לאחרונה, מספר מתרגלים באזור שלנו הלכו לעולמם. הם היו בגילאים שונים, בטווח הגילאים שבין 30 ל-80. הכוחות הישנים ניצלו את הפרצות שלהם ועל פני השטח הם נפטרו כתוצאה מקארמת המחלה. המתרגלים האלו לא עונו למוות בבתי הכלא אלא איבדו את חייהם בסביבה נוחה. יתר על כן, הם נראו נחושים בטיפוח שלהם, וחלקם עשו עבודה טובה בהצלת ישויות חיות ושימשו כמתאמים באזור שלהם.

להבנתי, ככל שתהליך תיקון הפא מתקרב לסיומו, חלק מהכוחות הישנים שלקחו חלק בהפרעות לתהליך הזה, הבינו מה מחכה להם. לכן הם ממשיכים לגרום להרס לפני שיגיע הרגע האחרון. במהלך תקופת הזמן הקריטית הזו, מתרגלי הדאפא צריכים להתעורר ולזכור שלא להרפות בטיפוח, לחשוב ולפעול בכל רגע בהתאם לעקרונות הפא ולהיות נחושים בעשיית שלושת דברים. זוהי הדרך היחידה לפורר לחלוטין את ההפרעות ואת ההרס האחרונים של הכוחות הישנים ולהפחית עד כמה שניתן את הנזקים שהם מסבים לנתיבי הטיפוח שלנו, ולהצלת הישויות החיות.

בעוד תהליך תיקון הפא מגיע לשלב האחרון שלו, המאסטר ביקש מאתנו שוב ושוב להציל יותר ישויות חיות ולעשות זאת בעיתוי הנכון. כשקורים דברים רעים, הם גורמים לנזקים בכל הקשור להצלת ישויות חיות באותו אזור.

המאסטר אמר:

"תלמידי הדאפא הם התקווה להצלה של כל העמים." (לוועידת הפא בברזיל)

כשהמצב שתיארתי מופיע בתדירות גבוהה, לא מדובר בהחסרה של מתרגל יחיד. סביר מאוד להניח שזו החסרה של מתרגלים באזור כולו. עלינו באמת לחשוב על הנושא הזה ולהקדיש לו תשומת לב.

לפני זמן מה, מתרגלת א' סיפרה לי שקבוצת לימוד הפא שלה התפרקה בעקבות פטירתה של מתרגלת קשישה, כתוצאה מקארמת מחלה. מתרגלת א' ומספר מתרגלים נוספים למדו את הפא ויצרו חומרי הבהרת אמת בביתה של אותה מתרגלת קשישה. מתרגלת ב' לא יצאה החוצה במשך כמה חודשים ומתרגלת ג' עברה לגור אצל ביתה כדי לטפל בנכדתה. מתרגלת א' שאלה אותי אם אוכל לעזור לה למצוא קבוצת לימוד פא אחרת שתוכל להצטרף אליה.

מצב קבוצת לימוד הפא שלה הדליק לי נורה אדומה. מאוחר יותר נודע לי שמתרגלת ב' מקבוצת הלימוד לא יצאה החוצה כבר מספר חודשים מכיוון שהשוטרים החלו לעקוב אחריה לאחר שהבהירה להם את האמת. כשהמתרגלים הגיעו לבקר אותה היא לא אפשרה להם להיכנס לביתה כי לא רצתה לגרום להם בעיות.

באחד מסופי השבוע, הלכתי לבקר בביתה של מתרגלת ב' עם עוד ארבעה מתרגלים עמיתים. שמנו לב שהכוחות הישנים דיכאו אותה ושהיא הייתה מבולבלת. היא הייתה רק בשנות ה-50 לחייה אך נראתה כבת 70. היא דיברה באופן מסתורי ואמרה שביתה מוקף בשוטרים סמויים. היא סיפרה שהשכילה להוציא מהבית את המחשב ואת המדפסת וכדי לפגוע בערנותם של השוטרים הסמויים השמיעה מדי יום מוזיקה מערבית ואופרת סבון היסטורית. היא לא עשתה את שלושת הדברים במשך מספר חודשים. רציתי להוציא אותה מהבית ולשתף אתה הבנות, אך היא סירבה בטענה שהשוטרים הסמויים יעקבו אחרינו. לא יכולתי לאלץ אותה לצאת ואמרתי לה שאבקר אותה שוב.

בפעם השנייה שביקרתי בביתה של מתרגלת ב', כשהורדתי למחשב שלה מאמר שיתוף התנסויות, הבחנתי באנרגיה אפלה בחדר העבודה שלה. היה שם גם ריח מצחין ומוזר שנדף מהגוף שלה. מבלי להתכוון לכך, מצאתי שם שני ארונות ספרים מלאים בחומרים של המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס). בעבר נהגה להניח בהם את חומרי הבהרת האמת, אבל עכשיו הם היו מלאים בתקליטורי אופרות סבון וסרטי תעודה של ערוץ הטלוויזיה הסיני הרשמי CCTV. הייתי מזועזעת ושאלתי אותה, "האם את צופה בדברים האלה?" היא ענתה, "אני צריכה ללמוד אותם כדי לעשות עבודה טובה יותר כשאני מטילה ביקורת בתרבות המפלגה". אמרתי, "הכוחות הישנים מפתים אותך לרדת למטה בנתיב עקלקל", היא ניסתה להתווכח איתי.

אמרתי לה בחומרה: "את נשלטת על-ידי הכוחות הישנים עד לנקודה שאיבדת את הרציונליות שלך. המאסטר אמר לנו,

"אדם הוא כמו מיכל והוא מה שהוא מכיל" ("להתמוסס בתוך הפא", "יסודות להתקדמות במרץ").

הטיפוח שלנו כתלמידי הדאפא אמור לנקות אותנו מהרעל של תרבות המפלגה, ואת קולטת ממנה אפילו יותר. הכוחות הישנים מרושעים והם מסיטים אותך מהדרך. את לא מבחינה בהבדל ואת סופגת את האידיאולוגיות המעוותות שלה".

אמרתי למתרגלות א' וג' שכדאי שניפטר מכל החומרים של המק"ס לפני שנעזוב את ביתה של מתרגלת ב'. מתרגלת ב' ציינה ששילמה עבורם אלפי יואן והציעה למסור אותם לקרובי משפחתה. אמרתי לה שכל מי שיראה אותם יסבול, אז עדיף פשוט לזרוק אותם. נעזרנו במספריים כדי לשרוט את פני התקליטורים וכך לוודא שלא תהיה אפשרות לצפות בהם יותר.

שלחנו מחשבות נכונות בביתה של מתרגלת ב' במשך זמן ממושך וסילקנו את כל האלמנטים הרעים ששלטו בה ושאורגנו על ידי שהכוחות הישנים. נפטרנו גם מכל החומרים של המק"ס.

באותו לילה הלכתי לישון לאחר שליחת המחשבות הנכונות של חצות. בדיוק כשעמדתי להירדם, הכוחות הישנים באו לאיים עליי. ראיתי עם הטיאן-מו שלי דמות אפלולית שחורה שעומדת מחוץ לדלת. היא הייתה בגובה של כמעט שני מטרים. שאלתי, "מי אתה?" והאפלולית השחורה השיבה, "אני אלוהות". במבט מקרוב ראיתי דמות מבוגרת. היא נראתה כמו טאואיסט, לבושה בגלימה שחורה טאואיסטית והחזיקה ספר. נעשיתי דרוכה וחשבתי, "היא נראית כמו אלוהות של הכוחות הישנים כי היא פלטה אור בגוון כהה".

שאלתי אותה, "מה את עושה כאן?" היא השיבה, "באתי להזהיר אותך. את צריכה לטפח את עצמך ולהתעסק רק בעניינים שלך. אל תתערבי בעניינים שלי". שאלתי: "מה עשיתי?" היא אמרה, "לאחרונה, הלכת לבתיהן של מספר מתרגלות כדי לשלוח שם מחשבות נכונות. ניקית דברים רבים ואני מתקשה לעשות את העבודה שלי". שאלתי אותה, "איזו עבודה את מתכוונת לעשות?" היא השיבה, "אני מתכננת לאסוף את העורות האנושיים שלהן. בעבר כבר אספתי לא מעט עורות אנושיים".

הייתי בהלם! האם בביטוי "לאסוף את העור האנושי" האם אינה מתכוונת לכך שהיא רוצה אותם מתים? מיד התחלתי לשלוח מחשבות נכונות. היא אמרה, "תפסיקי את זה! את עושה לי כאב ראש. אני רוצה לספר לך משהו. אל תחשבי שבגלל שאת מטפחת בדאפא זה אומר שיש לך ביטוח ושהגוף הפיזי שלך לא ימות. אלו שלא מטפחים באמת, לא מוותרים על האנושיות שלהם, ועושים דברים רק באופן שטחי, הם מתרגלים לשווא. האלוהויות בשמיים עומדות בתור כדי לבוא לכאן ולקבל את הדאפא. אם אנחנו חושבים שמישהו אינו יכול לעבור את המבחן, אנחנו נאסוף את העור שלו ונחסל אותו. נעביר את העור לאחרים שרוצים להתגלגל לכאן כדי לטפח.

אמרתי לה, "אנחנו תלמידי דאפא ומאסטר לי הונג-ג'י עשה את התכנונים עבורנו. את חלק מהכוחות הישנים ואת לא יכולה לתכנן עבורנו דברים". היא צחקה, "האם אינך יודעת שגם אנחנו מסייעים למאסטר שלך? עזרנו לו כבר מההתחלה".

ואז נזכרתי במשהו שהמאסטר לימד אותנו:

"בעניין הזה של תיקון הפא, עשרים אחוז מהיצורים החיים של היקום הישן השתתפו בתכנונים של כל מה שהם רוצים בתיקון הפא. בכל הרמות השונות יש חלק מהיצורים החיים שהשתתפו ישירות בתיקון הפא הזה. הם מעולם לא חשבו שההשתתפות שלהם היא בדיוק המחסום הדמוני האמיתי של תיקון הפא הזה. ההשתתפות שלהם גרמה לכל תיקון הפא מכשול ענק, ובגלל זה זה הרס אינספור יצורים חיים". (הרצאת הפא בוועידת הפא במערב ארה"ב בחג הפנסים בשנת 2003)

האפלולית השחורה המשיכה, "הסתכלי, יש לי כאן ספר עם שמותיהם של המתרגלים שאינם עומדים בקריטריון. המאסטר שלכם מטפל בהכרה העיקרית שלהם ואין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות, אבל ניקח את העור האנושי שלהם". אמרתי לה, "יש מתרגלים צעירים שלא סיימו את אורך החיים שנקבע עבורם מראש, כך שאתם לא יכולים לאסוף את העור שלהם". היא השיבה, "מי אומר שהם לא אמורים למות? אלמלא ההגנה של המאסטר שלכם, כל המין האנושי כבר היה מגיע לאורך החיים שנקבע עבורו".

המאסטר הרצה בעבר על עיקרון הפא הזה:

"למעשה האנושות של היום הייתה מושמדת מזמן אם לא בזכות תיקון הפא. הסטנדרטים של המחשבה של האנושות כבר מתחת לגיהינום. בגלל תיקון הפא, כיפרתי על החטאים של כל היצורים החיים בשלושת העולמות". (הרצאת הפא בוועידת הפא במערב ארה"ב בחג הפנסים בשנת 2003)

נחרדתי ורציתי לדעת מי נכלל ברשימה כדי שאוכל לבקש מיותר מתרגלים לשלוח עבורם מחשבות נכונות. שאלתי אותה, "למה שלא תראה לי את הספר?" היא השיבה, "איך אוכל לחשוף בפנייך סוד שמימי? באתי לכאן היום כדי להזהיר אותך. אל תתערבי בענייניים של אחרים. האם את לא מכירה את העיקרון של יצירה הדדית וניגוד הדדי? אל תוסיפי לטיפוח שלך צרות נוספות".

עניתי, "תלמידי הדאפא הם גוף אחד. אנחנו לא יכולים לשבת בחיבוק ידיים כשמתרגלים עמיתים נתקלים במצוקות. להיות אנוכי ולעשות דברים למען העצמי הוא מושג מעוות מהיקום הישן. תלמידי הדאפא צריכים לטפח בהתבסס על דרישותיו של המאסטר ולהפוך לישויות מוארות נטולות אנוכיות".

היא אמרה בקרירות, "אם את מתעקשת, אבל כשתיתקלי בבעיות, אל תתלונני שלא הזהרתי אותך". השבתי לה, "הפא-שן של המאסטר מגן עלי. אני לא מפחדת מהאיומים שלך". ואז התחלתי לשלוח מחשבות נכונות והתעוררתי.

כשהתעוררתי מהחלום עדיין רעדתי. באותו הלילה, בנוסף לביצוע התרגילים, כדי לשלול לחלוטין את ההפרעות של האלמנטים הרעים שאורגנו על ידי הכוחות הישנים שלחתי מחשבות נכונות כל הלילה.

המשך יבוא…