הכרתי את לי נינג עשרות שנים. הוא היה נאה, עשיר וישר ולכן היו לו כמה מעריצות. בשנות ה-90 התחלנו שנינו לתרגל פאלון דאפא.

בלילה שבו הוא התחיל לתרגל הוא חלם חלום מוזר. אישה זקנה רדפה אחריו. אחרי שרץ במשך זמן רב תפסה אותו האישה ושמה בידו פיסת נייר. על הנייר היה כתוב ״ותר על התאווה״. הוא הסתובב כדי לשאול מה הייתה הכוונה, אבל היא כבר נעלמה.

הוא סיפר לי על החלום למחרת והודה שהיו לו מספר מאהבות מחוץ לנישואין. הוא הבין שהמאסטר מזכיר לו לוותר על התאווה.

הוא היה די נחוש בטיפוח-תרגול ולפעמים העין השמימית שלו הייתה פתוחה. הוא ראה שאתר התרגול זהר באור אדום ויכול היה לראות דברים בממדים אחרים.

כשהתקדם בטיפוח הוא הבין בהדרגה שפרשיות אהבים מחוץ לנישואין אינם מותרים למתרגלי דאפא, לכן הוא החליט לסיים את הפרשיות שלו עם אותן נשים.

יום אחד הוא אמר לי שהוא פתר את הנושא הזה וחש רווחה. שמחתי וגם התרגשתי בשבילו.

אבל, מספר חודשים מאוחר יותר הוא סיפר לי שהפסיק לטפח בגלל אישה אחת. הוא היה קודר ומדוכא.

הוא הסביר לי שהיחסים עם אותה אישה היו מאד מסובכים. היא הסכימה לא לפגוש אותו יותר אבל הם המשיכו את הרומן. בכל פעם שהם נפרדו, שניהם הבינו שיותר לא ייפגשו ולא הצליחו להפסיק לבכות. בסוף הוא החליט לעזוב את הטיפוח בשבילה. הוא הבין שמתרגלי דאפא מטפחים לסטנדרט מוסרי גבוה יותר ושהוא לא יכול להיות מתרגל וגם להמשיך את היחסים הבלתי-מוסריים עם האישה.

הכרתי את האישה הזו. היא הייתה עדינה ורכה, ולא נראתה כלל כאדם מופקר.

מאוחר יותר שמעתי שהמתרגל-לשעבר הזה התגרש מאשתו ועבר לגור בעיר אחרת עם האישה הזו, ונשא אותה לאישה.

איבדתי איתו קשר למשך 18 שנים, עד שהוא ביקר אותי לפני מספר ימים. הוא נראה זקן ורזה. בניגוד אליו, אני לא הזדקנתי כל כך ב-18 השנים.

הוא סיפר לי על יחסיו עם האישה הזו כאילו שסיפר את סיפורו של אדם אחר.

האישה הזו הופיעה בשתי תקופות חיים קודמות. בשתי התקופות ויתר לי נינג על הטיפוח עבורה.

בתקופה הראשונה הם היו חברי ילדות קרובים. כמבוגר הוא הפך לנזיר. בתשוקתה אליו, היא מתה מדיכאון. כתוצאה מכך הוא עזב את הטיפוח ומעולם לא נישא.

בתקופת החיים הבאה הוא היה שוב נזיר והגיע אל ביתה לקבץ נדבות. היא התאהבה בו מיד. הוא גם התאהב בה ונשאר איתה. עם זאת הוא הבין במהרה שהיא מאד קשת עורף והמשיך לחשוב על המאסטר שלו.

לאחר שנה נולדה להם בת. לי נינג החליט לעזוב אותה ולחזור למאסטר שלו. המאסטר שלו נראה כאילו ידע מה עומד לקרות ואמר לו לחזור מיד אל האישה.

אבל הוא לא חזר. במקום זאת הוא הסתובב במשך יומיים, חש חרטה. כשנכנס לבסוף אל הבית האישה כבר בלעה רעל כדי לסיים את חייה.

לי נינג היה עצוב מאד ובכה. האישה דיברה אליו את מילותיה האחרונות בכעס: ״אני אתנקם בך בחיים הבאים!״

בחיים האלה הוא התגרש ועזב את טיפוח הדאפא בשבילה. ״אני יודע שרגשות הם רעל. אבל כמה אנשים יכולים להניח לרגשות? מי יכול להתחמק מהחוב הקארמתי שלו?״ הוא נאנח.

הוא אמר שהמאסטר שלו בחיים קודמים הזכיר לו שוב ושוב שאין עליו להחמיץ את ההזדמנות לטפח בדאפא הפעם, אבל הוא היה מסובך יותר מדי ברגשות ולא יכול היה לטפח כלל.

כששמעתי את סיפורו נאנחתי גם כן. כל תקופת חיים היא תוצאה של קארמה, או סיבה ותוצאה. רגשות ותאוות הם רעל למתרגלים טיפוח. רגשות הרסו את הטיפוח של לי נינג במשך 3 תקופות חיים. איזו חרטה הוא יחוש ביום של תיקון הפא?