התנסות מהוועידה האחת-עשרה לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין

שמי לין-גר ונולדתי עם פיגור שכלי. לקח לי זמן רב לפני שהתחלתי לדבר. הייתי רזה מאוד, קטנה, ביישנית ולא הייתי מסוגלת לתקשר, מפני שלא הייתי מסוגלת להבין מה אנשים אומרים. היה לי תמיד מבט מזוגג בעיניים, ומצבי גרם לסבל וכאב לי ולמשפחתי.

כשנעשיתי מבוגרת מספיק כדי לבקר בבית הספר, רק בית ספר אחד הסכים לקבל אותי, לשיעורי חשבון בלבד. אמי צפתה בי מכינה את שיעורי הבית והכתה אותי שכשטעיתי. עשיתי טעויות רבות והייתי מפוחדת עד מוות. היא חיבקה אותי והחלה לבכות.

התקבלתי לכיתה של תלמידים עם צרכים מיוחדים. יכולתי לפתור תרגילי חשבון פשוטים מאוד, אבל למדתי סימניות סיניות רבות. שבע שנים לאחר מכן, סיימתי ללמוד.

גילויים של אמיתות הפאלון דאפא

 הוריי החלו לתרגל פאלון דאפא ב-1996 וסוף סוף חזר החיוך אל פניהם. הם למדו את ספרי הפאלון דאפא, תרגלו את התרגילים ושוחחו עם אנשים על השיטה בכל פעם שהיה להם זמן. הם התקדמו ממש במרץ קדימה.

לילה אחד חלמתי חלום: איש אחד זקן לקח אותי בסירה קטנה לעולם קסום. המקום נראה לי די מוכר והרגשתי כאילו שבתי הביתה. היו שם ביתנים יפים כמו אלה שראיתי בתמונות, עם פרחים פורחים המנידים את ראשיהם ומברכים אותי לשלום, וציפורים צבעוניות שבירכו אותי בחיבה.

נכנסתי לארמון הגדול, שם ישב לו בודהא מוזהב גדול על פרח לוטוס כשעיניו עצומות. כשהתקרבתי אליו, הוא פקח את עיניו וטפח על ראשי בעדינות. בדרכי חזרה משם, עפתי לשמים וראיתי גלים שחורים מתגלגלים על פני כל העולם.

כשסיפרתי להוריי על החלום, הם היו מוכי הלם. הם הבינו שיש לי קשר גורלי לדאפא. כך בדיוק קיבלתי את הדאפא.

שינוי מהפנים ועד החוץ

 דרכי בלימוד ספרי הפאלון דאפא כללה העתקת ההרצאות ביחד עם אימא שלי. בהתחלה, הסימניות שכתבתי היו מעוקמות לצד אחד, וגם לא יכולתי לשבת זמן ארוך. בהדרגה, הבנתי את עקרונות הפאלון דאפא, וכתב היד שלי השתפר. גופי ונפשי השתנו במידה רבה מאוד.

קודם לכן סבלתי ממחלות רבות ומההשפעות הקשורות אליהן, כך שצרכתי מספר רב של תרופות. אחרי שהתחלתי לתרגל בפאלון דאפא ושיננתי את הכתבים של הפאלון דאפא, התגברתי על מצוקה אחר מצוקה.

גדלתי והתפתחתי

עם תחילת הרדיפה ב-20 ביולי 1999, הגיעו שני שוטרים לביתנו ואמא הכניסה אותם למטבח. היא דאגה שמא הם ייכנסו בכוח לחדר שלי ויראו שאני מעתיקה ספרי פאלון דאפא. אחרי שהם עזבו, אמי גילתה שהחבאתי כל דבר. לא פחדתי עוד ממישהו או מדבר כלשהו והייתי מוכנה לפתוח את הדלת לכל אחד שדפק.

משפחתי דאגה כל הזמן, ובכל פעם שהם יצאו מהבית הם נעלו אותי בפנים, אבל דברים השתנו אחרי שנעשיתי למתרגלת. כששוטרים נשלחו על ידי הידיים השחורות של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס), ידעתי שאני מתרגלת דאפא ושהם לא צריכים להטריד אותי. אמי שמחה מאוד לכך ואמרה: "בתי כל כך חכמה".

ב-2002 אחת מחברות ועדת השכונה הודיעה לאמי שהיא רוצה שתחתום לה על מסמך המכפיש את הפאלון דאפא, כי היא צריכה להשלים מכסת חתימות. היא איימה על אמי בתוצאות חמורות אם לא תשתף פעולה. אמי סירבה ואמרה לה: "זכיתי לתועלות רבות כל כך מהפאלון דאפא. אני לחלוטין לא יכולה לחתום על מסמך כזה". להפתעתנו, האשה הזאת לא ניסתה עוד ללחוץ עלינו ואמרה שהכול בסדר. אחרי שהיא הלכה, אבי ואחותי הצעירה אמרו שהם שולחים מחשבות נכונות כדי לסלק את הרוע מאחוריה. אמרתי להם שעשיתי אותו דבר משום שאני גם מתרגלת דאפא. כולם חייכו.

התבגרתי בהרבה למרות שהייתה זאת תקופה קשה כל כך. השתניתי מאחת שמעולם לא דיברה עם אחרים, למישהי המשתפת מתרגלים עמיתים בהתנסויות שלה. זה היה ממש נס. כולם תמכו בי ודאגו לי מאוד.

כשבני משפחתי לא היו בבית, פתחתי את הדלת וקיבלתי ממתרגלים עמיתים חומרי דאפא וכתבים של המאסטר. אמרתי לאמי: "אל תדאגי. אני אפתח את הדלת רק למתרגלים עמיתים".

 מי שמאמין בדאפא זוכה בתועלת רבה

ב-2005 סבתי נפלה מחוסרת הכרה. לאחר מכן החלה לדבר שטויות ולא הכירה אותי עוד. כולם היו בפאניקה באותו זמן. ראיתי שנחש גדול כרוך סביבה וסיפרתי על כך לאמי. היא הבינה שעלינו להבהיר את העובדות לגבי הדאפא לאלה שנמצאים סביבנו, ולעזור להם לפרוש מהמק"ס וארגוניה. כמו כן התחלנו לשלוח מחשבות נכונות עבור סבתא ובהדרגה תודעתה חזרה אליה.

אמי טיפלה היטב בסבתא ולימדה אותה לומר שוב ושוב: "פאלון דאפא הוא טוב". לבסוף, סבתא הצליחה לשנן: "פאלון דאפא הוא טוב, אמת-חמלה-סובלנות הוא טוב". באותו זמן גם הדודות הדודים והדודנים שלי פרשו מהמק"ס וארגוניה. סבתי החלימה במהירות ונראתה בריאה יותר מבעבר.

כשסבתי עברה לגור במקום אחר, היא הותירה אצלנו שולחן מטבח. למרות שהיה ישן, הוא היה טוב יותר משלנו. שאלתי את אמא מה היא רוצה לעשות עם השולחן שלנו והיא הציעה שנשתמש בו כעצי הסקה. באותו לילה שמעתי את השולחן בוכה ומבקש ממני להצילו. למחרת, אמרתי לאמא שמשום שהעתקתי ספרי דאפא על השולחן במשך שנים, אני לא רוצה שהוא ייהרס. אבי תיקן אחת מרגליו ושם עליו מפה יפה. שמעתי את השולחן מודה לי, מה שגרם לי לאושר.

ביום ראשון אחד בשנה שעברה, המדפסת שלנו הפסיקה לעבוד. אבי ניסה לתקן אותה אבל ללא כל תועלת. הוא חשב שאולי היא ישנה מדי והגיע הזמן להחליף אותה. אימא הציעה לתקשר עם המדפסת ולחפש פנימה. הבטתי בחטף והבחנתי שהמדפסת היא ילד שובב שרוצה לשחק. תקשרתי איתו ושאלתי: "למה אתה לא פועל?" הוא מתח יד ומיד המכונה החלה לפעול. אבי צהל כשהוא צועק: "זה עובד, זה עובד".

להתקדם במרץ ולעלות מעלה

במשך 18 שנים אני מעתיקה ספרי פאלון דאפא. אני מעתיקה את הספר כל יום משום שהדאפא מושרש עמוק בתוכי ומשום זכיתי לכל כך הרבה תועלת מהדאפא. השתניתי ממי שלא ידעה לטפל בעצמה, למי שמסוגלת לעזור להוריי לעשות דברים רבים בבית. השתניתי ממישהי בעלת פיגור שכלי, למישהי בריאה עם מחשבה צלולה. זה הרשים עמוקות את כל בני משפחתי וקרוביי.

ב-2011 התחלתי להשתתף בקבוצת לימוד הפא, וכיום אני לומדת פעמיים בשבוע עם מתרגלים עמיתים ומדי יום עם אמי. השינויים שבי היו עצומים. בתחילה גמגמתי ולא יכולתי לקרוא משפט, אבל כולם היו סובלניים כלפי ועודדו אותי. בהדרגה, יכולתי לקרוא קטע קצר, אחר-כך עמוד, אחרי זה מספר עמודים, ויכולתי להבין את המשמעויות הפנימיות של הפא בזמן שקראתי. התחלתי לאמוד את עצמי עם הפא וסילקתי החזקות רבות.  כעת אני יכולה לקרוא בשטף במהלך לימוד הפא בקבוצה. תודה לכם עמיתיי המתרגלים על תמיכתכם.

 הייתי רוצה לומר למאסטר המוערך שלנו: "תודה לך מאסטר. אני אלך היטב את החלק האחרון במסע שלי ואלך אחריך הביתה".