הוראת הפא בוועידת הפא של ניו יורק ביום השנה העשרים וחמישה להוראת הדאפא (חלק ההרצאה)

לי הונג-ג׳י, 14 במאי 2017

 

(המאסטר הולך לדוכן הנאומים תוך מחיאות כפיים סוערות של עשרת אלפים תלמידים).

שלום לכולם! עבדתם קשה! (כל התלמידים: שלום מאסטר!)

כל שנה יש יותר אנשים בוועידת הפא. היום, וואו, האולם מלא. עבור תלמידי דאפא, לעשות את שלושת הדברים היטב זה הדבר הגדול ביותר. ראשית, טפחו את עצמכם היטב, רק אז תוכלו להשלים את המשימה ההיסטורית שלכם. לפיכך, במשך כל התהליך של הצלת ישויות חיות ואימות הדאפא, אתם לא יכולים להזניח את הטיפוח של עצמכם. אז בטיפוח חייבים להיות רציניים, וזאת הערובה הבסיסית ביותר עבור מטפח. אם אתם לא עושים טיפוח, חישבו על זה, זה שווה-ערך לאנשים רגילים שעושים מעשים טובים; אבל תלמידי הדאפא כבר יסדו במהלך ההיסטוריה את הקשר הגורלי המאפשר להם להפוך להיות היום תלמידי דאפא, יסדו בסיס; במהלך ההיסטוריה נשאתם הרבה מאוד, ורק אז יכולתם להפוך לתלמידי הדאפא של היום; במהלך ההיסטוריה סבלתם כל כך הרבה, כך שתוכלו להיעשות תלמידי דאפא היום. בנוסף, יש העניין שהמקור הבסיסי ביותר של החיים שלכם איננו רגיל. כל זה אינו פשוט.

העולם האנושי הוא אשליה. כשאבודים בקרב אנשים רגילים, אף אחד לא יכול לראות את המצב האמיתי. העיניים האנושיות רואות את העולם בצורה שטוחה, בעוד שעיני האלוהויות רואות את העולם באופן רב-ממדי, הן רואות את המצב הכולל בכל רמה של העולם. העיניים האנושיות יכולות רק לראות את פני השטח של העולם הזה, ואנשים אפילו לא יכולים לראות את הגוף הכולל של עצמם; אני לא מדבר על האיברים הפנימיים, אני מדבר על המצב ועל הביטוי הפיזי בממדים אחרים של השכבות על גבי שכבות של חלקיקים שמרכיבים את הישות שלכם – אתם לא יכולים לראות את כל זה. אתם יכולים לראות רק את פני השטח שלכם. כלומר, המגבלה גדולה מאוד. אתם לא יכולים לראות את המצב האמיתי, אז עבור בני אדם, זה יוצר את האשליה הגדולה ביותר. אז רק באשליה הזאת אנחנו יכולים לדבר על טיפוח. לכן, בממדים אחרים, בסביבות אחרות, לא מדברים על טיפוח, וגם אין שם טיפוח. אלוהויות, כפי שאתם יודעים, לא יכולות לטפח. מדוע הן לא יכולות לטפח? הן יכולות לראות הכול – האם זה נקרא טיפוח? זה לא נקרא טיפוח. רק כשמישהו לא יכול לראות – זה נקרא טיפוח. בתוך האשליה, ובתוך הפיתוי של תועלת אישית בעולם האנושי הזה, אם אתה עדיין יכול לצעוד בנתיב לאלוהות בהתאם לאמת-המידה של מטפח, זה באמת יוצא מן הכלל.

במיוחד בסביבה החברתית של ימינו, תלמידי הדאפא נשאו לחץ כה עצום. אם אתה מוותר על הטיפוח, הרוע ייתן לך לחיות חיים נורמליים; אם אתה לא מוותר על הטיפוח, תצטרך לשאת רדיפה, ואפילו רדיפה חמורה עוד יותר. זה שאתם יכולים לצלוח את זה, לעמוד בכל זה, ולהתמיד עד היום – זה באמת יוצא מן הכלל. זה משום שבהתחלה, כשאלוהויות החליטו על העניין הזה, כל מי שהעז לבוא לעולם האנושי הזה, זה לא היה עניין פשוט. אלה שהעזו לבוא הם יוצאים מן הכלל, ואפילו אלוהויות מחשיבות את החיים האלה כיוצאים מן הכלל. הם האמיצים שהעזו לאמת את הפא, לאמת את עצמם, ולפלס נתיב חדש להצלת ישויות חיות במקום בו הכוחות הישנים של כל הקוסמוס מתרכזים. זה גם חסר תקדים, וזה בדיוק דבר כזה שמעולם לא היה מאז בריאת השמים והארץ. בעבר, בתוך החוק של יצירה, התייצבות, התנוונות והיכחדות, אם הקוסמוס עמד להתפורר, אז שיתפורר – אחרי זה יבראו אותו מחדש. כולכם יודעים שליצור מחדש זה קל מאוד, כל כך קל, אתה אפילו לא יכול לתפוס או לדמיין כמה זה קל. כשאלוהויות רוצות שמשהו יתגשם, מחשבה תספיק, והדברים יופיעו במציאות. כל מה שהן רוצות, יהיה להן. מה לגבי אלוהויות גדולות יותר? מה לגבי הבורא הסופי של הקוסמוס? יש לו כל היכולות בכל הרמות של הקוסמוס, ומחשבה אחת שלו תשפיע בכל הרמות, ותיצור יקום שכולל את כל הרמות, מקיף את כל הדברים, אפילו את כל אין-ספור האלוהויות. המחשבה האחת הזאת בלבד תיצור את הכול. כולכם יודעים שגם שאקיאמוני דיבר על הנושא הזה, כלומר, שמחשבה אחת של אלוהות יצרה את העולם.

אבל החוק של יצירה, התייצבות, התנוונות והיכחדות הוא העיקרון של הקוסמוס של העבר. אם הקוסמוס הגדול ביותר יְְפוּרָר בתהליך של יצירה, התייצבות, התנוונות והיכחדות, זה יהיה מפחיד מדי. לכל אורך העידנים, החיים האלה בקוסמוס, כולל אין-ספור האלוהויות, אפילו האלוהות הגבוהה ביותר, לא רצו לוותר, וכולן רצו להציל את עצמן ולהציל את כל החיים; בשנים הארוכות מאוד של הקוסמוס הזה, כל הישויות, במהלך חייהן, השלימו דברים רבים רבים שכולן מחשיבות כיקרי ערך מאוד, דברים שהן רוצות לשמור עליהם. לכן לאלוהויות רבות הייתה המחשבה הזאת והן רצו להציל את כל הישויות. אבל, כפי שאמרתי בעבר, בכל רמה יש אין-ספור חיים, ובכל רמה יש אין-ספור אלוהויות, כמו גם שליטים רבים. לכל תחום ביקום יש שליט האחראי עליו, אבל אף שליט לא יודע אם גם מעליו יש עוד יקומים, וכולם חושבים שהם הגבוהים ביותר. אז לשליטים ולמלכים רבים הייתה המחשבה הזאת לרדת למטה כדי להציל את כל הישויות. אבל משום שהם המלכים והשליטים של תחום מוגבל, הם לא יכולים לעשות את הדבר הזה. אם הם יעשו את זה בתחום מוגבל, אז לא יכירו בזה. לכן, העניין הזה נוגע במשהו גדול מאוד, כה גדול שהוא בלתי נתפס.

המאסטר רק מדבר אתכם מתוך עקרונות הפא. תיקון הפא בקוסמוס הגיע לשלב הזה היום, והוא באמת מגיע לַסוף, ויתר על כן, הוא כבר במעבר לשלב שבו הפא מתקן את העולם האנושי. אז כשחושבים אחורה על כל זה, זה באמת לא היה קל. מה שאתם רואים זאת הרדיפה שמול עיניכם והדיכוי הלא רציונלי נגד תלמידי הדאפא, אבל זה היה מבעית באותה מידה במהלך התהפוכות מרעידות הנפש במהלך ההיסטוריה. כתלמידי דאפא, במשך התהליך ההיסטורי הזה, כולכם הנחתם בסיס כזה במהלך המסעות החוזרים שלכם שהיו רצופים בקשיים, ורק אז הגעתם לשלב הזה היום. אלה היושבים כאן, לא משנה מי אתם, כולכם הגעתם ליום הזה דרך מסע היסטורי ארוך, תקופת חיים אחרי תקופת חיים. בכל תקופת חיים ובכל מחזור, בין אם אתה תלמיד דאפא או אדם רגיל, כל עוד היית אמור להינצל בעתיד, היית צריך להפחית את הקארמה שלך, לסבול כאב לאורך העידנים הארוכים והמתמשכים עד היום הזה, תוך כאב ותוך תהפוכות. בין אם אתה יודע את זה או לא, כישות חיה בקרב המין האנושי הזה, כולכם עברתם את זה. כשהמין האנושי היה בעִתות שלום, הרגשתם די טוב; במצוקות כואבות ובסבל מרעיד נפש, סבלתם כל מיני סוגים של מצוקות. זה מה שהתבטא בסביבה הזאת של בני אדם. בכל תהליך הירידה מטה דרך היקום, אף על פי שהסביבה בתחומים הגבוהים יותר של הקוסמוס היא לא כה קשה כמו בעולם האנושי הזה, והישויות שם לא כה אבודות כמו בני האדם, עדיין, לרדת מרמות גבוהות יותר לרמות נמוכות יותר זה משהו שגורם לסבל רב ביותר.

זה עתה אמרתי שאלוהויות רואות את העולם בצורה רב-ממדית. במבט אחד, הן רואות את המכלול של הגוף שלך, המורכב משכבות על גבי שכבות של חלקיקים של הישות שלך. פני השטח שלכם מורכבים ממולקולות – למעשה, העיניים שלכם אפילו לא יכולות לראות מולקולות, אלא רק את התאים שלכם המורכבים ממולקולות. תאים יוצרים את העיניים שלכם, ואתם יכולים לראות רק ברמה של תאים. אפילו לגבי תאים, אתם צריכים להשתמש במיקרוסקופ כדי לראות אותם, והעיניים שלכם יכולות לראות רק את פני השטח שנוצר על ידי תאים – אתם מוּשלים עד כדי כך. ואילו החלקיקים שבשכבות השונות המרכיבים את הגוף האנושי, נמצאים בממדים שבשכבות השונות, וזהו הגוף הכולל שלך – יש [שכבות] רבות כל כך; כמות השכבות שיש בגוף האנושי היא ככמות שכבות החלקיקים שמהן מורכבים כל שלושת העולמות – יש כמות גדולה כזאת של שכבות. יש כל כך הרבה שכבות בגוף האנושי שלכם שאתם לא יכולים לראות. אבל אלוהויות רואות את זה במבט אחד בלבד. אלוהויות רואות את הגוף הכולל של האדם.

יש אנשים שחושבים על ביטוי שאנחנו קוראים לו: "חשיבה מעמיקה ושיקול יסודי". למעשה, כשאנשים רבים עושים משהו, רעיון מבריק פתאום מופיע והם פשוט עושים את זה. הם פשוט חשבו על זה ועשו את זה, והמחשבה הזאת לא עברה חשיבה מעמיקה ושיקול יסודי. הם לא עברו תהליך של שיקול קפדני, אבל עדיין עשו את זה טוב מאוד. מדוע? זה עניין שאנשים רבים חושבים עליו, וגם מדענים חושבים עליו. רעיון כה בָּשֵל פשוט הופיע ובוצע ברגע, בלי הרהור מדוקדק, בלי שיקול יסודי ובלי חשיבה ממושכת. מדוע זה כך? הם לא יכולים להסביר את זה בבהירות. למעשה, הגוף האנושי אינו רק המעט הזה שעל פני השטח, אלא בכל שכבה ושכבה קיימים הגוף שלך, המחשבות שלך, והתאים שלך, והם כולם חלק מהגוף הכולל שלך; כשאתה עושה משהו, אתה פועל על פני השטח, אבל כשאתה עושה משהו, כל התאים שלך זזים וחושבים, וזה מתרחש באותו הזמן לא רק בממד אחד. ככל שממד הוא מיקרוסקופי יותר, כך הזמן שלו מהיר יותר, והעוצמה שלו רבה יותר. בצד הזה אתה מרגיש שאתה רק חשבת על זה קצת, אבל בצד השני, חשבת על זה כל כך הרבה שאולי כמה שנים חלפו, משום שהם לא באותו ממד.

אלוהויות רואות עניינים מתוך המצב הכולל ובאופן רב-ממדי בעוד בני אדם רואים רק דברים על פני השטח. לפעמים, תלמידי דאפא נמצאים לידי; לגבי כל מחשבה וכל רעיון שלך, ולגבי ההתנהגות שלך, אני כלל לא מסתכל על פני השטח שלך או על הפעולות שלך, אלא על הכוונה האמיתית שלך. אני מסתכל על מה שהמחשבה האמיתית שלך חושבת ועושה במהות שלה. בתהליך הזה, למרות שמה שמתבטא על פני השטח הוא ההתנהגות שלך, שעליה אתה צריך לקחת אחריות, אבל עדיין, אני מסתכל על המהות שלך.

כתלמידי דאפא, זה אותו דבר ברדיפה הזאת. בטיפוח, אלה בני אדם שמטפחים. משום שאלה בני אדם שמטפחים, לבבות אנושיים רבים רבים יתבטאו. כשלבבות אנושיים מתבטאים, יכול מאוד להיות שהם לא יתאימו לאמת-המידה של הפא, הלא כן? אז זה סביר מאוד שתוך כדי הרדיפה אתם תעשו טעויות בזמן שאתם משתמשים במחשבות אנושיות. משום שזה טיפוח, מותר לך כמובן לעשות טעויות בטיפוח, משום שבלתי אפשרי שתעשה את הכול היטב, אבל בסופו של דבר אתה צריך לפעול היטב. כיוון שאתה יכול לעשות טעויות, ייתכן שתעשה טעויות גדולות. חשבתי על זה מזמן וידעתי על העניינים האלה מזמן. יכול להיות שתעשה טעות גדולה מאוד. מה שאני רוצה לומר לך הוא, שאתה אדם שמטפח, ואתה הולך בנתיב לאלוהות. אם טעית, זה לא נורא, אבל אתה צריך להיות מודע לטעויות שלך, ועליך לפעול היטב במה שעליך לעשות לפני שתשלים את הטיפוח שלך. להמשיך לעשות היטב את מה שאתה אמור לעשות, זהו טיפוח. זה חל באותה מידה על כמה מתרגלים שכפי שרואים הם פועלים ממש גרוע, והם אפילו היו מעורבים ברדיפה של הרוע נגד תלמידי דאפא אחרים. אבל אני יודע שתחת הרדיפה החמורה של הרוע, מצב הטיפוח של כל אחד שונה, וגם היכולת של הגוף האנושי לשאת סבל היא מוגבלת. אמרתי שאלה כולם בני אדם שמטפחים, לא אלוהויות שמטפחות. כיוון שאלה בני אדם שמטפחים, תהיה להם חשיבה אנושית, ובכך שתהיה להם חשיבה אנושית, הם עלולים לעשות טעויות. לעשות טעויות עלול לכלול לעשות טעויות קטנות או לעשות טעויות ענקיות. לפיכך, אמרתי שלפני שהדבר הזה נשלם, אנחנו עדיין צריכים לתת להם הזדמנויות, ואם הם רוצים לטפח, עליכם עדיין להתייחס אליהם כאל מטפחים עמיתים. זהו טיפוח אחרי הכול, ואני ראיתי את זה מזמן. שכולם ילכו בנתיב הזה היטב ובצורה כה ישרה – זה גם בלתי אפשרי. ידעתי את זה גם כן.

כשהתחלתי להפיץ את הפא, אמרתי משהו. אמרתי שאני הפצתי פא כה עצום, דבר שמעולם לא התרחש מאז בריאת השמים והארץ. אפילו אם אוכל להציל רק אדם אחד, אם בסוף רק אדם אחד יוכל להשלים את הטיפוח, אז הדבר הזה לא נעשה לחינם. קבעתי את הסטנדרט כה נמוך. אבל נראה מהמצב הנוכחי – כפי שאמרתי כשרק נכנסתי – שמספר האנשים בוועידת הפא גדֵל משנה לשנה, ושהאולם מלא עכשיו; לכל הפחות, אתם יושבים כאן אחרי שצלחתם את הרדיפה החמורה עד היום; כמובן, יש תלמידי דאפא רבים שלא יכלו לבוא כי התנאים שלהם לא אפשרו את זה. אני יודע שיש עוד תלמידי דאפא רבים, יש עוד רבים. טיפוח הוא, אחרי הכול, לא עניין אנושי – הוא בסיס שהונח בשורש החיים שלך. הרדיפה יכולה רק לפגוע בכם בפני השטח; האם היא יכולה לשנות את הבסיס שלכם? היא לא יכולה לשנות את הבסיס שלכם. אז הרוע תמיד רוצה שאנשים שמטפחים יוותרו על הטיפוח; בנוגע לתלמידי דאפא שבאמת יש להם משימות, הוא לעולם לא יוכל להצליח לרדוף אותם, ולא יוכל לגרום להם לוותר על הטיפוח, משום שזה נוסד בשורש החיים שלהם, ולשָם הרדיפה לא יכולה להגיע. הרדיפה יכולה להגיע רק לפני השטח של בני אדם. כמובן, פני השטח של בני האדם גם הם חשובים מאוד, משום שפעולות האדם קובעות את הכיוון שאליו החיים שלו הולכים; אבל במשך התהליך, אלוהויות יסתכלו על המניעים המהותיים בכל מה שאתם עושים. זה כך.

כבן אדם, זה למעשה הוגן. מדוע? יצירה, התייצבות, התנוונות והיכחדות זהו חוק קוסמי, וכל מחזור של ישויות יתפורר ברגע שהישויות כבר לא טובות. במהלך ההיסטוריה, לא היו רק ציוויליזציה אחת או שתיים שהתקיימו במשך התקופות השונות, הלא כן? היו רבות. וציוויליזציות פרה-היסטוריות עברו פעמים רבות את הציוויליזציה המודרנית. ההיסטוריה היא ממש כמו תסריט של מחזה. ברגע שמחזור אחד של ציוויליזציה אנושית מסתיים, התסריט יעבור תיקון; אחרי התיקון, מוציאים את התסריט שוב ומבצעים אותו מחדש, עד שהתסריט יתגבש סופית. בתקופות מסוימות הייתה טכנולוגיה מתקדמת כמו של חייזרים, וברגע שההיסטוריה הזאת עברה העריכו שהיא לא טובה, והעריכו שמצב כזה של בני אדם הוא לא טוב; הוא לא היה בהתאמה לאמת-המידה בשביל שבסוף בני אדם יקבלו את הפא, וטכנולוגיה כל כך מתקדמת לא הייתה רצויה; בתקופות מסוימות נראה היה שהמין האנושי מאוד לא מפותח, וגם זה לא היה עובד. לא רק ביחס לטכנולוגיה – זה לא היה עובד אם ההתנהגות, החשיבה, התרבות או אפילו הצורות החיצוניות של בני אדם לא היו מתאימות לדרישות.

היום דיברתי על הצורה החיצונית, ובאשר לצורה החיצונית – במהלך ההיסטוריה האנושית המוקדמת, היו במהלך תקופות שונות צורות אנושיות חיצוניות שנראו למעשה מוזרות מאוד בעיני בני אדם מודרניים, ושהיו שונות מאוד מהצורה של האנשים המודרניים. פעמים רבות גזעים אנושיים הושמדו כשהם כבר היו לא טובים, וכעת, בתקופה האחרונה הזאת, נותרו רק חמישה גזעים: הגזע הצהוב, הגזע הלבן, הגזע השחור, הגזע האדום, וגם הגזע החום. הגזע האדום נעלם בזמנים האחרונים, בשל ערבוב הגזעים. עם התפתחות הטכנולוגיה האנושית, המחסומים בין אזורים שונים נפרצו, וזה הוביל להיעלמות של גזעים מסוימים. כבר אי אפשר למצוא את הגזע הלבן הטהור האמיתי; לגבי הגזע הצהוב, הסינים הם המעורבבים ביותר. אני יודע הכול על ההיסטוריה האמיתית של המין האנושי, אבל משום שמעורבים בזה עניינים שנויים במחלוקת בקרב הקבוצות האתניות, לא אומַר על זה עוד. לא משנה מה, אחרי הכול כל ההיסטוריה של המין האנושי היא כאן איתי, ואני יודע על כל התהליך שלה מההתחלה ועד הסוף. כאשר ההיסטוריה האנושית התקדמה עד לשלב הזה היום, האלוהויות חשו שהיא מתאימה לשימוש עבור תיקון הפא שבתקופה הסופית.

למעשה, כשהמין האנושי היה בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים, האנשים היו באותו הזמן עדיין די פשוטים ודי טובי לב. הכוחות הישנים ראו שבמצב הזה יהיה קל מדי לאנשים לקבל את הפא, והמחשבות הטובות בחברה היו חזקות מדי, אז הם יצרו צורות רבות של הכרה מודרנית ואמנות מודרנית ותיאוריות מודרניות, וכל תחום התמלא בדברים מודרניים, שליליים, ובסוף זה הוביל לכך שאלמנטים שליליים כבשו את כל העולם. כעת קיימת בדיוק הסביבה הזאת. במצבים רגילים אנשים לא מעזים לדבר בפומבי על דברים חיובים וטובים, מתוך פחד מביקורת, מפחד שיצחקו עליהם, ומפחד מאפליה. אלמנטים שליליים שולטים בכל דבר, וניתן לקדם אותם באולמות אלגנטיים מול קהל רב. כולכם יודעים על Shen Yun Performing Arts. "שן יון" מציג את האלמנטים החיוביים ביותר של טוּב מושלם ויופי מושלם, של טוּב אמיתי ויופי אמיתי. בעולם הזה שהפך לשלילי לגמרי, הופעה פתאומית של קבוצת אמנויות-במה ישרה לחלוטין באמת הדהימה את האנשים בעולם. אבל מה ש"שן יון" מבטא מביא ברכה לכל האנשים, בין אם הם חיוביים או שליליים. "שן יון" מביא ברכה לכל האנשים, אז כולם אומרים שהוא טוב. הוא מלכתחילה קיים כדי להציל אנשים.

בתוך צורה חברתית שלילית לחלוטין כזאת, אתם רוצים ללכת בנתיב לאלוהות, ואתם רוצים ללכת בנתיב ישר – כמה קשה זה. אני מודע לכך עמוקות. כפי שאתם יודעים, התלמידים האלה של בית הספר שמכשיר אנשים בעלי כישרונות ל"שן יון", "אקדמיית פיי-טיאן לאמנויות", כבר פועלים טוב מאוד. אבל אני עדיין מודאג מאוד, משום שהאמנויות בחברה של ימינו באמת השפיעו עליהם יותר מדי, וכל הדברים שבחברה מושכים אותם. המוסריות של החברה הרגילה הורדה למטה בצורה כזאת באמצעות השפעות שלא ניתן להבחין בהן. הוא לא יגיד: "אני שד, ואני חייב לגרום למין האנושי להחליק למטה". הוא לא יגיד את זה. הוא מוביל אותך באמצעות השפעות שלא ניתן להבחין בהן, משתמש בכל מיני דברים שהם לא ישרים; אתה לא יכול להבחין בזה; זה מתבטא באמנויות, בהתנהגות, בכל מיני מוצרים, ובכל הדברים האלה שמושכים את כל הצדדים שלך. הוא מושך אותך למטה, מושך אותך למטה כשהוא מגרה את ההתמכרויות שלך. ברגע שאלמנטים שליליים ממלאים את ההכרה של האנשים ואת הצורות החברתיות, יהיה קשה מאוד להציל את המין האנושי, משום שהרציונליות של האנשים נשלטת על ידי אלמנטים שליליים, וכשהם עושים את הדברים האלה, הם עצמם לא יכולים להבחין בבירור אם אלו הן המחשבות שלהם עצמם.

זה עתה אמרתי שהעיניים האנושיות יכולות לראות רק את פני השטח האלו שנוצרים על ידי התאים של פני השטח של האדם; הן עצמן לא יכולות לראות, וגם לא יכולות לדעת על השכבות על גבי שכבות של המחשבות, על השכבות על גבי שכבות של הגוף, ועל השכבות על גבי שכבות של כל דבר של האדם. אז ברמת פני השטח הזאת, החברה הזאת שכבר הפכה לשלילית הנחילה מושגים חזקים של הכרה מודרנית שהתעוותה. המושגים שנוצרו אחרי הלידה והאלמנטים השליליים אינם גורמים פשוטים, משום שמאחוריהם נמצאת הרוח הרעה – בין אם זה השטן או הרוח המרושעת של המפלגה הקומוניסטית המרושעת – היא שולטת בעולם, היא משתמשת בישויות הרעות האלו כדי לשלוט באנשים. אנשים כיום לא יכולים להבחין בבירור אם ההתבטאות של הפעולות וההתנהגות שלהם מוּנָעת מהמחשבות שלהם עצמם או נשלטת על ידי אלמנטים שליליים. על פני השטח כל הפעולות שלך נראות טבעיות מאוד, ואתה אפילו חש שמקור המחשבות שלך טבעי מאוד; אתה לא יכול להבחין מה באמת מחשבה שלך עצמך, ומה אלמנטים חיצוניים השולטים בך, ומובילים את התשוקות שלך ומושכים את ההתמכרויות השונות שלך – לא משנה מה אתה אוהב. כמה זה קשה לטפח בסביבה כזאת. זה כל כך קשה, באמת קשה מאוד! אפילו הנצרות, או הבודהיזם, ודתות רבות כולן חשו שעם הלחץ מהחברה, האלמנטים החיוביים של המאמינים שלהן פוחתים ופוחתים; ושהחברה מתדרדרת יותר ויותר. כולם יודעים את זה, אבל אין להם פתרונות, משום שאלמנטים שליליים באמת כבשו את העולם.

אם אתה רוצה ללכת אחורה ולחזור, ובכן, ה"שן יון" הולך בנתיב כזה. את הנתיב הזה חייבים ללכת מטפחים, ולמטפחים האלה חייב להיות הבסיס לטיפוח. אז תהליך ההכשרה שלהם הוא קשה ביותר, קשה ביותר. המצב הוא אותו הדבר בסביבות אחרות. כתלמידי דאפא, כולל כל תלמידי הדאפא בעולם, אתם הולכים היטב את הנתיב שלכם, ובה בעת מצילים ישויות חיות; אבל לגבי בני המשפחה והילדים של תלמידי הדאפא עצמם, התרתם רסן ולא הצלחתם לחנך אותם היטב, או אפילו חשתם חסרי אונים לגביהם. לחברה הזאת יש פשוט משיכה חזקה כל כך, והאלמנטים השליליים האלה פשוט חזקים כל כך.

כמטפחים אתם יודעים: מי בעולם הזה הולך בנתיב ישר? מי עדיין מעז ללכת בנתיב ישר? כמה זה קשה. לפני רגע אמרתי שאלה שהעזו לבוא לכאן לקֶרֶב בני האדם הם אמיצים, ואלוהויות רואות את זה כך. אם אתה מעז לבוא לסביבה מסובכת כל כך, אז אתה אמיץ; אם אתה יכול להיכנס לתוך תיקון הפא, להצטרף לשורות אלה המצילים ישויות חיות, ואפילו להפוך למטפח, אז בעיני האלוהויות אתה כבר יוצא מן הכלל, באמת יוצא מן הכלל! אם אתה יכול לטפח קצת טוב יותר, חישבו על זה כולכם: הסביבה מעצבת אנשים. הסביבה הרעה הזאת בפני עצמה כבר גורמת לך לבלוט. שלא לדבר על תלמיד דאפא, אם אדם יכול להרים ספר דאפא לקרוא בו – אתה כבר בולט, ואם אתה יכול להזדהות אתו, אז אתה כבר לא אדם רגיל. אם הסביבה הזאת הייתה טובה מאוד, ואם המחשבות הנכונות של אנשים היו חזקות, ואם בעולם היו רק אלמנטים חיוביים, אז המעט הזה שמתבטא אצלך היה נחשב לשום דבר, וכל אחד היה יכול לעשות את זה – היית צריך לפעול בצורה טובה באופן יוצא דופן כדי להיחשב לטוב, הלא כן? זה בגלל הסביבה המרושעת שאתם בולטים, ובהיבט הזה, זה למעשה, במובן היחסי, מפחית עבורכם במידת מה את הקושי בטיפוח. בנוגע לדרישות ממך כתלמיד דאפא, עליך עדיין לעשות את הכי טוב שאתה יכול, ולהשלים את המשימה ההיסטורית שלך. אתה חייב להציל ישויות חיות. אומר לכולכם, העניין הזה של הצלת ישויות חיות הוא חשוב בצורה קריטית, ואתם חייבים לעשות אותו.

מהו תלמיד דאפא? כפי שאתם יודעים, ישנן דתות רבות בהיסטוריה שלא היו להן משימות בטיפוח, והן רק שאפו לשלמות המלאה של האדם עצמו: אני מטפח היטב כדי להגיע לגן עדן, או אני מטפח היטב כדי להפוך לבודהיסאטווה או לארהאט. הביטוי "להציל ישויות חיות" נאמר בקלות, אבל מי מעז לעשות את זה? רק לטפח את עצמך זה כבר מספיק קשה, ואתה עוד צריך להוביל אחרים לטפח. אם אתה מוביל אדם אחד לטפח, זה שווה-ערך לכך שאתה צריך להיות אחראי לכל הדברים של האדם הזה, לטפח אותו היטב בדיוק כפי שאתה מטפח את עצמך היטב. אם אתה לא מצליח אפילו לטפח את עצמך היטב, ומתקשה מאוד בטיפוח, איך תוכל לטפח אותו היטב? יתר על כן, בהצלת ישויות חיות אתה לא מציל רק אדם אחד, אלא מציל אנשים רבים – איך אתה יכול להיות אחראי להם? אז כשאנשים מסוימים אומרים: "אני מציל ישויות חיות", אני באמת צוחק עליהם מעומק לבי. להציל ישויות חיות – מי מעז להציל ישויות חיות? בוא תנסה! הבה לא נדבר על הצלת ישויות חיות – אם רק יוסיפו לגופך חלק מקארמת המחלה שלו זה יהרוג אותך. אתה תמות לפני שתהיה לך הזדמנות להציל אותו.

הכוח העצום של הפא הזה, הבסיס של תלמידי הדאפא שהוקם במהלך ההיסטוריה, והחשיבות העצומה של האחריות שלכם בפני עצמה – רק עם כל אלה אתם באמת יכולים לעשות את הדבר הזה. זה לא משהו שפשוט כל אחד יכול לעשות, וזה גם לא התקיים מעולם מאז בריאת השמים והארץ. הדאפא של היקום מחשל את תלמידי הדאפא. איזה חיים ראויים לטפח בדאפא של היקום? לא היה דבר כזה בעבר. אפילו שאקיאמוני לא טיפח לשלמות בדאפא של היקום, נכון? כולם יודעים שהוא השלים את הטיפוח שלו בכך שהשיג הארה ישרה לפא של עצמו שמתאים לרמה האחת ההיא של היקום. להשתמש בדאפא של היקום להציל ישירות ישויות חיות, האם חשבתם על זה, כישות, איך עליך לעשות את זה? מה האחריות שלך? כמובן, כתלמידי דאפא, עברתם את השנים הרבות האלו של צרות ומצוקות. אמרתי שאלה מכם שצלחו את הרדיפה של ה-"20.7" ב-1999 הם יוצאים מן הכלל, והאלוהויות כבר מוקירות אתכם מאוד; לפיכך, כתלמידים, עליכם בעצמכם גם להוקיר את עצמכם ואת הנתיב שהלכתם בו, ולהיפטר מהפסולת. זהו הנתיב שעליו תשיגו את ההארה הישרה בעתיד – זה מה שאתם תשיגו, זאת המוסריות האדירה שלכם, וזה גם קובע את הרמה של כל אחד מכם.

זה עתה אמרתי שתיקון הפא של הקוסמוס הוא כבר בשלב מאוחר, לקראת סיום, והוא במעבר לקראת השלב שבו הפא מתקן את העולם האנושי. אז בתקופה הזאת, כולם צריכים לפעול היטב אפילו עוד יותר; לא לתת למאמצי העבר שלכם להתבזבז; לא לעשות שוב טעויות; וגם לא לעשות שוב דברים בראש מעורפל כשמה שמוביל אתכם הוא המנטליות של התפארות, של להיות מיוחד, וסוגים שונים של החזקות. זה לא מספיק להסתמך על ההתלהבות שלכם כלפי הדאפא; אתם חייבים להיות רציונליים, ולשקול את הבטיחות בסביבה המרושעת. אתם חייבים לטפח בצורה ישרה וללכת בצורה ישרה, רק אז זה יעבוד. באשר לכל הדברים האלה ששונו על ידי הכוחות הישנים, אני משתמש בהם כדי לנצח אותם במשחק שלהם. אבל כתלמידי דאפא, עליכם ללכת בצורה ישרה. כתלמידי דאפא, יכולתם להגיע עד היום, המאסטר מוקיר אתכם מאוד, ואתם חייבים לפעול היטב. המילים שאמרתי בהיסטוריה כולן מתגשמות. לא דיברתי על נבואות, אבל מה שדיברתי עליו היה איך הקוסמוס עובר את תיקון הפא שלב אחרי שלב עד הסוף. הביטו, הכול מתגשם.

זה כל מה שאומר. באתם מרחוק, ויש כאלה שבאו מסין. הבאתם אתכם כמה שאלות שאתם מרגישים שאתם חייבים לשאול. אתם יכולים להעביר אותן לצוות הוועידה, ואני אענה עליהן בשבילכם. (מחיאות כפיים סוערות של התלמידים).

(המאסטר עובר מעמידה לישיבה, מחיאות כפיים סוערות של התלמידים).

(תאריך הפרסום בעברית: 3.6.2017. התרגום עשוי לעבור שיפורים בעתיד. חלק השאלות והתשובות יתורגם בקרוב)