התנסות מהוועידה האינטרנטית האחת-עשרה לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין

התחלתי לתרגל פאלון דאפא במאי 1996, כשקראתי לראשונה את "ג׳ואן פאלון" (הספר העיקרי של השיטה) לעתים קרובות נרדמתי ומראות שונים נתגלו בפני בחלום.

פעם ראיתי את עצמי יושבת על חרטום של אנייה ענקית כשרגליי מתנודדות באוויר. כשהתבוננתי למטה הייתי המומה. האנייה היתה בגובה של גורד שחקים והמים מתחתיי נראו כתהום שחורה. חלמתי גם שהמורה בא לקראתי ומתבונן בי מבעד לחלון. אחר כך הוא עף מערבה.

בתקופה ההיא עוד התלבטתי אם לתרגל, ופקפקתי בדברי המורה שאמר שהוא מתקין לנו פאלון בבטן. כעבור חודש בשעה ששכבתי במיטה, הרגשתי שמשהו מסתובב לי בבטן בעוצמה כה עזה שכמעט כל גופי רעד.

קראתי: ״אלהים אדירים, זה נכון! האין זה בודהא אמיתי שירד לעולם האנושי?״ קפצתי מהמיטה כדי לקרוא בספר "ג׳ואן פאלון".

בחלום אחר שחלמתי מיד אחרי שהתחלתי לטפח, נסעתי ברכבת עמוסה אנשים. הקרון בו הייתי המה  אדם. פתאום ראיתי את המורה לבוש גלימה לבנה בא לקראתי. הוא הוביל אותי אל הקטר וביקש ממני לנסות לנהוג את הרכבת. הבטתי נבוכה במורה ואמרתי לו: ״אני לא יודעת איך״.

המורה אמר לי: ״הצמדי לנתיב״, הסתכלתי קדימה וראיתי נתיב אינסופי, כאילו שאני עומדת להגיע לשמים. אחר כך הוארתי לכך שאם אלך בנתיב של הפאלון דאפא אוכל לחזור לביתי האמיתי.

אחרי שהתחלתי לתרגל התקדמתי די במרץ בטיפוח. למדתי את הפא ברצינות ואפילו העתקתי את הספר "ג׳ואן פאלון". הגעתי לאמצע ההרצאה החמישית בהעתקה כשהרדיפה [נגד הפאלון גונג] החלה.

 ה-20 ביולי 1999 היה הרגע החשוך ביותר בהיסטוריה של היקום. בסין התנהל קרב חסר תקדים בין יושר לרוע.

מול פני הרדיפה כל פרויקט בוצע תחת לחץ עצום. אולם למרות הלחץ הרב הסכמתי לבצע כל משימה שהמתאמים ביקשו ממני להשלים. ידעתי שמה שהם מבקשים ממני הוא סידור של המורה. איך יכולתי לומר ״לא״ למורה?

שוטר: "היא מדברת בהיגיון"

לפני כמה שנים נעצרתי בפשיטה של המשטרה. הייתי עדיין בפיג׳מה כשהשוטרים הגיעו. שניים מהם ניסו לחסום את פי בסרט דביק ולכסות את ראשי בבד שחור.

כשניסיתי להגן על עצמי בעטתי באחד מהם. הוא אמר: ״את מעזה לבעוט בי? אני אראה לך!״

לבסוף לאחר שמחיתי הם הרשו לי להחליף את מכנסי הפיג׳מה במכנסיים רגילים אבל נשארתי עם החלק העליון של הפיג׳מה.״

לא פחדתי, רק חשבתי איך לעזור לשוטרים להפסיק לעשות לעצמם קארמה. אמרתי להם: ״זיכרו, אבותינו דיברו על גמול קארמתי כאשר מישהו קילל או הרביץ למטפחים כמו נזירים וטאואיסטים. עליכם לנהוג בי יפה!״

דבריי גרמו להם לשנות את התנהגותם.

הם הושיבו אותי על מכשיר עינויים ״כיסא הברזל״. ניצלתי את הזמן הזה כדי להבהיר את האמת לארבעה שוטרים צעירים. סיפרתי להם על היופי של הדאפא. על מקרים של נסים רפואיים, ועל שיפור האופי בעקבות הטיפוח בדאפא.

סיפרתי להם שההצתה העצמית בכיכר טיאננמן בוימה כדי להצדיק את הרדיפה. ושהדאפא מופץ בארצות רבות בעולם. דיברתי מהבוקר עד עשר בלילה. סיפרתי להם גם על תקריות של גמול קארמתי שאירעו באזור שלנו. לדוגמה סיפרתי להם על אדם מאזורנו שהלך על פי הוראות המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק״ס) וניפץ מקדש בתקופת "מהפכת התרבות". אחר-כך הוא התעוור. הוא ידע שזהו גמול קארמתי. כדי לכפר על מעשיו הוא סיפר לכולם את סיפורו והזהיר אותם שלא ללכת בדרכו. אנשים מבוגרים רבים באזורנו יודעים עליו.

״דור שלם של צעירים נפגע מכך שהמק״ס גייסה אותם למשמרות האדומות בזמן "מהפכת התרבות". עכשיו המק״ס רודפת מטפחים של פאלון דאפא. אתם השוטרים קיבלתם הוראה לבצע פקודות של מדיניות פסולה. חישבו על אלה שהלכו בעקבות המק״ס בקמפיינים הפוליטיים שלה. האם למישהו מהם היה סוף טוב? האם זה לא סוג של גמול קארמתי?״

המשכתי: ״אתם חושבים שאתאיזם הוא האמת. אז למה אנשים במדינות רבות כל-כך, כולל בריה״מ לשעבר, מאמינים באלוהים? רק המק״ס שואפת לשלוט במוחם של אנשים ולא מרשה לנו להאמין בבודהות ובאלהויות. אתה חושב שמיליוני האנשים שמתרגלים פאלון דאפא הם טיפשים ופתאים ורק האתאיסטים חכמים?״

״אתם יהירים ונמהרים בסין. אבל ברגע שאתם יוצאים מסין אתם נחשבים לחברי המק״ס. אתם תגלו שאנשים אינם מכבדים אתכם. הסטודנטים הסינים באמריקה, אפילו אלה שהמק״ס שלחה אותם, אינם מעזים להודות שם שהם חברים במק״ס. האין זאת משום שהם יודעים שאיש אינו נותן אמון בחברי המק״ס ואיש אינו מכבד אותם?״

סיפרתי להם על הזרם העממי לפרישה מהמק״ס ועל "תשעת הדיונים על המפלגה הקומוניסטית". לבסוף אמרתי להם: ״כנציגי החוק, אם אתם רואים שעושים עוול לאנשים אבל אתם אינכם יכולים לשנות את המדיניות, עליכם לפחות להגן על האנשים הטובים הנמצאים תחת סמכותכם. רק כך תפעלו בהתאם למצפונכם ותבורכו.״

ארבעת השוטרים הקשיבו לי בשקט ואחד מהם אמר: ״היא מדברת בהיגיון!״

הם ביקשו ממני לענות על כמה שאלות. אמרתי להם שכל מה שאגיד זה: ״פאלון דאפא הוא טוב״ אז הם כתבו ״פאלון דאפא טוב״ ליד כל שאלה שלהם. לבסוף הם אמרו לי "אנחנו יודעים שלא תחתמי על השאלון. את לא חייבת.״

״השמים קוראים לפירוק המק״ס!״

ארבעת השוטרים לקחו אותי לבית המעצר העירוני. שניים מהם היו שוטרים חשאיים בלבוש אזרחי. הם לקחו אותי לבית-חולים לצורך בדיקות.

הייתי כבולה באזיקים כשהגענו לבית החולים. הרחוב המה אדם. חשבתי שזו הזדמנות לספר לעוברים ושבים את העובדות. ״בדרך-כלל אינני צועקת, אבל כבר נאסרתי. אין ממה לפחד.״

אמרתי לשוטרים: ״אני עומדת לצעוק כדי למחות על המעצר הבלתי חוקי שלי. זה לא נגדכם, אז אל תנסו לעצור בעדי.״

קראתי לעוברים ושבים: ״המק״ס רקובה עד היסוד! פרשו מהמק״ס למען ביטחונכם. התפוררות המק״ס היא צו השמים! פאלון דאפא הוא טוב!״

צעקתי שוב ושוב את אותם הדברים ורבים עצרו והסתכלו עליי כמו המומים מדבריי.

השוטרים היו עצבניים. הם כבר הבינו מה נכון ומה לא, ולכן לא העזו להרביץ לי כי פחדו מגמול קארמתי. הם רק ניסו לזרז אותי. קראתי בקול גם בתוך בית החולים וגם כשיצאנו ממנו.

השוטרים אמרו לי ״בסדר בסדר תצעקי רק כמה פעמים ודי. את לא רוצה לחיות יותר?״ אבל מלבד מתרגלי פאלון דאפא מי עוד יעז לצעוק באמצע הרחוב בסין שהמק״ס עומדת להתפורר?! לכן לא הפסקתי.

הגענו לבית המעצר. ידעתי שמתרגלים רבים עונו עד לנכות או עד מוות במקום הזה. אנשים רגילים רבים המתינו בלובי לניירת שלהם. לאורך הפרוזדור הארוך עמדו שוטרים. כל 100 מטר עמד שוטר.

הקצין שלידי אמר, ״שלא תעזי לצעוק כאן״.  התחלתי שוב לצעוק ״המק״ס עומדת להתפורר!״ הוא נבהל :״תפסיקי תפסיקי, או שאיאלץ להיות אלים!״

אמרתי לו: ״זה לא קשור אליך. אל תתערב!״

כשצעדתי במסדרון, קראתי בקול את המסר שלי. כולם הסתכלו עלי ביראת כבוד, כולל השוטרים, ״פאלון גונג…״ אמר אחד השוטרים ואפילו חייך אלי ויכולתי להרגיש את אהדתו.

ארבעת השוטרים עמדו לעזוב. אמרתי להם: ״זאת לא הייתה ההחלטה שלכם להביא אותי לכאן. אני לא שונאת אתכם. אבל אל תעצרו מתרגלי פאלון גונג שמבהירים את העובדות האמיתיות. הם מצילים אנשים.״ השוטר שנשבע ללמד אותי לקח בעת מעצרי אמר לי: ״בסדר, אבל עכשיו תחשבי יותר על עצמך. אני דואג לך.״

הלכתי לתא שלי ואמרתי: ״המק״ס הולכת לגווע!״ למעלה מעשרים אסירות שהיו בהפסקת צהריים הסתכלו עלי. הצגתי את עצמי וספרתי להן את העובדות במשך עשר דקות. כשסיימתי הן מחאו כפיים וקראו ״בראבו!״

ראש התא אמרה ״אני כלואה כאן כמעט שלוש שנים. שמעתי כבר ׳פאלון דאפא הוא טוב׳ אבל מעולם לא שמעתי ״המק״ס הולכת לגווע״ ועוד מול השוטרים! חשבתי שזה כבר קרה. האמת היא שאני מאוכזבת שזה עדיין לא קרה.״

״זה הולך לקרות בקרוב, אל תהיי מאוכזבת״ אמרתי.

סוהרת צעירה דיברה אתי. היא הייתה מנומסת ואמרה שהיא יודעת שפאלון דאפא הוא טוב. היא אמרה לי שהיא תנהג בי אחרת, וביקשה ממני לא לעשות שום דבר שעלול לסבך אותה. אמרתי לה שלא תכננתי לעשות שביתת רעב ושאצא מהכלא בדרך שלי.

ראיתי שהיא עונדת על פרק כף-ידה צמיד בודהיסטי עשוי חרוזי תפילה. ״את מכבדת את בודהא. מתרגלי דאפא מטפחים כדי להיות בודהות. בודהיזם מדבר על קשרים גורליים. לכן יצרו בינינו קשר.״ לא ביקשתי ממנה לעשות דבר למעני.

היא אמרה לראש החוליה ״מעכשיו המתרגלים אינם צריכים ללבוש עוד בגדי אסירים, ואינם צריכים לדקלם את התקנות, לעשות עבודת כפיים או להשתתף במשמרות לילה. הם יכולים לעשות את התרגילים שלהם״. כל הבנות בתא הרימו אגודל לאות עידוד.

היינו כמה מתרגלות באותו התא. פעלנו יחד כדי לעזור לבנות האחרות לפרוש מהמק״ס. חלקן רצו לשמוע אותי שוב צועקת. אז צעקתי שוב :״המק״ס הולכת למות! זהו צו השמים! פירשו מהמק״ס למען ביטחונכן. ״האסירות האחרות הגיבו בהתלהבות וקראו ״בראבו״. הסוהרת ששמעה לא העזה להתערב.

שמחתי לשמוע שחברותיי לתא פרשו מהמק״ס למען ביטחונן. אף שוטר לא העז להרביץ לי. הם איימו עלי אך מעולם לא נגעו בי. לפעמים כשעברתי ליד החלונות שלהם הם חייכו אליי. אחדים אפילו הניפו אגודל לאות תמיכה. חשבתי שזה משום שהם מעריצים מקרב לבם את מתרגלי הפאלון דאפא.

נוכלים כובשים את לב האנשים בכוח  - מלכים זוכים בלב האנשים

אחרי חודשיים הועברתי יחד עם מטפחים נוספים למרכז לשטיפת מח. הבהרתי את האמת למנהל. הוא אמר ״אני יודע שפאלון דאפא הוא טוב, אבל עכשיו למק״ס יש מדיניות לרדוף את המתרגלים. אם לא תעברי 'טרנספורמציה' בתוך חודש תשלחי לכלא".

הוא ידע שפאלון דאפא הוא טוב, אך בכל זאת פעל על פי  הוראות המק״ס ועשה מעשים רעים. זוהי אינה תופעה חריגה. המק״ס הובילה ועדיין מובילה את האנשים למקום שאין ממנו דרך חזרה בפשעים שהיא גורמת להם לבצע נגד מתרגלי הדאפא!

סירבתי לדבר עם כל מי שהואר לדרך רעה [משתפי פעולה שהיו בעבר מתרגלים ועברו "טרנספורמציה", ועתה עזרו למק"ס לכפות אותה על מתרגלים נחושים – המת']. עד מהרה הם הניחו לי.

אישה מבוגרת ממני מונתה לפקח עלי. סיפרתי לה את העובדות על הדאפא. היא הייתה אוהדת מאוד. היא אמרה שהיא עובדת במרכז לשטיפת מוח בשכר, ושהיא לא מוכנה להרביץ לאף אחד.

סיפרתי לה סיפורים סיניים מסורתיים שהיא אהבה לשמוע בשעה שסרגה סוודר. היא אמרה: ״איך את מכירה כל-כך הרבה סיפורים? את ממש מוכשרת!״ בסוף החודש היא אמרה לי ששנתה נודדת כי היא יודעת שאני עומדת להישלח לכלא. היא החליטה מיוזמתה לדבר עלי עם המנהל.

המנהל אמר לי: ״את אחד האנשים הכי טובים שאני מכיר. חבל לשלוח אותך לכלא. אני אנסה לחשוב על משהו״. הוא כתב מכתב בשמי ועמד לשחרר אותי על סמך המכתב. הוא הראה לי את המכתב ואמר לי לא לספר על כך לאיש.

חשבתי שאין זה מעשה נכון. זה היה להכתים את הפא. הלכתי למשרדו אבל הוא הדף אותי פעמיים. בפעם השלישית הוא לקח אותי לחדר פרטי לדבר אתי. הוא כיהן במשרות פוליטיות רבות בעבר והשתמש בטיעונים של "מהפכת התרבות". ״אולי יום אחד שמו של הפאלון גונג יטוהר״ הוא אמר לי. ״אבל את, את כל השנים היפות שלך תבזבזי בכלא. מה זה יתן? את הרי לא עברת ׳טרנספורמציה׳. אני כתבתי את המכתב. ממה את מפחדת?״

״מכתב כזה אינו תואם את העיקרון של אמת-חמלה-סובלנות. אין זה מעשה גלוי ומכובד״, הסברתי לו. הוא התרגז: ״בא לי לתת לך סטירה, ילדונת! את מואשמת בערעור השלטון! פעם היו מוציאים להורג על פשע כזה. את עלולה למות בכלא, ובכל זאת את עוד עקשנית כל-כך!״

״הרדיפה הזו שונה ממהפכת התרבות. הפעם המפלגה המרושעת נלחמת בשמים. היא הולכת להתפורר״, אמרתי בתקיפות.

כשחזרתי לתא המשגיחה שלי נזפה בי, ״אני יודעת שיש כאלה שאי אפשר לעשות להם ׳טרנספורמציה׳ והמשפחות שלהם נאלצות לשלם 10,000 יואן למנהל כדי שיכתוב עבורם מכתב כזה! הוא נותן לך עזרה בחינם, ואת אפילו לא מקבלת את ההצעה שלו. את תלכי לכלא! את מטורפת״.

״אני הולכת הביתה״, השבתי.

״איך?״

״אסע בממד אחר באמצעות הכוחות השמימיים שלי. אגיע הביתה בהרף עין״,  אמרתי בחצי הלצה, אבל האמנתי באמת ובתמים שאני יכולה לעשות זאת.

היא אמרה בתגובה: ״הילדונת הזו חולמת בהקיץ!״

כבר הייתי בת למעלה מ-40 אבל, אבל מי שהיה מבוגר ממני כינה אותי ״ילדונת״.

המשפחה שלי ומתרגלים עמיתים מחוץ לסין עשו מאמצים רבים כדי להציל אותי. חזרתי הביתה כעבור שלושה חודשים.

במהלך פשיטה משטרתית רחבת היקף צעקתי שוב. היו שם כל-כך הרבה שוטרים, אבל איש מהם לא העז לגעת בי. הם אפילו לא העזו לגדף אותי. אבל ראיתי שהם מרביצים למתרגלים אחרים.

על-פי פרסומים באינטרנט מנהל המחנה לשטיפת מוח היה ידוע בתור נבל גדול אולם הוא רצה לגונן עלי. הניסיון שלי הוכיח שכשמניחים את ההחזקה לחיים ולמוות, איש אינו מעז לגעת בך.

המאסטר אומר לנו בשיר "הפא מתקן את היקום" (הונג יין 2) (תרגום זמני, לא רשמי):

"חמלה יכולה להביא להרמוניה של שמים וארץ, לזַמֵן את האביב
מחשבות נכונות יכולות להציל את אנשי העולם."

הודות לשיחות שלנו, מנהל המרכז לשטיפת מוח חווה את האותנטיות ואת החמלה של מטפח.

המק״ס ״קונה" את האנשים, אבל היא אינה זוכה בלבם. מתרגלי הדאפא מפיצים חמלה ויושר. הדאפא זוכה בלב האנשים.

הסינים הקדמונים כבר דיברו על כך. סיכמתי את זה באופן הבא: נבלים שולטים באנשים בכוח, מלכים זוכים בלב האנשים. ״המק״ס היא מפלגה מנוולת שמושלת באנשים בכפייה. פאלון דאפא, עם החסד העצום של הבודהא והתקוות של האנשים, הוא המלך המציל יצורים חיים.

במאמר הזה כתבתי על ההתנסויות החיוביות שלי. עדיין יש לי הרבה מה לשפר שלא סיפרתי כאן. אני מקווה שאוכל להמשיך להפליג בספינת הפא ולהציל עוד ישויות חיות.

כפי שהמורה אמר בשיר "רגשות עמוקים"

"מחשבות אמיתיות ממיסות הכול, כל השמים בהירים.
תלמידי הדאפא מְהלכים בַעולם עם חמלה.
עם מחשבות טובות הם מצילים אנשים ומסלקים את הרוחות הרעות.
עם מחשבות נכונות לאורך כל הדרך, אלוהויות נמצאות בעולם.
כשישובו חזרה עם גמול בְשפע, כל האלוהויות
יקבלום."