לימדתי בבית ספר במשך 30 שנה, ומעולם לא חשבתי שאיכלא בבית סוהר בעוון ניסיוני להיות אדם טוב החי לפי העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות.

התחלתי לתרגל פאלון דאפא במחצית השניה של 2011. מיד לאחר שהתחלתי לתרגל כל המחלות שלי נעלמו. שיחררתי את הרגליי הרעים, כולל עישון, שתיה, ומשחקי קלפים. האישיות שלי השתנתה מאנוכית למתחשבת באחרים.

בסוף אוגוסט 2015, כאשר חילקתי חומרי הסברה על הפאלון דאפא, נעצרתי. החזיקו אותי במרכז מעצרים מקומי למשך יותר מחודשיים כי סירבתי להשמיץ את הפאלון דאפא.

סוחר סמים: ״אני אתרגל פאלון דאפא לאחר שאשתחרר״

בבוקר שלאחר מעצרי, נעלתי בטעות את נעלי הבית של עציר אחר. העציר קילל אותי ואיים להכות אותי אם ישמע אותי מדבר על פאלון דאפא.

סירבתי לדקלם את חוקי הכלא או לעבוד בעבודות הכפייה. השומרים ואני הסכמנו שאעבוד, אבל שלא אצטרך למלא מכסה. בנוסף, לא היה עלי לדקלם את חוקי הכלא.

יום אחד אחרי ארוחת הערב שילבתי את רגלי בתנוחת הלוטוס למשך זמן-מה. ראש העצירים דיווח עלי לסוהר, וניתנה לי אזהרה. הסתכלתי סביב על חבריי לתא, שהיו חשודים ברצח, אונס, התמכרות לסמים, סחר בסמים ופשעים אחרים. חשתי תרעומת בלבי על כך שעלי לשהות איתם באותו התא רק בגלל שאני מתרגל פאלון דאפא.

ואז נזכרתי בדבריו של המאסטר:

״בכל הסביבות עלינו להיות טובים ונדיבי לב לאחרים״ (ג׳ואן פאלון)

וכך החלטתי להראות לעצירים הפליליים את הערך של עקרונות הפאלון דאפא. מוניתי לרחוץ כלים ודאגתי לכך שהם יהיו ללא רבב. גם עזרתי לעצירים אחרים להגיע למכסות שלהם.

האוכל במרכז המעצרים היה איום, לכן קניתי מצרכים וחלקתי אותם עם עצירים שלא היה להם כסף. הם התייחסו אלי טוב יותר בגלל שהייתי טוב לכולם. עציר אחד אמר שהכול נעשה הרבה יותר נקי מאז שהגעתי למרכז המעצרים.

עציר שהיה חשוד בסחר בסמים אמר לחבריו לתא בקול נמוך: ״אחרי שאשתחרר אני אתרגל פאלון דאפא. הוא מתרגל פאלון דאפא והוא שונה מכולנו. באמת איכפת לו מאיתנו.״

סוהר: ״אם לשפוט אפילו רק לפי המכתב הזה, אתה אדם טוב.״

לאחר שבועיים במרכז המעצרים כתבתי מכתב לאשתי וביקשתי ממנה בגדים וספרים. ביקשתי ממנה גם לתת 1,000 יואן ליתום אחד, תלמיד תיכון שהוריו נרדפו למוות בגלל שתרגלו פאלון גונג.

הסוהר בדק את כל המכתבים לפני ששלח אותם. הוא אמר: ״אם לשפוט אפילו רק לפי המכתב הזה, אתה אדם טוב.״

״מתרגלי פאלון דאפא מטפחים אמת-חמלה-סובלנות״, אמרתי. ״זה פשוט כל כך, וזה מכוון אנשים להיות טובים״

הוא שינה את גישתו כלפיי. הוא כבר לא הפסיק אותי כשדיברתי על פאלון דאפא. במקום זה הוא שאל שאלות. אחרי זמן מה, העצירים התאספו מסביבי להקשיב לי כשדיברתי על הפאלון דאפא.

סיפרתי להם על תרמית "ההצתה העצמית" בכיכר טיאננמן, מדוע המפלגה הקומוניסיטית הסינית (מק״ס) רודפת את הפאלון דאפא, ומדוע על כל אדם לפרוש מהמק״ס ומהארגונים המסונפים לה. סיפרתי להם גם הרבה סיפורים על הפאלון דאפא.

העצירים החלו לברך אותי לשלום עם שתי כפות ידיים צמודות מול החזה באמרם ״פאלון דאפא הוא טוב, אמת-חמלה-סובלנות זה טוב.״

בזמן החגים ניתנה לכולנו חופשה של 12 יום מהעבודה. מרכז המעצרים הורה לכל העצירים ללמוד בזמן החופשה, וראש העצירים בקש ממני ללמד את הכיתה. דיברתי על התרבות הסינית המסורתית.

לימדתי אותם שהתרבות הסינית הוענקה על ידי השמים, ושבעבר, האנשים הסינים האמינו באלוהויות וכיבדו את השמים ואת הארץ. הסברתי גם איך הם הוקירו את המידות הטובות והבינו שעשיית מעשים טובים זוכה לגמול טוב בעוד שעשיית מעשים רעים מסתיימת בגמול רע.

העצירים הקשיבו בתשומת לב ואחד אמר: ״אם הייתי יודע זאת מוקדם יותר, לא הייתי פה היום.״

אחד הסוהרים הקשיב מחוץ לדלת. הוא אמר לי שהוא היה רוצה שאוכל ללמד את בתו על התרבות הסינית המסורתית.

״שחררו אותו, או שהשמים לא יסבלו זאת!״

עצירים באו והלכו. אחד מהם אמר לאחרים: ״אלה ששוחררו החודש – או שהם היו לידו או שרחצו אתו כלים.״

אמרתי להם שאין לי כוחות מיוחדים, אבל לימדתי את העצירים שהיו לידי לדקלם ״פאלון דאפא הוא טוב, אמת-חמלה-סובלנות הם טובים.״ הם ודאי שוחררו בגלל ברכת הפאלון דאפא.״ מספר עצירים שהיו להם ספקות לגבי הפאלון דאפא שוכנעו שהשיטה טובה.

הייתי במרכז המעצרים מעל חודשיים, ודיברתי עם 52 אנשים על הפאלון דאפא. רק שניים מהם אמרו שהם לא מאמינים במק״ס אבל גם לא בפאלון דאפא. ה-50 הנותרים הסכימו לפרוש מהמק״ס בשמותיהם האמיתיים.

לאחר חודשיים במרכז המעצרים מחלת הלב שלי צצה שוב. העצירים חששו לי, אבל אני ידעתי שזה היה המאסטר, שעוזר לי להשתחרר. העציר שאיים להכות אותי כשנעלתי בטעות את נעלי הבית שלו צעק: ״עיזרו לו! שחררו אותו, או שהשמים לא יסבלו זאת!״ דמעות כיסו את פניי כשהוא צעק זאת. שבוע מאוחר יותר שוחררתי.