אני מתרגלת פאלון גונג, והייתי במעצר במשך 3 וחצי שנים – מ-2001 ועד 2004 – בכלא הנשים בשנחאי. במבט לאחור על מה שהתרחש שם, אחרי שנודע לי על קצירת האיברים על ידי הממשלה הסינית, אני נזכרת שערכו שם בדיקות פיזיות יסודיות חשודות לכל מתרגלות הפאלון גונג.

 במחצית הראשונה של 2003, רשויות הכלא הודיעו שכל מתרגלות הפאלון גונג הנמצאות במעצר חייבות לעבור בדיקות פיזיות. ארבעה אוטובוסים גדולים מצוידים בציוד רפואי מתקדם, חנו מחוץ לשער.

 בכלא הנשים היו חמישה אגפים. המתרגלות הסתדרו בטור לקראת הבדיקה, כשבכל פעם רק אחת נכנסה לאוטובוס. הסוהרים השגיחו על הטור בזמן שהמתרגלות נכנסו ויצאו מהאוטובוסים.

 בדקו אותנו מהראש ועד לרגליים, ובכלל זה את העיניים ואת הגובה. הם לקחו דגימות גדולות של דם ושתן וערכו גם בדיקות גינקולוגיות. כמו כן בדקו באולטרסאונד את הלב, הריאות, הכבד והכליות. כשעשו לי אולטרסאונד, הרופא הבודק נראה מופתע מעט.

 הוא קרא מיד לכמה רופאים ביחד עם סוהרים. כשהתלחשו ביניהם, שמעתי מישהו אומר: "כיס המרה שלה אינו טוב. הוא מלא באבנים. הוא חסר ערך". הם שאלו אותי אם אני מרגישה משהו סביב כיס המרה ואמרתי שאיני חשה דבר. הם הסתכלו אחד על השני ולא אמרו מילה.

 אחד הסוהרים העיר: "ראו כמה טוב הממשלה מטפלת בכם, הפאלון גונג. הממשלה מעניקה לכם בדיקה כללית. רק מתרגלים זוכים לטיפול כזה. אפילו אנחנו לא זוכים לכך".

 בכלא הנשים היו כלואות כ-100 מתרגלות והבדיקות נמשכו במשך כמה ימים. הרופאים הופיעו עם האוטובוסים. לא ידענו מהיכן הם מגיעים. הם יצרו קשר רק עם הסוהרים. אנחנו היינו תחת מעקב ולא הרשו לנו לשוחח זו עם זו.

באותו זמן לא היינו מודעות לקצירת האיברים המתבצעת על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית במתרגלי פאלון גונג. אך שמנו לב בכל זאת, שכמה מתרגלות שאינן תושבות שנחאי, שסירבו להזדהות בשמן אלא רק במספר שהצמידו להן, נעלמו אחרי הבדיקה הפיזית. חשבנו שהן הועברו למתקן אחר. אבל כיום אנחנו מבינות שייתכן שהן נרצחו בעבור איבריהן.

 אני נזכרת שסוהר אחד הורה לי לבדוק שוב את עיניי. תהיתי מדוע. עיניי היו בסדר. הם האשימו אותי שאני דרשתי את הבדיקה ואמרו: "האם לא אמרת שאת רוצה בדיקת עיניים?" אמרתי שלא, והם לא ענו.

 הם אילצו אותי להמתין למכונית מחוץ לכלא כדי שתאסוף אותי. המכונית לא הגיעה. בינתיים, המשכתי לומר שוב ושוב: "למה אתם לוקחים אותי לעוד בדיקות? אני לא זקוקה לבדיקות. העיניים שלי בסדר". הם עמדו שם ולא אמרו דבר. 20 דקות לאחר מכן, המכונית לא הופיעה. באי רצון בולט הם החזירו אותי לכלא.