בצעירותי אמי אמרה לי פתגם: "לאחל מזל טוב לאחרים מביא מזל טוב לאדם". לא ממש הבנתי את המשמעות של זה וחשבתי שהיא פשוט רוצה ללמד אותי לא לשנוא אחרים.

לאחר שנעשיתי מתרגל פאלון דאפא ולמדתי הרבה כתבי פא לגבי החיים, הבנתי שפתגם שכזה מכיל משמעויות עמוקות יותר שרובנו לא מבינים אותן עד הסוף.

המדע הוכיח שמחשבות אנושיות הן חומר. כשאדם חושב, המחשבה שלו יכולה ליצור חומר ולהקרין אנרגיה, וזה יכול להשפיע על אחרים.

ההבנה הזו דומה למה שאמר המאסטר:

"הביטוי בשטח נובע מתוך המחשבה" (לימוד הפא בפגישת "האפוק טיימס")

כשאנחנו מתלוננים או כשיש לנו מחשבות שליליות על אחרים, השליליות הזו תייצר חומר שיושלך אל שדה האנרגיה של האדם שהתלוננו עליו. למרות שזה נסתר מהעין, אותו אדם יכול ממש לקבל ולהרגיש את זה, ובתגובה לכך ירגיש אי נוחות. עקב כך, התנהגותו  עלולה להחמיר.

זה מסביר את הקשר בין ההתייחסות שלי לאותו אדם ובין היחס שלו אליי. כשמחשבות שליליות על אדם נכנסות למחשבתי, הוא ואני נמצאים במחלוקת. אך אם אני שומר רק על מחשבות חיוביות וחומלות, הוא או היא יתייחסו אליי באדיבות.

הפתגם "לאחל מזל טוב לאחרים מביא מזל טוב לאדם" אינו רק משאלת לב, כי לכל מחשבה שלנו יש קיום חומרי. אנו יכולים להרגיש את זה, בדיוק כמו שאנחנו יודעים שהאוויר קיים סביבנו למרות שאיננו רואים אותו.

אם לאדם יש בדרך כלל מחשבות שליליות על אחרים והוא רב עם אחרים, הוא או היא עלולים לפגוע באנשים אחרים או בעצמם.

סיפור מסורתי ישן מספר על סוס שהתלונן על חזיר בר פראי שבא לאותה ערבה לאכול את העשב. הסוס ביקש מצייד להרוג את חזיר הבר כדי שיהיה לו את כל העשב לעצמו. הצייד הרג את החזיר, אך גם שם רסן על הסוס והחזיק בו כעבד. הסיפור הזה מתאר איך שאיפה לפגוע באחרים מביאה בסופו של דבר נזק למאחל עצמו.

פאלון דאפא מלמד אנשים להיות אנשים חומלים וטובים, ודורש מהמתרגלים להתנהל על פי העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות. להיות אדם טוב לא רק מביא תועלת לאחרים ולחברה, אלא גם לאדם עצמו.