סיפור אמיתי: "רוח בלתי מתפשרת" מאת יאו צ'ונג-צ'י, ציור שמן על בד (2004)

סיפור אמיתי: "רוח בלתי מתפשרת" מאת יאו צ'ונג-צ'י, ציור שמן על בד (2004)

אתמול עמדתי בביתי המוסק ליד החלון וצפיתי בגשם ובברד בחוץ. כמו תמיד שאלתי את עצמי מה עושים חסרי הבית ואיזה סבל הם עוברים. נזכרתי שבסין כל כך הרבה מתרגלים, סדרי גודל של אלפים, עזבו את ביתם כדי שהשלטונות לא יוכלו לעצור אותם באופן בלתי-חוקי, ויתרה מזו – שלא ירדפו את בני משפחתם בגללם.

זהו מצב לא-נורמלי שאנשים טובים ושומרי חוק יירדפו כך על לא עוול בכפם. לכל אדם יש זכות לשלום גופו ולחייו, ומתרגלי הפאלון גונג בעצם משפרים כל הזמן את מוסריותם. למה להיעצר בשל כך?!

כל אחד מהאנשים על פני הכדור הזה צריך לעשות חשבון נפש עם עצמו האם הוא מקבל את המצב הזה שאנשים טובים נרדפים, והאם זה נראה לו נורמלי. הרגעים הקטנים האלה שהרדיפה מומחשת, כמו במקרה של המחשבה על הקור והשלג בסין, נותנים לי להבין שהמצב של המתרגלים האלה הוא ענייני שלי.

המפלגה הקומוניסטית הסינית איבדה כל שמץ של אנושיות. הציור המצורף, מתוך תערוכת "אמת, חמלה, סובלנות" מבוסס על מקרה אמיתי, שתיעד העיתונאי איאן ג'ונסון מ"וול סטריט ג'ורנל" בשנת 2000, בהיותו מוצב בבייג'ינג. מתוך כתבתו:

"יום לפני מותה של צ'ן זי-שיו, שוביה דרשו שוב שתוותר על אמונתה בפאלון דאפא. כשהיא בקושי בהכרה, לאחר טלטולים ממושכים מדקירות בקור, הגברת בת ה-58 טלטלה את ראשה בסירוב נחוש. מרוגזים, פקדו השוטרים המקומיים על גב' צ'ן לרוץ יחפה בשלג. יומיים של עינויים גרמו לחבלות ברגליה ושיערה השחור הקצר מכוסה במוגלה ודם, אמרו שותפיה לתא בבית הכלא ואסירים נוספים שהיו עדים למקרה. היא זחלה בשלג, הקיאה והתמוטטה. הכרתה מעולם לא שבה אליה, והיא נפטרה ב-21 בפברואר."

איאן ג'ונסון זכה בפרס פוליצר על כתבתו זו. עברו שבע שנים ועדיין יש רדיפה חמורה של מתרגלי פאלון גונג בסין. כיוון שהעולם שתק על זה, ועד היום אינו מדבר מספיק, המפלגה הקומוניסטית הסינית מרגישה חופשייה לרדוף בריש גלי ובלי בושה גם אזרחים שאינם מתרגלי פאלון גונג, ש"מפריעים" לה להפוך את סין לבונבוניירה לקראת האולימפיאדה, כדי להתהדר מול המערב. בלי בושה אותו משטר משפיע לרעה על חלקים אחרים בעולם, וגם מייצא את רדיפת הפאלון גונג לאדמות דמוקרטיות באירופה, ארה"ב, קנדה ואוסטרליה. וכן, גם לישראל.

כל עוד הקהילה העולמית אינה קולטת שאותו רוע ניזון מהשתיקה בהסכמה ופורץ ויוצא מגבולותיו להשפיע גם במקומות אחרים – היא מחזקת רוע זה.