נכתב על ידי מתרגלת דאפא ישראלית ששהתה חודש בניו יורק

הייתי כבר מספר שבועות במנהטן, מבהירה את האמת באתרים של מצגות נגד הרדיפה. רוב המתרגלים היו מטאיוואן והאנגלית לא הייתה שגורה בפיהם. כך שאני הייתי אחראית על קשרי חוץ. בדרך כלל ביקשו שאהיה קרובה לדוכן, גם אם עמדו סביבו הרבה מחלקי עלונים. כל עוד קולי הרשה לי הצהרתי בקול כשאני מחזיקה טפסי עצומה לראווה: "עזרו להפסיק את הרדיפה של פאלון גונג, חתמו על עצומה". כשכבר לא יכולתי להרים את הקול פשוט פניתי לאנשים שהסתכלו על המצגת או התמונות המוצגות, והצעתי הסבר נוסף.

הימים ימים שלפני הוועידה, ומתרגלי פאלון גונג מכל העולם נמצאים בכל פינה במנהטן, וביניהם גם ישראלים. מוקדם בבוקר צעדתי למלון קרטר כדי לצרף לאתר, בשדרת ברודוואי פינת רחוב חמישים, שתי מתרגלות שהגיעו זה עתה מישראל ומיפן. האתר היה ממוקם מול בניין משרדים שממנו יצאו ונכנסו המוני אנשים. פגשתי שם במתאמת מטאיוואן איתה עבדתי בשבוע הקודם. היא ידעה מעט מאוד אנגלית וברכה אותי ב"וולקום" וחיוך. השמש זרחה בשמיים לאחר מספר ימי קור וגשם, והכל בישר לנו שיהיה יום יפה.

התמקמנו והתחלנו לחלק חומר, ואז הבחנתי בשוטר שמשוחח עם המתאמת והיא מצביעה לעברי. ניגשתי אליו. להפתעתי הוא אמר: "הנהלת בניין המשרדים התלוננה במשטרה, ושם נאמר לי שיש לכם אישור להיות במקום, אבל יש להסיר את הדברים הקבועים: השולחן עליו חומר ההסברה, הכלוב והספסל ששימשו למצגת העינויים. אתם  יכולים להישאר, אין שום בעיה אבל יש להסיר את מה שביקשתי". הבהרנו לו את האמת והסברנו שהכלוב מציג מה שבאמת קורה היום בסין. הוא הביע צער אבל לא וויתר על בקשתו.

הבטתי במתאמת ומתרגלת נוספת מטאיוואן והם בשקט אמרו "פא ג'אנג ניין" . ("מחשבות נכונות") והרימו את ידם מול החזה.

בהתייעצות עם אחת המתרגלות הישראליות החלטנו להתקשר למתרגל ניו יורקי. שוחחנו איתו והוא גם אמר לשלוח מחשבות והוסיף: "כנראה שבאתר יש מישהו עם החזקה של פחד מהמשטרה וצריך לנקות את זה", אבל הוסיף "אולי תנסו למצוא מקום מתאים לא הרחק משם". כשחזרנו מהטלפון הציבורי פנה שוב השוטר אלי וביקש שנבצע את בקשתו. המתאמת הראתה לנו בפנקסה  שם בסינית ומספר טלפון וביקשנו מהשוטר ליצור קשר. השוטר דיבר כחצי שעה עם המתרגלת המקומית האחראית על נושא הרשיונות, ולא פנה אלינו כשסיים. בינתיים המתרגלת הישראלית עזבה למלון ונשארתי דוברת האנגלית היחידה, דבר שהורגלתי אליו במשך שהותי כאן. השוטר לא פנה אלינו ושמחתי שהשיחה שלו עם מתרגלת פאלון דאפא המקומית עזרה. שמחתי הייתה מוקדמת, הוא פתאום שוב הופיע ושאל מה קורה עם זה. בקצה העין ראיתי את המתרגלים הסינים שולחים מחשבות.

ביקשתי ממנו לתת לנו עד מחר על מנת שנוכל להתארגן אבל הוא היה נחרץ שעל פי בקשתו של (אותו אדם מהמשטרה) עלינו לפנות מיד את השולחן, הכלוב והספסל. התחלתי להסתובב בקרבת מקום לנסות למצוא מקום אחר. ניסיתי להסביר למתאמת ולחברתה שאולי כדאי שנמצא מקום אחר והן המשיכו להציע "פא ג'אנג ניין". בשלב מסויים זה אפילו קצת הרגיז אותי, השוטר פונה אלי ולא אליהן.

לא הצלחתי למצוא בקרבת מקום משהו שיתאים, מולנו היה תיאטרון, בשאר המקומות חנויות עם הרבה מוצרים בחוץ ובתי קפה. מה גם חשבתי, לא ידועים לי תנאי הרשיון, אולי הוא ניתן למקום  הזה בלבד, איך אתמקם במקום אחר? שלוותן של המתאמת וחברתה הכריעו והחלטתי לשבת עם המתרגלים הטאיוואנים ולשלוח משחשבות.

בתום המחשבות קמתי והשוטר שוב הופיע ושאל מתי אנחנו מפנים את המוצגים הקבועים. ולפתע באה התשובה אל פי, "ראה אמרתי לו, כפי שכבר הסברתי לך אני מישראל ואין לי מושג לגבי הרשיונות כאן. נתתי לך לדבר עם מי שמופקד על הרשיונות בניו יורק. אני לא יכולה לקחת אחריות על הנעשה כאן, אם האחראית לא תיתן לי הוראה לפנות, אני לא יכלה לעשות זאת. זה לא מסמכותי. אתה יכול לדבר אתה שוב יעצתי לו". השוטר רגז ואמר: "אני אבקש מהנהלה שתפנה למשטרה בתלונה". ואז לפתע הבנתי, אם זכרוני לא מטעה אותי הרי שהשוטר אמר בהתחלה שההנהלה כבר התלוננה במשטרה. האם כל זה לא היה סיפור בדוי כדי לאלץ אותנו לעזוב?

עניתי בשלווה: "אני מאוד מצטערת, בלי הוראה מאנשי פאלון דאפא בניו יורק לא אוכל לפנות שום דבר".

חזרתי לשולחן וראיתי שהמתאמת מורידה ממנו את חומר ההסברה, הסברתי לה שאנחנו לא זזים מפה. היא הצביעה על מפה שקיבלה רק עכשיו והיא רוצה לפרוס אותה על השולחן ולכן היא מרוקנת אותו.

המסקנה, אם היו לי ספקות לגבי השפעת מחשבות נכונות, הם נעלמו.

קטגוריה: הבהרת האמת