הערת עורך: גב' לי לי הייתה פרופ'  בקולג' הלאומי לתובעים. היא פוטרה מעבודתה זמן קצר אחרי שהמשטר הקומוניסטי הסיני פתח ברדיפה נגד הפאלון גונג.

ב-2004 גזרו עליה 9 שנים בכלא משום שסירבה לוותר על אמונתה בפאלון גונג. בכלא סבלה מצורות שונות של עינויים.

אחרי שחרורה מהכלא היא נאבקה לשרוד ולהתפרנס ללא תמיכה כספית כלשהי וללא קצבת זקנה. ב-6 בנובמבר 2015 היא מתה בגיל 62 בביתה השכור בבייג'ינג.

לאחר מותה התגלה שהיא כתבה על כל מה שעבר עליה מאז 1999. את סיפורה האישי היא ליוותה ברישומים מצמררים.

____________________________

שמי הוא לי לי. נולדתי ב-27 בספטמבר 1954. באופן רשמי הייתי פרופ' שותף בקולג' הלאומי לתובעים. התחלתי לתרגל פאלון גונג ב-1992 ונהניתי מבריאות נפשית וגופנית טובה.

תמונתה של לי לי משמאל. על השלט מימין כתוב: "הקולג' הלאומי לתובעים ברפובליקה העממית של סין"

אחרי שהמשטר הקומוניסטי הסיני פתח ברדיפה נגד הפאלון גונג ב-20 ביולי 1999 הורידו אותי ממעמדי כמורה וכחוקרת. זמן קצר לאחר מכן, בית הספר ביטל את חוזה עבודתי כמורה ושלל ממני את קצבת הפנסיה שלי אף על-פי שעבדתי במשך 24 שנים. הדירה שהוקצתה לי מהעבודה נלקחה אף היא ונותרתי ללא קורת גג או מקור הכנסה.

עד ינואר 2001 נאלצתי לחיות הרחק מביתי, כדי להימנע ממעצר.

המשטרה עצרה את בני מספר פעמים, בניסיון לכפות עליו לגלות את מקום הימצאי. הוא נחקר ברציפות ללא אפשרות לעצום עין. גם הוריי וקרוביי משפחתי סבלו מהטרדות, צותתו לטלפונים שלהם ובדקו את הדואר האלקטרוני ששלחו. עקב סירובי לוותר על אמונתי, שללו מכמה מקרוביי הזדמנויות קידום.

נעצרתי באחד בינואר 2001 כשגרתי בשן-ג'ן שבפרובינציית גואנג-דונג, משום שחילקתי חומרי מידע לגבי הפאלון גונג. לאחר חודש ימים במעצר שלחו אותי חזרה לבייג'ינג. אחד השוטרים סטר על פניי ושוטר אחר בעט ברגליי. הם חיכו עד שהנפיחות על פניי ירדה לפני שהחזירו אותי לתא.

באופן אירוני כתבה לי לי על הרישום: "המשטרה והאזרחים הם משפחה אחת הפועלת ביחד כדי ליצור הרמוניה"

במארס 2004 גזרו עלי 9 שנים בכלא הנשים בבייג'ינג. מאז היום הראשון בו נכנסתי לכלא הורו לי הסוהרים לישון על השולחן במקום על המיטה. כתבתי מכתב תלונה למנהלת הכלא, אבל הסוהרים לא הרשו לי לשלוח אותו.

הסוהרים מנסים לעצור אותה מלשלוח את תלונתה. על הנייר בידיה כתוב: "תלונה"

בכלא כפו עלי לעתים קרובות לשבת על שרפרף זעיר למשך תקופת זמן ארוכה.

ישיבה על שרפרף זעיר

כפו עלי גם להכין עוגות ירח (אוכלים אותן בחג אמצע הסתיו). באחת המשימות שלי נדרשתי לשאת ארגזים כבדים עד לקומה הרביעית. היה כל כך חם (בסביבות יולי) שבגדיי היו ספוגים בזיעה.

בסימניות הסיניות על הארגז כתוב: "עוגיות ירח מהאו-לי-לאי"

סגנית המנהלת בשם ג'נג יו-מיי אספה לעתים קרובות אסירות כדי להעביר עליי ביקורת על שסירבתי לוותר על הפאלון גונג.

על הרישום כתוב: "ביקורת חזקה על הפאלון גונג"

פעם אחת לקחו אותי לחדר ללא מצלמות מעקב. ברגע שנכנסתי פנימה כמה אסירות תפסו אותי וזרקו אותי על מיטה. הן כתבו על גבי מילים המשמיצות את הפאלון גונג. כמו כן דחפו פיסות נייר עם מילים מכפישות לתוך תחתוניי.

על הרישום כתוב: "הוקיר את החיים והתרחק מכָּתות" (הערת עורך: אלה הן סיסמאות שגרתיות המתפרסמות על ידי המשטר ומיועדות להכפיש את הפאלון גונג)

הקירות, הרצפה, ואפילו חדרי המקלחת היו מכוסים במילים המשמיצות את הפאלון גונג. הסוהרים הורו לי לדרוך על המילים "פאלון גונג", אבל סירבתי לכך. לאחר מכן הם גררו אותי סביב נגד רצוני.

גוררים אותי סביב

סגנית המנהלת ג'נג דרכה ורמסה את גופי בנעלי העקב הגבוהות שלה. כמו כן העליבה והשפילה אותי מילולית, כשהיא מנסה לגרום לי לוותר על אמונתי.

סוהרת בנעלי עקב גבוהות דורכת עליי

פעם אחת הסוהרים כפו עלי לעמוד במשך 14 ימים רצופים. שתי אסירות השגיחו עלי באמצעות מצלמות, כשהן סורגות סוודרים לסוהרים. בעקבות זאת רגליי וידיי התנפחו. בסופו של דבר נפלתי ובליטה גדולה תפחה על רקתי. הדם טפטף לתוך עיניי.

עינוי עמידה ממושכת בכפייה

כאילו אין די בכך, כמה אסירות הכינו כובע טיפשי גבוה עם מילים מכפישות וחבשו אותו לראשי. הרגשתי כאילו "מהפכת התרבות הגדולה" חזרה.

כפו עלי לחבוש כובע טיפשי כדי להשפיל אותי

בשנים האחרונות לכליאתי, הסוהרים העבירו אותי למחלקה אחרת, שם אילצו אותי ללמוד בודהיזם. בכל מקום היו עלונים עם כתבים בודהיסטים. לפעמים הורו לי להעתיק כתבים בודהיסטים במשך 24 שעות רצופות. לאחר מכן איבדתי תחושה בידיי וחשתי מבולבלת. לבלבל מתרגלים ולהתיש את רצונם להאמין בפאלון גונג).

העתקת כתבים בודהיסטים

במשך תקופת זמן מסוימת כפו עלי לארוז חבילות של מקלות אכילה. הרגשתי כמו מכונה שלא מפסיקה לעבוד. לא העזתי לשתות מים מפני שלא היו הפסקות לשירותים. תוך זמן קצר, פניי הפכו צהובים והתחלתי לשתן דם. כמו כן התפתחה בצקת בכל גופי.

"מקום עבודה בטוח"

אחרי ששוחררתי לא קיבלתי קצבת זקנה, שבוטלה כבר לפני שנים. כמו כן לא היה לי מקור הכנסה מסובסד שהייתי זכאית לו. לא היה לי מקום לגור ונאלצתי לעבור ממקום למקום. עכשיו, אחרי 9 שנים בכלא, הייתי חלשה וחסרת כל ונאבקתי לשרוד.