מצב שנגרם לי על ידי הכוחות הישנים מהווה עבורי קושי כבר זמן רב. בכל בוקר, אחרי שעשיתי את חמשת תרגילי הפאלון דאפא, הרגשתי עייפות וסחרחורת, וראשי היה כבד.

בנוסף, הייתי מותש וחסר אנרגיה בזמן לימוד הפא בשעות אחר הצהריים. בכל פעם שהתכוונתי לשלוח מחשבות נכונות, הרגשתי מנומנם ובאפיסת כוחות. אחרי כמה ימים כאלה, הייתי קרוב לסוף כוח הסבל שלי.

אם לא השתתפתי בתרגול של הבוקר, הכוחות הישנים ניצלו לרעה את הפירצה שלי ומילאו את מוחי בהחזקות אנושיות. הם גם יצרו אשליות כדי לגרום לי להיות עסוק, וניסו לשלוט על המוח והמחשבות שלי כדי לא אתעורר בזמן. למרות כל מאמציי לא הצלחתי לפרוץ את מעגל הקסמים הזה.

כל זה הועמס עלי על ידי הכוחות הישנים. הייתי מוכרח לפרוץ את האחיזה החזקה שלהם.

המאסטר אמר בהרצאה בוועידה הראשונה בצפון-אמריקה, במארס 1998:

"האם אי פעם חשבת על העובדה שלעשות טיפוח-תרגול זאת הצורה הטובה ביותר של מנוחה? אתה תוכל להשיג את סוג המנוחה שלא ניתן להשיג באמצעות שינה. אף אחד לא יגיד: 'התרגילים כל כך מעייפים אותי שאינני יכול לעשות שום דבר היום'. יגידו רק: "התרגילים גורמים לכל הגוף שלי להירגע ולהרגיש נוח. אינני מרגיש ישנוני אפילו אחרי לילה ללא שינה. אני מרגיש מלא אנרגיה."

בעצם הייתי צריך להיות מלא אנרגיה ורעננות אחרי שתרגלתי בבוקר ולאחר שליחת מחשבות נכונות.

הגיע הזמן שאשלול את האשליה הזאת ואסלק את המחשבה האנושית שלי שאם אני קם מוקדם מדי בבוקר אז אהיה עייף במשך היום. הייתי צריך גם להתגבר על העצלות שמונעת ממני לקום מהמיטה לתרגול הבוקר. הייתי נחוש בדעתי לשלול את הכוחות הישנים, לשלול את מעגל הקסמים ולעזוב את דפוס המחשבה האנושית.

כל ערב לפני השינה שלחתי מחשבות נכונות כדי לסלק את העצלות, את כל הגורמים החומריים שהובילו לעצלות שלי, ואת הרפיון האפל שהצמיד אותי למיטה.

כאשר השעון המעורר צלצל למחרת בבוקר, הזכרתי לעצמי את המחשבות הנכונות ששלחתי בלילה הקודם ומיד קפצתי מהמיטה. אבל בשעות אחר הצהריים הרגשתי חולשה ועייפות כשהתכוונתי ללמוד את הפא.

התגובה המיידית שלי הייתה לבצע את מדיטציית הישיבה, אבל תוך כחצי שעה הייתי עייף מדי ומנומנם להמשיך. נפלתי על המיטה ונרדמתי מיד. כשהתעוררתי, הסתכלתי בשעון ונרדמתי שוב.

נראה כי המחשבה שלי והגוף שלי לא יכלו לזוז, כאילו הם נשלטים על ידי משהו. אבל ההכרה העיקרית שלי הייתה צלולה לחלוטין. "מאסטר לי הונג-ג'י, אנא עזור לי," קראתי. "אנא עזור לי מאסטר!"

הרגשתי שהמורה מנקה ומרחיק כמה חומרים שחורים מהגוף שלי, התעוררתי כאילו לאחר מאבק קשה.

במהלך הימים הקרובים קמתי מוקדם בבוקר כדי לבצע את התרגילים, ואחר הצהריים ביצעתי לפני לימוד הפא את מדיטציית הישיבה יותר מחצי שעה. כתוצאה מכך, המחשבה שלי הייתה יותר חדה וברורה, והגוף שלי התחזק, עם יותר אנרגיה.

אני יודע שהמאסטר עזר לי והציל אותי מהמעגל המרושע שתוכנן על ידי הכוחות הישנים.