מישהו שמע אותי מדברת עם אנשים על הרדיפה של הפאלון גונג ודיווח עליי למשטרה, ונעצרתי. הייתי רגועה והיו לי מחשבות חזקות שהרדיפה אינה חוקית ושמאסטר לי יגן עליי כי אני מאמינה בו ובפא.

החקירה

לאחר שנלקחתי לתחנת המשטרה המקומית, שני שוטרים מהמח' לביטחון המדינה הקליטו את הצהרתי. אחד מהם שאל אם הבנתי מדוע נעצרתי. עניתי שאינני יודעת, אז הם ציטטו חוק ספציפי וטענו שהפרתי אותו.

שאלתי: "האם החוק אוסר במפורש את הפאלון גונג?" הם לא ענו. אז המשכתי, "הרדיפה שמנהלת המפלגה הקומוניסטית הסינית(מק"ס) נגד הפאלון גונג נחשבת לפשע נגד האנושות ולרצח-עם. זה אותו דבר כמו מה שהנאצים עשו במלחמת העולם השנייה".

ואז הוספתי, "אלו המעורבים ברדיפה יועמדו לדין כשהפאלון גונג יפוצה על העוולה שנגרמה לו".

השוטר ביקש ממני הסבר, ואני אמרתי רק שמה שג'יאנג זמין, לשעבר ראש המשטר הקומוניסטי עשה, אינו חוקי. ושההאשמות שלו נגד הפאלון גונג הן מפוברקות.

"על סמך מה אתה עוצר אותי?" שאלתי. "אתה במכוון מפר את החוקים הקיימים. החוקים והתקנות לעובדי המדינה פורסמו בציבור על ידי שי ג'ין-פינג לאחר שהוא עלה לשלטון והם מצהירים בבירור שרדיפה לא חוקית נגד אזרחים סינים תיענש.

הם רצו לדעת מי סיפק לי את חוברות המידע עם הבהרת האמת על הרדיפה. סירבתי לענות. אז הם דרשו שאחתום על הצהרה כתובה על החקירה, שגם את זה סירבתי לעשות.

שוחררתי לאחר בדיקת רפואית

אחר הצהריים הם אזקו אותי, ושבעה שוטרים בשתי מכוניות משטרה לקחו אותי לבית החולים לשם בדיקה רפואית.

בשער בית החולים ביקשתי מהם לשחרר אותי מהאזיקים אך הם סירבו. אז הרמתי את ידיי לגובה וצעקתי, "פאלון גונג הוא טוב! אמת-חמלה-סובלנות זה טוב!"

צעקותיי משכו תשומת לב של האנשים שהיו ליד השער ובלובי. רבים התכנסו סביב. זו הייתה הזדמנות טובה לדבר על הפאלון גונג. כששוטר אמר לי להפסיק לדבר כך שהם יוכלו לקחת לי דם, אמרתי לו שלא אפסיק.

הם עשו בדיקות רבות, ודיברתי עם כמה מאות אנשים, כולל הרופאים, וכולם הקשיבו. השוטרים לא עצרו בעדי, ולמעשה הפכו לשומרי הראש שלי.

אבחנו אצלי חוליים שונים רבים. המשטרה הביאה לי משהו לאכול ושוטר אחד אמר לי שאיידע אותו בכל פעם שאזדקק למשהו. בסוף הם לקחו אותי לבית מעצר שסירב לקבל אותי. שוחררתי בסביבות השעה 9 בערב.

בדרכי החוצה, השוטר המקומי אמר, "אם נראה שאת שוב מחלקת עלונים, נעצור אותך ונחזור על התהליך הזה עד שהם יקבלו אותך לבית המעצר".

חייכתי ושאלתי, "לדבר עם אנשים אני יכולה?"

"כן", הוא ענה, "את יכולה לדבר".