אחרי שהתחלתי לתרגל בפאלון דאפא הנקרא גם פאלון גונג במאי 1998, הבחנתי בשינוי עמוק באישיותי. הייתי תמיד צדקנית ווכחנית. אנשים פחדו להתעסק איתי מפני שתמיד רציתי להיות זו שמנצחת בקונפליקט. אנשים כינו אותי "אלופת הוויכוחים", וזה לאו דווקא הייתה מחמאה עבורי. כל זה השתנה אחרי שהפכתי למתרגלת פאלון גונג.

שני דליי צבע

כמחסנאית, נהגתי לקחת הביתה דברים מהמחסן לשימושי הפרטי. מעולם לא קניתי דבר אם יכולתי למצוא את הפריט במחסן. הפסקתי לעשות זאת אחרי שהתחלתי לתרגל בדאפא.

יום אחד קניתי שני דליים של צבע לשימוש בבית ושמתי אותם במשרד. כשאחד העובדים ראה את הצבע, הוא הבחין שהוא אינו מהסוג שאנו מחזיקים במחסן שלנו. הוא שאל אותי למי שייך הצבע והשבתי לו שזה שלי.

הוא הסתכל בי בחוסר אמון. תגובתו הייתה מובנת, משום שלקחת הביתה דברים שיש במצאי החברה היה דבר מקובל. כשהחלטתי להפוך לאישה ישרה עמיתיי לעבודה חשבו שאני טיפשה. שותפי לעבודה סיפר זאת לשאר העובדים והתייחס לכך כאל בדיחה.

אחרי שהמשטר הקומוניסטי החל לרדוף את הפאלון גונג ב-1999, החלו שוטרים להטריד אותי ומתרגלים נוספים. יום אחד הגיע מפקד המשטרה המקומית למשרד שלנו ואחד מחבריי לעבודה סיפר לו את סיפור הצבע. לפיכך הקצין התייחס אליי בכבוד. הוא הזיז ספסל קטן כדי לשבת לצדי וביקש ממני לספר לו סיפורים מהטיפוח שלי. אחרי זמן מה הוא אמר: אתם המתרגלים באמת אנשים טובים". אחד השוטרים הזכיר לו למה הם באו לראות אותי ואמר: "אתה מתכוון להאמין לה עכשיו?" המפקד פנה אליו והורה לו להביא לי ארוחת צהריים. מאוחר יותר הפכנו לידידים טובים.

שני גלילים של חוטי נחושת

החברה בה אני עובדת קנתה שני גלילים של חוטי נחושת יקרים אבל מעולם לא השתמשה בהם. הם עמדו במחסן במשך שנים. מפקח חדש שהגיע הורה לי להוריד אותם מהרשימה כדי שיוכל לקחת אותם. סירבתי מפני זו הייתה הפרת מדיניות החברה. הוא התרגז, אבל לא אמר מילה. כמה ימים לאחר מכן הוא ארגן חמישה אנשים לבקר את רישומי החשבונות שלי. ידעתי שצפויה לי תקופה קשה ממנו אם יימצא משהו. המבקרים שהו שם חמישה ימים, כשהם עוברים על כל הרישומים שלי ב-12 השנים האחרונות, אבל הם לא גילו דבר. הם היו נבוכים בראותם אותי.

בהתחלה לא הייתי מאושרת מכך, אבל כמתרגלת, הבנתי שמה שעשיתי זה טוב עבורו. חוטי הנחושת היו שווים אלפי יואן והוא יכול היה לצבור המון קארמה אם לא הייתי עוצרת אותו.

המפקח עמד על המשמר במשך כמה ימים, כשהוא מצפה למאבק לא נעים אתי. אבל העימות בינינו לא התרחש כלל. כשהבין שאינני מתכוונת לדבר על כך, הוקל לו. כמה חברים לעבודה שיבחו אותי ואמרו: "פאלון דאפא הוא באמת אדיר".

שנים לאחר מכן, כשהמפקח עבר תפקיד, שוחחנו בינינו. הוא סיפר לי איך עמד מול לחץ השוטרים כדי להגן עליי.

עמית אחר לעבודה נזכר שהמפקח אמר בזמנו למשטרה: "היה לי איתה עימות לפני כמה זמן, אבל היא עובדת ישרה שאף פעם לא עושה דבר שאינו ראוי. היא רק מתרגלת את תרגילי הפאלון דאפא. מה רע בכך?" השוטרים נותרו ללא מענה.

חמישה מדפי עץ

יום אחד קיבלתי טלפון מחמותי, שביקשה ממני כמה מדפי עץ לפרויקט בבית. היא ידעה שנהגתי לקחת דברים הביתה מהמחסן. אמרתי לה שאני מצטערת, אבל אינני עושה זאת עוד.

אחד העובדים שמע את שיחתי ואמר: "יש לי כמה מדפי עץ, תגידי לי מתי את צריכה אותם". הוא הביא לביתי חמישה מדפי עץ. לא החזרתי לו אותם, אבל עמדתי בפני בעיה של לקיחת חומרים של החברה מבלי לשלם עבורם.

ניגשתי למנהל האחראי על חומרי בניין ואמרתי לו: "אחד העובדים הביא לי כמה עצים לשימוש ועליי לשלם עליהם". הוא היה מופתע ואמר: "אל תהיי רצינית כל כך לגבי דבר קטן כמו זה. שמרי אצלך את העצים". הסברתי לו שכמתרגלת פאלון דאפא אני לא יכולה לנצל את החברה. הוא התרגש מאוד ומלמל: "זה היה נהדר אם כולם היו כמוך".

כשפרשתי לגמלאות הוא אמר לי: "הלוואי שהיית נשארת לעבוד פה עד יום פרישתי. חסכת לי כאבי ראש רבים".