התנסות מהוועידה האינטרנטית האחת-עשרה לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין

ברכות מאסטר! ברכות מתרגלים עמיתים!

 המאסטר אמר לנו:

 "החיים שלך הגיעו לעולם הזה רק בשביל זה. איך אתה יכול לא להתקדם במרץ ולהיעשות נִרְפֶּה? זוהי השעה הגורלית שלך, ההזדמנות שחיכית לה כל הנצח! משום שלא משנה כמה זה היה ארוך, כל הדרך אתה התכוננת לזה, סובל ומשיל קארמה. אבל עכשיו, אחרי כל הקושי והכאב, כשכבר הצלחת להגיע ליום הזה, איכשהו נעשית לא חרוץ. לא חבל?! אבל הצומת הזה הוא קריטי, ואם אינך מתקדם במרץ עכשיו, אתה גמור. האם לא היה זה בדיוק בשביל הרגע הזה שהחיים שלך הגיעו לכאן?" ("הוראת הפא ביום הפאלון דאפא העולמי")

 1. הפצת חומרי הבהרת אמת באזור הכפרי

 אני גרה בפרובינציית ליאו-נינג. נהגנו להפיץ חומרי הבהרת אמת רבים של פאלון דאפא באזור העירוני, אבל האזור הכפרי הוזנח. מתאמים עמיתים התכנסו ביחד לדון בעניין. חילקנו את האזור הכפרי למגזרים אחדים והקמנו צוותים לכסות אותם.

 כשמתרגלים חילקו חומרי מידע באזור הכפרי, הם נעצרו בזה אחר זה. זו הייתה אבידה קשה עבורנו. אחד העמיתים שלנו, שנהג להוביל אותנו, נרדף למוות. אני מודעת היטב שלא צריך להפסיק את הצלת הישויות החיות, אבל לא מצאתי אף אחד שיעבוד אתי וחשתי תחושת דחיפות בעניין. באמצעות לימוד הפא נעשיתי מודעת יותר לחובתו של מתרגל דאפא, והמחשבות הנכונות שלי נעשו חזקות יותר. שאלתי את עצמי אם אני מסוגלת לנסוע לבדי בלילה והשבתי לעצמי בחיוב. אני לא אישה רגילה אני מתרגלת פאלון דאפא.

 במהלך היום הייתי מתכננת מסלול ושולחת מחשבות נכונות כלפי האזור אותו רציתי לכסות. בדרך כלל הכנתי יותר מ-200 חומרי הבהרת אמת. הייתי יוצאת מהבית בשעה 18:00 לפנות ערב לאחר שליחת המחשבות הנכונות. הייתי לוקחת מונית ובדרך מבהירה אמת לנהג. כך שרובם פרשו מהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) וארגוניה. ביקשתי מהם את מספר הטלפון שלהם כדי שאוכל לצלצל אליהם במקרה שאהיה זקוקה להסעה ולא אמצא מונית. שלחתי תמיד מחשבות נכונות כדי שלא אפחד. כל לילה עבר באופן חלק וחזרתי הביתה בשלום.

אחת המתאמות הציגה בפניי מתרגלת בשנות השישים לחייה שחיפשה מישהו לחלק איתה חומרים. לא היו לה מושגים אנושיים רבים והיא הלכה מהר. בכל פעם שהיה לי זמן ללכת, היא הייתה עוזבת הכול ומצטרפת אלי. הייתי אוספת את חומרי המידע והיא הייתה אורזת אותם עבורי. עבדנו היטב ביחד.

 אחת ההתנסויות שעברנו הפכה את שתינו מודעות מאוד לרצינות בטיפוח. זה היה בחורף, החל בדיוק לרדת שלג והכביש היה חלקלק מאוד. גיליתי שהנעלים שנעלה לא התאימו להליכה בשלג. תפסתי בה פעמיים כדי שלא תיפול. אמרתי לה שהיא מוכרחה לקנות נעליים נגד החלקה לפני שנצא בפעם הבאה לשלג. היא הסכימה ואמרה שתלך לקנות אותן למחרת היום.

 למחרת, אספתי את חומרי המידע והבאתי אותם אליה אחר הצהריים, אבל היא לא הייתה בבית. לקחתי את הכול חזרה הביתה וארזתי בעצמי. באותו לילה, מיד לאחר שהתחלנו לחלק, היא נפלה עוד בטרם הספקתי לתפוס אותה. הרגשתי שלא הייתה לה נפילה קשה אבל היא שכבה שם מעולפת בשלג ולא זזה.

 זה היה לילה אפל במיוחד והתחלתי להרגיש קצת עצבנית ומחשבות שליליות קפצו להן החוצה. השתלטתי על עצמי במהירות ודחקתי את המחשבות השליליות ממני והלאה. ביקשתי מהמאסטר לחזק אותי. אחרי הכול איננו מכירים ברדיפה וגם איננו מכירים בכל הפרעה שהיא. אמרתי למתרגלת לבקש מהמאסטר לעזור לה: "אנחנו לא מכירות ברדיפה הזאת, בבקשה מהרי וקומי".

 אחרי זמן קצר היא קמה כאילו שום דבר לא קרה. אבל הכביש היה עדיין כל כך חלקלק שהיה קשה לה לצעוד אפילו קצת. תמכתי בה, אבל אחרי זמן מה, ביקשתי אותה פשוט לעמוד בשקט ולהמתין לי. אחרי זה תעיתי בדרך. צלצלתי למתרגל אחר לעזרה והוא החל מיד לשלוח מחשבות נכונות עבורנו. גם אני עשיתי כך. לאחר מכן סיימתי את החלוקה ולקחנו מונית הביתה. בדרך חזרה הביתה, שוחחתי עם המתרגלת העמיתה על איך היא נפלה והתעלפה, אבל היא לא זכרה אפילו שזה קרה.

 ברגע שהגענו הביתה, הסתכלנו פנימה, למה היו לנו הפרעות בלילה. היא אמרה שהייתה עסוקה בהכנת שמיכה לבן שלה ושכחה לגבי הזמן בו הייתה צריכה לארוז את החומר שלנו. זו הסיבה שהיא לא הייתה בבית כשהגעתי. היא אמרה גם שהייתה כל כך שקועה בהכנת השמיכה שגם שכחה לקנות מגפיים מתאימות להליכה על שלג חלקלק. ההחזקה שלה גרמה לה לשכוח את סדר העדיפויות שלה – ואיזו פרצה זו הייתה!

 כשאני הסתכלתי פנימה, נוכחתי בחוסר סבלנות שלי ובתרעומת. גיליתי שאני עדיין רודפת אחר נוחיות ופנאי. שתינו נעשינו מודעות מאוד לרצינות שבטיפוח ותיקנו את עצמנו. אחרי התקרית הזאת שיתוף הפעולה בינינו הפך הרמוני אפילו יותר.

 2. "פרח" פורח בביתנו

 כשמרכז הכנת חומרי הבהרת אמת נהרס בארצנו על ידי המק"ס, הסתכלתי פנימה והבנתי שלכולנו יש החזקה לסמוך על אחרים. כולנו מתרגלי דאפא, אבל העברנו את הלחץ אל כמה מתרגלים עמיתים.

המאסטר אמר לנו:

 "כתלמידי דאפא, ברדיפה הזאת, איך עליכם להתגבר על הרדיפה הזאת שהכוחות הישנים כפו עלינו ולסרב לתכנונים האלה של הכוחות הישנים ואיך ניתן ללכת בדרך של תלמידי דאפא באופן נכון, איך להציל יצורים חיים ברדיפה הזאת – כל זה היא האחריות שההיסטוריה הטילה על תלמידי הדאפא. על תלמידי הדאפא לעשות את הדברים האלה וצריך גם לעשות אותם היטב". ("הרצאת הפא בוועידת הפא בוושינגטון די. סי. בשנת 2003").

כשאתר מינג-הווי הציע שמרכזי חומרי הבהרת אמת יפרחו בכל מקום, החלטתי שגם אני אהפוך לפרח קטן.

 נסעתי העירה עם אחת המתרגלות וקניתי את הציוד לו אני זקוקה. בעלי אינו מתרגל פאלון דאפא, כך שלקחתי את הציוד לביתה של אמי. לא רציתי שהוא יראה זאת, כדי לא לגרום לו דאגה. אני נוהגת ללכת לבקר את אמי לעתים קרובות כדי לטפל בה, כך שאוכל לעשות שני דברים בבת אחת.

 יום אחד הוא הגיע במפתיע בדיוק כשהכנתי חומרי הבהרת אמת. לא ידעתי מה לעשות. אחרי זה הצטללתי והבנתי שאם הוא ראה, אז זה בסדר. אני עושה את הדבר הכי נכון. השאלה היחידה שלו הייתה כמה עלה הציוד. אמרתי לו שזה עלה אלף יואן. הוא העיר שזה לא כל כך יקר ועזב. בכל פעם שהיה לי זמן הבהרתי לו את האמת. מאוחר יותר העברתי את הציוד לביתנו והוא לא גילה התנגדות. לפעמים הוא אפילו שיבח את המיומנויות שלי.

 אין לי מושג איך צריך להיות מרכז להכנת חומרי הבהרת אמת, משום שאני רק עושה מה שמתרגל דאפא צריך לעשות. סיפקתי חומרים לכמה מתרגלים במימון שלי. יש לי עבודה בשכר טוב. כשאנו פועלים היטב, המאסטר יתכנן את הטוב ביותר עבורנו.

 "הפרח" שלי פורח במשך יותר מ-10 שנים כיום. מתרגלים עמיתים עם ידע ומיומנויות תמכו בי רבות.

 לדאפא אין כל צורה ומשום שאנו מטפחים בחברת אנשים רגילים, יש לנו עבודה ומשפחה. לא משנה היכן אנו, אנחנו מצייתים לעקרונות של אמת-חמלה-סובלנות וממלאים את החובות שלנו והאחריויות שלנו היטב. בינתיים, אנחנו מבצעים את השליחות ההיסטורית של הצלת ישויות חיות. עלינו להתקדם במרץ ולעשות היטב את שלושת הדברים שהמאסטר מבקש מאיתנו. עלינו לאזן היטב בין הטיפוח בדאפא לבין החיים האנושיים, מפני שזוהי צורת הטיפוח שלנו בקרב אנשים רגילים.

 3. לשתף פעולה היטב עם מתרגלים עמיתים ולהבהיר את האמת פנים אל פנים

 עוד ועוד מתרגלים יוצאים החוצה להבהיר את האמת פנים אל פנים לגבי הדאפא. המתרגלת שהיא השותפה שלי למדה את הפא עם כמה מתרגלים אחרים על בסיס יום יומי. הם בילו חצי יום בלימוד הפא ובחצי השני של היום הבהירו את האמת. הם יצאו החוצה בגשם או בשמש פעמיים או שלוש בשבוע כדי להבהיר אמת פנים אל פנים. היא שמחה כשהצטרפתי אליה. היא אמרה שכשאנחנו עובדות ביחד, אין לה פחד והיא יודעת שהשדה האנרגטי שלנו חזק מאוד.

 כשאנחנו יוצאות החוצה לפגוש אנשים, אנחנו נוהגות לברך אותם ובהתחלה פותחים בשיחה קלה. אנחנו תמיד שולחות מחשבות נכונות כדי לסלק אלמנטים כלשהם העלולים להפריע להם להקשיב לאמת. רוב האנשים מחייכים אחרי שהם שומעים את האמת. זוהי השמחה שאדם מגלה אחרי שהוא מתעורר. הזכרנו זו לזו לא לגלות תרעומת אם מישהו מסרב לנו, מפני שאולי בפעם הבאה הוא יקשיב לנו. בכל פעם שיצאנו החוצה הצלחנו לשכנע בממוצע כ-15 אנשים.

 כשהזמן מתיר לנו, אנחנו משתפות בהתנסויות שלנו בטיפוח ומעודדות זו את זו. המתרגלת העמיתה שלי יוצאת חצי יום אחר הצהריים ומתלווה אלי לשעתיים בלילה. היא מתקרבת לגיל 70, כך ששאלתי אותה אם היא מתעייפת בכל ההליכה הזאת. היא חייכה ואמרה :"בכלל לא".

 לפעמים אנחנו נתקלות באנשים שרומו עמוקות על ידי שקרי המק"ס. אני נוהגת לומר להם: "אף אחד מלבד מתרגלי פאלון דאפא לא דואג לביטחונכם, לשלוותכן או לעתידכם. המתרגלים נותנים מזמנם ומכספם כדי לספר לכם את העובדות ללא ליאות, וזה לטובתכם".

 4. לסיכום

 מתרגלי דאפא עברו רבות במהלך תקופת הזמן הזאת ואנו מבינים שהזמן אוזל. עדיין יש לי החסרות רבות בטיפוח האישי שלי. עדיין יש לי תקופות בהן אני מרפה וזה יכול להשפיע על היכולת שלי לעורר אנשים. עמוק פנימה הבנתי שאני לא איתנה כל כך בטיפוח שלי. עדיין לא שחררתי את המנטליות האנושית ועדיין אני מרשה לעצמי מבלי משים לשקוע באנוכיות. אני מתביישת בכך. אגביר את לימוד הפא שלי ואטפח כדי לשחרר את האנוכיות הזאת, וכך אהפוך באמת לעוד ועוד חסרת אנוכיות.

 ניזכר שוב ממה שהמאסטר לימד:

 "בנהר הארוך של הזמן, קטע הזמן הזה הוא באמת רק רגע אחד. אל תהיה כה פסיבי ומדוכדך – צא לדרך! אתה מטפח. ישויות חיות ממתינות לך שתציל אותן!" ("הוראת הפא ביום הפאלון דאפא העולמי")