התנסות מהוועידה האינטרנטית האחת-עשרה לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין

ב-1997 עברתי למקום מגוריי הנוכחי בצפון מזרח סין והתחלתי לתרגל פאלון דאפא. בינואר 1999 עברתי שוב עם בעלי לאזור מרוחק למשך 5 שנים, ובתחילת שנת 2004 חזרתי לעיר מגוריי השנייה בצפון-מזרח סין.

בזמן זה הרדיפה כבר הייתה בשיאה ומתרגלים עמיתים רבים כאן הושלכו לכלא עם גזרי דין כבדים. במשך כמה חודשים מתרגלים מקומיים לא הצליחו להשיג עותק של "שבועון מינג הווי", שלא לדבר על חומרי הבהרת אמת עבור אנשים רגילים.

לקיחת האחריות כולה על כתפיי

בעזרתם של מתרגלים עמיתים הקמתי בסתיו 2004 אתר להפקת חומרי הבהרת אמת. למדתי את המיומנויות הנדרשות מיד לאחר מכן. אחייניתי המטפחת עזרה לי. התחלנו להפיק בהיקף נרחב תקליטורים של "תשעה דיונים אודות המפלגה הקומוניסטית", וגם תקליטורים אחרים וחוברות מידע.

כשיצרנו קשר עם מתרגלים נוספים, הביקוש לחומרים גדל. אני זוכרת שמקבץ אחד של חומרים הצריך 40 -50 קופסאות של חבילות נייר.

מגוון העבודות באתר הפקת החומרים הוא די מורכב. הייתי עסוקה מאוד כל יום: להיכנס לאתר מינג הווי, להוריד קבצים, להדפיס, לקבץ ולערוך חומרי מידע, לצרוב תקליטורים, להדפיס על שטרות כסף מסרים על הרדיפה, ולספק את חומרי המידע למתרגלים אחרים שיחלקו אותם.

בשבוע רגיל הדפסנו 250 עותקים של "תשעה דיונים אודות המפלגה הקומוניסטית",
800-1000 חוברות הבהרת אמת, ו-70 עותקים של הרצאות חדשות. היינו צריכים לעשות הכול בעצמנו: מרכישת אספקה ועד למיחזור נייר משומש ומחסניות דיו.

אם מתרגלים נעצרו, נעשינו עסוקים אף יותר. בדרך כלל אספנו מידע מבני משפחותיהם, חשפנו באינטרט את פשעי הרשויות במהירות האפשרית, סיפקנו שיתופים עדכניים והודעות, הודענו למתרגלים במחוזות אחרים להצטרף למאמצי ההצלה, שלחנו מחשבות נכונות בקרבת מתקני הכליאה, ושיתפנו עם מתרגלים עמיתים מייד לאחר שהם שוחררו ממעצר.

למען הצלת מתרגלים עמיתים, התחלתי ב-2006 לערוך חומרי הבהרת אמת הקשורים למה שקרה באזור המקומי שלנו. לעתים קרובות עבדתי עד 2:00 בלילה כל יום. במשך 10 שנים נשאתי על כתפיי את האיסוף וההפקה של סוגים שונים של חומרי מידע הקשורים לפאלון דאפא באזור שלי.

לא משנה אילו קשיים עברתי, לא עיכבתי אף הוצאה של "שבועון מינג הווי". תמיד אפשרתי למתרגלים עמיתים גישה להרצאות החדשות של המאסטר במהירות האפשרית. איזור החלוקה שלי כיסה רדיוס של 25 מייל.

לפעמים הנסיעה שלי בין המיקום של מתרגלים שונים לקחה חמש שעות בכל יום. אמדתי את עצמי לפי הדרישות של הפא והשתדלתי להישאר רגועה.

מצב הטיפוח של מתרגלים עצורים גם שימש כתזכורת עבורי: בדרך כלל הם התרשלו בלימוד הפא שלהם זמן רב לפני מעצרם. בדרך כלל הם נמנמו בזמן לימוד הפא או בשעה ששלחו מחשבות נכונות. חלקם בילו זמן רב מדי בניסיון להרוויח כסף. זה שהם לא הקדישו די זמן ללמוד את הפא ולעשות היטב את שלושת הדברים הוביל לרדיפתם.

כל אלה היו בשבילי קריאות אזהרה: היה עליי ללמוד את הפא ולטפח את עצמי היטב כך שלא אותיר שום פרצה לרדיפה של הרוע. בשום פנים לא יכולתי לגרום לדאפא לאובדן, כי הביטחון שלי לא היה רק עניין אישי. הייתי אחראית לספק חומרים למתרגלים באזור שלי. הייתי אחראית להצלת יצורים חיים באזור שלי. זו השליחות שלי והחובה שלי.

שלילת הרדיפה

בתחילת אפריל 2000, המשטרה פשטה על העיר שלי שלושה ימים ולילות רצופים. יותר מ-100 מתרגלים נעצרו. תוך שלושה ימים, יותר מ-300 נשלחו למחנה מקומי לעבודה בכפייה.

תהיתי: "זה מעבר להקרבה ונשיאת הסבל של היחיד. זה אינו עניין של האם אדם מפחד או לא. זה קשור לביטחון של קבוצות גדולות של יצורים חיים. אז איך עלינו להימנע מהרדיפה ולשלול אותה?"

באותו זמן המאמר החדש של המאסטר "סיור בצפון אמריקה ללמד את הפא" רק פורסם. למדתי אותו שוב ושוב וקיבלתי הבנות חדשות רבות.

הבנתי שאין עליי לשאת את הרדיפה באופן פסיבי. אם אני יכולה לוותר על החיים ועל המוות ולהיות מוצקה כיהלום, אוכל לשלול את הרדיפה. הרוע לא יוכל לפגוע בי.

ביולי 2003 שלושה שוטרים פרצו לביתי. מתרגלת ונכדתה היו אצלי בביקור, וסט קלטות של הרצאת המאסטר היה בחדר השינה. הכנו עם הילדה שיעורי בית במתמטיקה בסלון.

כשהבחנתי בהם, שני שוטרים כבר נכנסו לבית. השלישי היה בפתח דלת הסלון. הוא העמיד פנים שהוא בשיחת טלפון ושאל אם עליו לחלוץ את נעליו לפני שהוא נכנס.

מחשבתי הראשונה הייתה: "אף אחד לא יכול לגעת בשום דבר בביתי!" אמרתי להם בקול רם ומחמיר: "מדוע? אתה מודאג אם תעשה כתמים על הרצפה שלי ותלכלך אותה? אתם אפילו מעיזים לדרוך על החוקה! מה לא בסדר עם הפאלון גונג? מה שגוי ב'אמת-חמלה-סובלנות'? מה שגוי בחופש האמונה?"

הם נדהמו. הם ניסו לשוחח באופן מגושם עם בעלי. אמרתי למתרגלת העמיתה להתראות בקול רגיל. היא עזבה עם נכדתה. היא סיפרה לי מאוחר יותר שכשהיא הגיעה לביתה היא מייד שלחה מחשבות נכונות עבורי.

שוטר אחד חייך והצביע על חדר השינה, "תני לי לבדוק פנימה". אמרתי לו, "יש לך צו חיפוש?" השוטר לא העז לפסוע פנימה.

השוטר הצעיר האחר הוציא פיסת נייר מקומט ואמר: "זה צו החיפוש". אך לא התייחסתי אליו כלל. שלושתם עזבו מבלי לעשות דבר. דרך החלון האחורי ראיתי אותם משוחחים בעליזות כשעזבו את ביתי.

הבנתי שהם שמחים כי הם לא ביצעו שום פשע נגד הדאפא. בהמשך הבנתי למה המאסטר התכוון ב:

"המחשבות הנכונות של תלמידי הדאפא הן בעלות עוצמה חזקה". ("יסודות להתקדמות במרץ II", "המחשבות הנכונות של תלמידי הדאפא הן בעלות עוצמה חזקה")

ב-2003 יותר מ-10 שוטרים באו לביתי ולקחו אותי לתחנת המשטרה המקומית. המפקד שלהם שאל אותי את מי אני מכירה בעיר ובערים אחרות. נעצתי מבטי בתקרה ושלחתי מחשבות נכונות, כשאני חושבת "להילקח לתחנת המשטרה זו כבר השפלה. לא אתן גם חתיכת מידע אחת".

לא הושפעתי משום דבר שהשוטר אמר. דרשתי מעצמי להשיג את מה שהמאסטר אמר לנו ב"סיור בצפון אמריקה ללמד את הפא":

"כאשר אתם מתנהגים בצורה נכונה, המאסטר יכול לעשות הכול בשבילכם. אם המחשבות הנכונות שלכם חזקות, אם אתם מסוגלים להניח את המחשבה של חיים ומוות, ואם אתם מוצקים ויציבים כמו יהלום, אז הישויות הרעות הללו לא יעזו לגעת בכם, כיוון שהם יודעים שפרט להריגתכם, כל סוג של רדיפה יהיה חסר תועלת. לרוע לא תהיה ברירה אלא לעזוב אתכם לנפשכם."

האיש ראה שאינני פוחדת כלל, ואז אמר לשוטרים המקומיים: "הפאלון גונג הם כאלה. הם לא אומרים דבר. קחו אותי חזרה למשרד שלי ופשוט טפלו בזה בעצמכם". מאוחר יותר נודע לי שהוא היה ראש "משרד 610" (המכונה "הגסטאפו הסיני") שבעירי.

השוטרים המקומיים התחילו לתחקר אותי. הם הביאו קלטת ואמרו שהיא מכילה הקלטה של שיחות הטלפון שלי והיא תשמש כ"ראיה". אמרתי שמי שטלפן הוא האחיין שלי וגיניתי את הציתות הלא חוקי שלהם לטלפון שלי.

לאחר מכן שבתי הביתה, בדיוק בזמן לבשל ארוחת צהריים למשפחתי, כרגיל.

קצת לפני אולימפיאדת בייג'ינג 2008, חיבלו בשלושה אתרים להפקת חומרי מידע באזור שלי. מתרגלת שלא יכלה לעמוד בעינויים סיפקה מידע על יותר מעשרה מאיתנו המעורבים בהכנת חומרי הבהרת אמת.

אחר צהריים אחד ביולי 2008 חזרתי הביתה לאחר שסיפקתי כמה חומרי הבהרת אמת למתרגלים. לא חשבתי על זה הרבה כשראיתי מכונית משטרה בקרבת מקום. תוך כמה רגעים השוטרים הגיעו ונקשו על דלתי. ואז ראיתי שלוש מכוניות משטרה בחצר בניין המגורים שלי. הם בדקו תעודות זיהוי דירה אחר דירה.

מתרגלת אחרת הייתה אתי באותו זמן. שתינו התיישבנו על הרצפה ושלחנו מחשבות נכונות. המשטרה עזבה אחרי חצי שעה. במשך הימים הקרובים הם באו עוד כמה פעמים, אך אווירת הטרור נעלמה.

בתחילת אוגוסט נודע לי שהמשטרה הכניסה אותי לרשימת המבוקשים. הפרס היה 10,000 יואן. מתרגלים עמיתים אמרו לי שהם ראו את המודעה מודבקת בכמה מקומות בעיר.

למרות זאת, המחשבות הנכונות שלי נעשו חזקות יותר ויותר. ידעתי שמודעות כאלו הודבקו במיוחד בגלל שהמשטרה לא יכלה לאתר אותנו. המשכתי לעשות כרגיל את מה שאני צריכה לעשות. לעתים קרובות הלכתי לשלוח מחשבות נכונות בקרבת מתקני מעצר מקומיים.

שמי הוזכר לעתים תכופות בתיקים משפטיים של מתרגלים הנשפטים שלא כחוק, ואני באותו זמן שלחתי מחשבות נכונות בקרבת מקום לפורר את הרוע הרודף מתרגלי דאפא.

לשמור על יציבות בינות ההפרעות

אף שנראה היה שאתר הפקת החומרים שלנו התנהל ללא שום בעיות, הפרעות מסוגים שונים לא פסקו אף פעם. זרים נקשו על הדלת; מנהל הבניין הגיע כדי לבצע עבודת ניירת; המשטרה באה לבדוק תעודות זיהוי… אני פשוט שלחתי מחשבות נכונות לא משנה מהן ההפרעות.

אף שיכולתי להתנהל בהגינות עם מתרגלים עמיתים ולהיות רהוטה בהבנתי את הפא, עדיין חשתי לחץ עצום ברגע שחזרתי לאתר בו הופקו החומרים. הלחץ בממדים האחרים היה אדיר.

פעם השתמשתי בתנור חימום ישן בפברואר 2009. אחרי שתרגלתי בבוקר את התרגילים, נכנסתי לחדר האמבטיה להתרחץ. יצאתי אחרי חמש דקות ונדהמתי ממה שראיתי: השמיכה והסדינים שלי בערו באש! הלהבות היו גבוהות; החדר היה מלא בעשן סמיך. תנור החימום נפל על המיטה.

מיד מילאתי מים ושפכתי על הלהבות. עטפתי את התנור בשמיכות רטובות. אחר כך, גיליתי שהתנור עדיין מחובר לחשמל! אפילו הקירות היו שחורים. נרגעתי וחשבתי, "זה היה ממש מסוכן! אינני יודעת מה היה קורה ללא הגנתו של המאסטר!"

יום אחד בקיץ 2012, הלכתי הביתה לאחר העבודה. לפתע הרגשתי שמשהו דוחף אותי בעוצמה לאורך חמישה מטר ואז נפלתי על האדמה. ג'יפ פגע בי והפיל אותי. המאסטר הגן עליי שוב!

הנהג הזדעזע. אמרתי לו שאני מתרגלת פאלון דאפא ושאני בסדר. גיליתי שהחליפה הלבנה שלבשתי אפילו לא התלכלכה. חוב קארמתי נפתר בעזרת הגנתו של המאסטר.

להפיץ את האמת בכל האזור

ב-2013 הייתה לי עזרה ממתרגלים אז יכולתי להפיץ תקליטורים של "שן יון" בעצמי. מתרגלת עמיתה רצתה לעשות זאת בשוק הבוקר, אז הלכנו יחד. בפעם הראשונה הבאתי רק 50 תקליטורים. אחר כך הבאנו 100 קופסאות של תקליטורים בכל פעם. חילקנו את התקליטורים תוך כדי הצגת להקת "שן יון אמנויות הבמה" ומופע הריקוד הסיני הקלאסי והמוסיקה שלה שבתקליטורים. זה היה כל כך נעים וקדוש.

האחיינית שלי באה אתי בוקר אחד. התפצלנו כדי שנוכל להגיע ליותר אנשים. ראיתי שהיא מחלקת את התקליטורים מהר מאוד. היא נכנסה ויצאה מההמון, ממש כמו יפהפייה שמימית. בדרך חזרה שאלתי אותה, "איך הצלחת לעשות זאת מהר כל כך?"

היא ענתה, "לא חשבתי על כלום חוץ מלהציל אנשים". הבנתי שעדיין יש לי דאגות ושאינני טהורה כמוה, לכן הייתי איטית יותר.

בדרך כלל שלחנו מחשבות נכונות בכל פעם לפני שחילקנו תקליטורי "שן יון" בשוק. חוויה בבוקר אחד השאירה בי רושם עמוק.

אנשים בשוק ראו את התיק הגדול שלי ושאלו אותי מה אני מוכרת. הנחתי את התיק והתחלתי לספר להם על ה"שן יון", שהוא מופע של ריקוד סיני קלאסי ומוסיקה, ושהוא מופע מספר אחד בעולם כולו. הוספתי שהסיור העולמי שלו עובר ביותר מ-100 ערים כל שנה.

אנשים התכנסו סביבי והקיפו אותי שכבה אחר שכבה. הם ביקשו, "תני לי אחד, תני לי אחד!" הם סירבו לעזוב עד שלא קיבלו את כל חומרי ההסבר המצורפים לתקליטור.

כל התקליטורים שלי נחטפו בפחות מרבע שעה. ארבעתנו הבאנו יחד 600 תקליטורים סכ"ה. חילקנו את כולם בפחות מחצי שעה. בעקבות מאמצי הבהרת האמת השקדנים שלנו, אנשים באזור שלי הבינו היטב את האמת. הם רצו את כל הסוגים של חומרי מידע על פאלון דאפא; אפילו חתיכת נייר עם מידע על פאלון דאפא השביעה את רצונם.

בכל פעם עזרו לי אנשים רגילים לחלק את החומרים. הם לקחו הרבה עותקים, הפיצו אותם וחזרו לקחת עוד.

באותו שוק חילקנו את לוחות השנה של 2014. הנחתי על האדמה את התיק הגדול שלי וקראתי בקול, "תזכרו שפאלון דאפא הוא טוב! הוא מביא תועלת לגוף ולנפש! לוחות שנת 2014 חינם למזל טוב בשנה החדשה!" יותר מ-100 לוחות שנה נלקחו כהרף עין.

בחור צעיר שגבה מיסים ממוכרי השוק חייך אליי, "אל תחסמי את התנועה!" הבטתי אליו והוא חייך שוב כשזזתי לצד הרחוב.

אותו בחור הלשין בשנה שעברה על מתרגל. אנשים מתעוררים לאמת. עלינו לזכור לשמור על מחשבות נכונות חזקות מאוד כל הזמן כשמחלקים חומרים באופן אישי. המחשבות הנכונות צריכות להיות מספקות כדי לכסות שדה של כמה מאות או אלפי אנשים.

בחצי השנה השני של 2013 חשבתי שאף אחד לא מחלק את החוברות שלנו ושמתרגלים עמיתים מתמקדים בלעשות כסף במקום להבהיר את האמת. אז ניסיתי לתאם כמה מתרגלים כדי לחלק יחד את החוברות.

חשבתי שרק ארבעה יגיעו, אך בערב החלוקה הופיעו שמונה מתרגלים. התרגשתי מאוד ומיד ראיתי את ההחסרה שלי: דברים אינם כפי שאני חושבת – זה לא בגלל שמתרגלים לא רוצים לחלק חומרים; זה בגלל שלא תיאמתי היטב!

חילקנו את חומרי הבהרת האמת שלנו בטווח של 30 מייל. לעתים קרובות ביקרנו שוב באזורי החלוקה שלנו כדי לוודא שהחומרים לא בוזבזו או הושלכו.

סיכום

אתר חומרי הבהרת האמת שלנו עבד במשך 10 שנים ללא הפרעה. אנו חייבים זאת להגנתו החומלת של המאסטר ולשיתוף הפעולה הטוב בין המתרגלים העמיתים.

כשקונפליקטים קורים כולנו מסתכלים פנימה. לא הותרנו שום פרצות במשך זמן רב. כולם שיתפו פעולה היטב ורוממו יחד כקבוצה.

נתקדם יותר במרץ ונשיב על ברכותיו של המאסטר בכך שנציל יותר יצורים חיים, דרך מחשבות נכונות ופעולות נכונות.

תודה לך, מאסטר! תודה לכם, מתרגלים עמיתים!