10 בדצמבר 2005

שון וואנסה הוצ'יזון ממתינים לקריאת טלפון. והיא הגיעה לבטח חצי שעה אחרי הקריאה האחרונה, כפי שציפו. זה היה אותו מסר מוקלט: אשה המדברת במבטא סיני.

"אני רוצה לספר לכם את האמת, שמעו היטב, תודה" אמר קולה בנימוס אך בתקיפות. ואז באה ביקורת קצרה ונוקבת של התנועה הרוחנית הגורמת לזעם בקרב הפקידות בסין הקומוניסטית. וכמה עצות, ש"אין זה רעיון טוב" להתקשר למדינה קומוניסטית כדי לתמוך בפאלון גונג, הידועה גם כפאלון דאפא.

בשביל משפחת הוצ'יזון ממנדורה, הקריאות הן תזכורת שהם אנשים המדאיגים את בייג'ינג. שניהם חלק מהתנועה הרוחנית הידועה כפאלון גונג, שבעיני מרבית האוסטרלים אינם מסוגלים להפריע לאף אחד, וודאי לא למעצמת על.

המתרגלים מדברים על תרגול שקט, המשפר בריאות פיזית ונפשית ואת רמת המוסר באמצעות ארבעה תרגילים בעמידה ומדיטציה בישיבה,  בנוסף לדבקות בעקרונות היקום אמת, חמלה וסיבולת (סובלנות). יש תפיסה רוחנית, לא דת. שון הוצ'יזון אומרת: "אין פולחן של אף פרט, לא נוכחות בכנסייה או כל מקום אחר של פולחן, אין התרמת כספים ואין הירארכיה או רמות מנהיגות".

[...]

המלחציים המופעלים על הפאלון גונג החלו ב- 1999, לאחר שהוקמה סוכנות מיוחדת של המשטרה "משרד 610" [1] השם בא מיום הקמתה, 10 ביוני. הסוכנות בנתה לעצמה מוניטין מפחיד, אבל מכחישה כל דיווח על התעללות באמרה: "מטפלים בהם כמו שמורה מטפל בתלמידיו, או כמו שרופא מטפל בחוליו, או כמו הורים בילדיהם".
נאמני השיטה מספרים סיפור אחר, על מאות אלפי איש שהוחזקו במחנות עבודה לא אנושיים שם עושים להם "חינוך מחדש" [2] באמצעות עבודה קשה ואכזריות. בין הקרבנות, על פי הטענות, נכללות נשים הרות, קשישים וילדים.

האו"ם וארגונים של איגוד זכויות האדם כבר הרימו את קול דאגתם, כולל האשמות של עינויים והתעללויות. הקונגרס האמריקאי קרא להפסיק את הרדיפה.

מתרגלי הפאלון גונג, שאין להם בירוקרטיה מרכזית, טוענים כי ברשותם אלפי צילומים אותנטיים המראים עינויים ומכות, שהוברחו כולם מסין. רבים מהתמונות פורסמו כדי לגרום לקהילה הבין-לאומית לפעול. ההתאכזרות, על פי הטענות, כוללת: מכות, מניעת שינה, הרעבה, שוקים חשמליים לאיזורים אינטימיים ואיזורי גוף אחרים, כליאה בכלובים מוצפים מים ובתיבות שחורות, קשירה ברצועות ל"לוח מוות" ללא תנועה לשבועות וחודשים, תליית אנשים בחבלים, לחיצת אנשים על ידי משקלות כבדים בתנוחות מתיחה קשות במיוחד לתקופות ארוכות.

על פי הטענות, אלו ששבתו רעב הואכלו בכפיה באמצעות צינורות פלסטיק שנדחפו שוב ושוב באופן מכאיב דרך האף ואל הקיבה, גורמים לדימום פנימי. רבים נשלחו לבתי חולים לחולי נפש שם הזוועות שחיכו להם כללו, על פי הטענות: "אקופונקטורה של שוק חשמלי" וסמים פסיכיאטריים.

אפילו אם האנשים היו "משתנים" בכך שהתכחשו לאמונתם, היה עליהם להוכיח את רצינותם בכך שיעזרו ל"שנות" [2] אחרים באמצעות אותם עינויים שהם סבלו, כך לפי הטענות. ג'או מינג, שהיה עצור בעבר, כעת באירלנד, סיפר על בושה עמוקה שתקפה אותו כאשר התכחש לפאלון גונג במהלך עינוי באלה חשמלית. "חשבתי: 'זהו זה, אני לא רוצה לסבול יותר', יצאתי ממחנה העבודה ללא שום שמחה, תקווה, או הקלה, כיוון שרוחי נרצחה".

יש גם סיפורים של אומץ מדהים מצד אלו שנעצרו, שאינם מגיבים על האלימות המופעלת עליהם לפי הטענות. במקום זה הם מתרכזים בהשגת מצב רגוע וחומל, המאפשר להם לנטרל את האלימות. רבים אף הביעו צער על מעניהם, הגורמים לעצמם נזק מוסרי. בהיבט זה המתעללים הם גם כן קרבנות של הדיכוי.

מקורות בפאלון גונג אומרים ש- 2800 מקרי מוות אומתו, אך הסך האמיתי הוא גבוה בהרבה. סין מכחישה דיווחים אלה.

הפאלון גונג הוצגה לסין על ידי מאסטר (מורה) לי הונג-ג'י ב- 1992, והממשלה התירה ואף עודדה אותה, כיוון שרבים מחברי המפלגה הקומוניסטית וכמה בכירים בממשלה נמשכו למוניטין שיצא לשיטה בשל תועלותיה הבריאותיות.

[...]

אך האווירה השתנתה לאחר 1998 כאשר סקר בריאות ממשלתי גילה  שיש  100 – 70 מיליון מתרגלים בסין. קבוצת זכויות אדם של פאלון גונג בקליפורניה אומרת שכמה אידיאולוגים במפלגה הקומוניסטית ראו את הפופולאריות העצומה שלה כעלבון. שאחרי 40 שנה של מרקסיזם ואתיאיזם, כה הרבה אנשים, כולל חברי מפלגה, פנו לחפש הדרכה מוסרית ורוחנית מהפאלון גונג.

[...]

ביולי 1999 הפאלון גונג הוכרז כפשע, ולפי מקורות הפאלון גונג, מסע תעמולה ענק שונע "לפברק שקרים ולייצר חומרים להסתת שנאה כדי להפנות את הציבור נגד השיטה".

שון האצ'יסון אומר שהוא לא ידע דבר מכל זה כאשר הוא ואשתו ואנסה גרו בפרת' ב- 2001 וקיבלו עלון של פאלון גונג לתיבת הדואר שלהם. העלון הפנה אותה לפארק, שם זוג טיוואנים לימד את התרגול חינם, כפי שנהוג בכל פעילויות הפאלון גונג. לי הונג-ג'י אמר: "כשאתה מפיץ את זה אין עליך לרדוף אחרי תהילה ורווח אישי, אלא לשרת אחרים בהתנדבות."

[...]

סוגית הרדיפה בסין הפכה בוערת באוסטרליה השנה, עם עריקתו של הדיפלומט צ'ן יונגלין, ובקשת המקלט של האו פנג-ג'ון, קצין לשעבר ב"משרד 610", שעזב את סין עם מזוודה מלאה מסמכים שלכאורה מגלים היבטי מפתח של האסטרטגיה נגד הפאלון גונג. אוסטרליה היתה ברשימת המדינות שבהן סין החזיקה כוח משימה סודי. שני האנשים טענו שלסין רשת ריגול באוסטרליה, שאחת העיקריות במשימותיה היתה לעקוב אחרי הפאלון גונג.

התפתחות נוספת היתה כאשר שתי מתרגלות פאלון גונג העמידו את שר החוץ האוסטרלי, אלכסנדר דאונר בפני בית הדין העליון בקנברה. ג'יין דאי וג'אנג צוי-יינג מבקשות לאסור על דאונר להשתמש בתקנות חסינות ופריבילגיות דיפלומטיות כדי למנוע הצגת כרזות (מחאה) של הפאלון גונג מחוץ לשגרירות סין בקנברה. החל מחודש מרץ, דאונר חתם כל חודש על צו מניעה שכזה.

בעלה של דאי נהרג על פי הטענה מהרדיפה בסין. ג'אנג טוענת שנעצרה, הוחזקה במאסר באופן בלתי חוקי, עונתה והושפלה, במהלך ביקור בסין לפני מספר שנים, כאשר הלכה לעתור לצדק עבור מתרגלי הפאלון גונג.

עורך דין זכויות האדם, ברנארד קולארי, המייצג את הנשים, לא רצה להגיב ערב המשפט, אך בעבר הוא אמר: "הרצון העז לקדם יחסים הדדיים עם סין, כולל יחסי כלכלה, גרם לאדישות בנושא זכויות אדם, וזוהי חרפה לאומית. זהו מקרה מבחן לחופש הביטוי באוסטרליה".

מתרגלת אחרת, יאנה שירר מדנמרק, מביעה את זה כך: "אנו מדברים על רדיפה נוראה של מצפון, שהשפיעה על פוליטיקאים ואנשי עסקים בכל העולם. הם הגיעו לכך שהפנו עין עיוורת למה שקורה בסין, כדי להמשיך לקיים את המקח וממכר שלהם עם סין".

[...]