אלוהויות. היא פחדה לפרוש מהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק״ס), אז אמרתי לה לשנן ״פאלון דאפא הוא טוב, אמת-חמלה-סובלנות הם טובים״.

 בפעם הבאה שפגשתי אותה, היא סיפרה לי שהשיעול הטורדני שלה נעלם לאחר שהתחילה לשנן את המשפטים שאמרתי לה. היא גם ניצלה מהרעלת מזון כשכל חבריה לעבודה יצאו לאכול. הוא ביקשה ממני לעזור לה לפרוש מהמק״ס. מאוחר יותר היא קודמה לתפקיד מנהלת החנות.

 אני מקוה שיותר אנשים ישמעו על הדאפא ויקראו או יקשיבו למאמרים של שיתוף התנסויות של מתרגלים. אני מקוה שהם לא יולכו שולל עוד על ידי תעמולת השטנה של המק״ס, ושחייהם יהיו מבורכים.