מאמצע שנת 2015 ועד אוגוסט 2016 סבלתי שלושה מצבים של סילוק קארמת מחלה. למדתי שכל עוד אדם פועל על פי עקרונות הפאלון גונג, הוא לבסוף יעבור כל מבחן בטיפוח.

בהתחלה קארמת המחלה השפיעה על רגלי השמאלית וכאב לי מאוד בהליכה. ידיד שלי חשב שאני סובל משבץ. אני חשבתי שאני מטפח ועליי לעשות את שלושת הדברים. כך שמחשבה כמו זאת שלו לעולם לא תוכל להיכנס למחשבתי. שום דבר לא יכול להתערב ולעצור בעדי מלהשלים את משימותיי. המשכתי לעשות כל מה שאני צריך ושלחתי מחשבות נכונות בכל פעם שהיה לי זמן. שבועיים לאחר מכן, החלמתי לגמרי.

זמן קצר לאחר מכן קארמת המחלה התבטאה ברגלי הימנית. הכאב היה הרבה יותר גרוע מהפעם הראשונה. האמנתי שזה סילוק קארמה מגלגולים קודמים. אך גם היו החזקות שהיה עליי לסלק. למרות זאת, שום דבר לא מנע ממני להבהיר את האמת על הפאלון גונג.

בכל פעם שיצאתי עם אשתי כדי לדבר עם אנשים על הפאלון גונג, הכאב התעצם. אך המשכתי ללכת ולנוע, ובהדרגה הכאב שכך.

כשהסתכלתי פנימה, הבנתי שקארמת המחלה הייתה קשורה איכשהו להחזקה שלי לתאווה. שתי נשים ניסו להתחיל אתי בשתי פעמים שונות וכמובן שסירבתי. הפא של המאסטר מסביר לנו ששום דבר לא קורה סתם. התחלתי לחפש בפנים וידעתי שזה הזמן לסלק לחלוטין את ההחזקה שלי לתאווה. כשהתרוממתי על בסיס הפא, המאסטר ניקה את גופי ולא סבלתי יותר מכאב.

ואז השפיעה קארמת מחלה כל רגלי הימנית. זה הרגיש כאילו עצב השת הימני שלי התקצר. יכולתי להיות רק עם רגל מכופפת, אבל לא ליישר אותה או לשכב, כי זה גרם לכאב עז. עדיין הייתי מסוגל לצאת החוצה להבהיר את האמת על הרדיפה.

תמהתי, ולא יכולתי להבין מדוע יש לי הפרעה שכזאת. בכל יום למדתי את הפא, תרגלתי, ועשיתי את שלושת הדברים.

בשעה שלמדתי את הפא של המאסטר, הגעתי להבנה לגבי מצבי:

"בכל מקרה, אני פשוט רוצה לומר לכם שכתלמידי דאפא עליכם לדעת כמה עצומה היא האחריות שלכם ושזה בהחלט לא משחק ילדים. המשימה הזאת כבר הגיעה לשלב האחרון ואני מודאג ביותר, אבל אתה עדיין לא מתייחס לזה ברצינות. אבל בסוף זה יהיה מאוחר מדי, מאוחר מדי אפילו כדי לבכות." ("הוראת הפא בוועידת הפא של ניו יורק 2016 ")

המאסטר הזכיר לי שאיבדתי את תחושת הדחיפות שלי, הייתי צריך שוב את ההתלהבות שהייתה לי [בעבר] כשצעדתי על נתיב הטיפוח שלי. מאז שאיננו מחלקים תקליטורים של Shen Yun הרפיתי קצת. איך יכולתי להרפות על נתיב הטיפוח שלי? ברגע שזיהיתי את הבעיה שלי, קארמת המחלה נעלמה והחלמתי.

לקח שנלמד היטב

בעקבות סילוק קארמת המחלה שלי, למדתי הרבה מאוד בכל הנוגע לטיפוח. החשוב ביותר הוא שכתבי המאסטר הנחו אותי לאורך המצוקה שלי.

המאסטר אמר:

"הייתי אומר שהכאבים הפיזיים הם הדברים הקלים ביותר לסבול. אפשר להתגבר עליהם בחרוק שיניים." ("ג'ואן פאלון")

"חישול הלב וכוח הרצון רק הוא המפתח לשיפור אמיתי של הרמה." ("ג'ואן פאלון")

כשהרגשתי שאינני יכול לשאת יותר את הכאב, דקלמתי את הפא של המאסטר:

""כשקשה לסבול אתה יכול לסבול את זה, כשקשה לעשות את זה אתה יכול לעשות את זה". (ג'ואן פאלון)

הבנתי שזה התהליך שהיה עליי לעבור. כשהשין שינג שלי עלה, לא הייתה לי כל קארמת מחלה.

לאחר סילוק הקארמה רגליי גם נעשו הרבה יותר גמישות ולא הייתי צריך יותר לקשור אותן כדי לשבת בתנוחת לוטוס מלא. גם היכולת שלי להגיע לשקט משתפרת.