(אתר מינג-הווי) במאי 2008 דווח, כי שמונה מתרגלי פאלון גונג מתו כתוצאה ישירה של הרדיפה. ביניהם היו שתי נשים ושלושה מעל גיל חמישים. כל השמונה מתו בין ינואר ומאי 2008, כשלושה משמונת מקרי המוות התרחשו בחודש מאי. אתר מינג-הווי/קלירוויסדום חשף שבין 42 הדיווחים על מקרי המוות המאומתים בין ינואר ומאי 2008, 34 הם מקרי מוות חדשים שהתרחשו מאז ינואר.

יצוין, כי "מקרה מוות מאומת" הוא מקרה שהוכר ככזה על ידי ארגוני זכויות אדם בין-לאומיים בלתי-תלויים. יש פער רב בין המספר האמיתי של מקרי המוות לבין המספר המאומת, שכן כדי לאמת מוות יש להצליב עדויות, להיות זהירים ומדויקים מאד, לזהות זיהוי מוחלט את הקורבן, ולהיות בטוחים שהוא אכן מת. מתרגלי פאלון גונג רבים מעונים למוות כשעדי הראייה היחידים הם רודפיהם. בנוסף, מתרגלים רבים לא מוסרים את זהותם, כדי שמשפחתם לא תסבול מרדיפה, וכדי שלא יסחטו כספים ממשפחתם. במחנות הריכוז נותנים להם מספר, וכיוון שהרשויות יודעות שמשפחתם אינה יודעת איפה הם – הם הפגיעים ביותר לעינויים ול"בנק האיברים החי" של תעשיית ההשתלות. לפיכך ידוע היטב, כי המספר המאומת של מקרי המוות אינו משקף כלל את היקף הזוועה בסין.

מר לואן רן-צ'ינג מת לאחר שהועבר לשלושה מתקנים שונים של בית הכלא

מר לואן רן-צ'ינג בן ה-39 חי בכפר מא-ג'יאה-זי, מחוז שין-בין, פרובינציית ליאו-נינג. לפני שהחל לתרגל בפאלון גונג היה ידוע כאדם בעל מזג רע. תמיד סבל מכאבי ראש רציניים. ותמיד רדף כסף. בכל אופן, לאחר שהחל לתרגל פאלון גונג במארס 1999 הפך לאדם יותר טוב. הוא חי לפי העקרונות "אמת-חמלה-סובלנות" והתחשב בזולת. אנשים חיפשו להתיידד אתו, הוא היה מוכן לעזור לאחרים מבחינה כספית. והוא לא סבל יותר מכאבי ראש. האנשים בכפרו סיפרו שנהפך לאדם אחר. הדאפא הביא לו תועלת רבה (הכוונה לא לתועלת כספית, המת') והוא הוקיר את הדאפא מעמקי לבו.

לואן רן-צ'ינג (מימין) עם אשתו ובנו

ב-20 ביולי 1999 המשטר הקומוניסטי החל ברדיפת מתרגלי הפאלון גונג, לכן החליט מר לואן לנסוע לבייג'ינג כדי לעתור עבור השיטה הזאת שהיטיבה עמו רוחנית וגופנית. הוא נעצר בבייג'ינג אפילו לפני שהצליח להגיע למשרד העתירות. השוטרים לקחו אותו חזרה למחוז שין-בין ושם הוחזק במעצר במשך כמה שבועות. ב-9 בספטמבר 1999, 15 יום לאחר שחרורו שב לבייג'ינג, אך נעצר שוב באופן בלתי חוקי ושוב נלקח למחוז שין-בין. הפעם נידון ל-2 עבודת כפייה ונכלא במחנה העבודה בכפייה בעיר פו-שון.

לאחר ששוחרר ממחנה העבודה בכפייה במארס 2002, גוּאוֹ ג'יאן מפקד תחנת משטרת דא-סי-פינג וג'או יא-ג'ונג יחד עם עוד ארבעה או חמישה שוטרים פרצו שוב לביתו של מר לואן רן-צ'ינג ואסרו אותו פעם נוספת. הוא נלקח למרכז מחנה המעצרים המחוזי של שין-בין אך נמלט בדרך לשם. הוא לא יכל לשוב לביתו כדי לא להיתפש ולהילקח שוב למעצר. ב-1 ביולי 2002 שוטרים מאגף משטרת העיר פו-שון עצרו אותו בעת שהבהיר את האמת בעיר פו-שון. הוא הוכה באכזריות ונכלא במרכז מחנה המעצרים השני של העיר פו-שון לארבעה חודשים, ושם סבל מגרדת בכל גופו. הוא נידון באופן בלתי חוקי להיכלא בבית הכלא ונלקח לבית הכלא דא-ביי הממוקם בעיר שן-יאנג. בדצמבר 2002 הועבר לבית הכלא הואה-זי בעיר ליאו-יאנג. מר לואן נשאר נאמן ופעל לפי אמונתו ב"אמת-חמלה-סובלנות" בתקופת מאסרו שארכה כמה שנים. בעת שהיה כלוא עונה בצורה בלתי אנושית על ידי זאת שנכלא בתא קטנטן והואכל בכפייה באופן אכזרי.

בגלל ההתעללות החמורה שעבר מר לואן לא היה מסוגל לטפל בעצמו במשך חודש ימים. בעת שהחלים, כעינוי נוסף הוכרח לשבת על ספסל פלסטיק קטן. הוא בקש פעמים רבות לראות רופא, אך בקשותיו נדחו תמיד. הסוהרים התכחשו באופן קבוע לעובדה שהוא הוכה באכזריות.

למרות שמר לואן היה בריא מאד לפני שנכלא, החל מספטמבר 2005 החל להשתעל שיעול מלא דם והיו לו קשיי נשימה. מעולם לא הורשה לראות רופא ואף פעם לא טופל מצבו ההולך ומחמיר באופן הדרגתי.

ב-9 בדצמבר 2007 רשויות בית הכלא הואה-זי העבירו את לואן רן-צ'ינג לכלא גאן-ג'ינג-זי הממוקם בעיר דא-ליאן. הוא עדיין אולץ לעבוד עבודת פרך למרות שהיה במצב פיזי ירוד מאד. לבסוף לא היה מסוגל אפילו ללכת, ולכן הסוהרים דאגו ששני אסירים ישאו אותו לאתר העבודה. הוא החל בשביתת רעב במשך 8 ימים כמחאה על ההתעללות. הוא השתעל וירק דם ונחלש בצורה קיצונית. רופא איבחן אותו וקבע שהוא חולה שחפת במצב מתקדם. רשויות הכלא העבירו אותו לכלא טיֵה-לינג, בסוף דצמבר בדיקה נוספת גילתה, כי יש לו חור גדול בריאה, ולהנהלת הכלא נאמר פעמיים על ידי הרופאים, כי הוא יכול למות בכל רגע, אך הם עדיין סירבו לשחררו.

לבסוף, רשויות כלא טיֵה-לינג נענו לבקשות הדחופות של משפחתו ולקחו את מר לואן לטיפול ב-10 במארס 2008 לבית החולים למחלות שחפת של העיר טיֵה-לינג. היו לו נוזלים בריאות ולבו לא תפקד כיאות.

הרופאים ניתחו אותו, אך קבעו כי לא יחיה זמן רב. הסבל מהעינויים הנפשיים והפיזיים של מר לואן במשך התקופה הארוכה גרמו לבריאותו לנזק בלתי חוזר בלי סיכוי להחלמה. מר לואן רן-צ'ינג נפטר ב-19 באפריל 2008.

מתרגלים עונו במרכז לחינוך מחדש בעיר צ'נג-דו: הגב' דנג שו-פן מתה

הגב' דנג שו-פן בשנות ה-70 לחייה, גרה במחוז שו-אנג-ליו, בעיר צ'נג-דו, פרובינציית סי-צ'ואן. היא נכלאה במרכז לחינוך מחדש (מרכז לשטיפת מוח) ל-40 יום ונפטרה ב-5 במאי 2008.

המרכז לחינוך מחדש בעיר צ'נג-דו נמצא בפיקודו הישיר של "משרד 610" ומנוהל על ידי פרובינציית סי-צ'ואן ו"משרדי 610" של העיר צ'נג-דו. ג'וֹאוּ יונג-קאנג נהל ואימן ישירות את מנהל ושוטרי מרכז לחינוך מחדש זה. אנשי הסגל מורכבים מסוכנים שתולים, גנגסטרים, גנבים אנשי העולם התחתון ובריונים שכורים. הם השתמשו בכל מיני אמצעים לשטוף את מוחם של האנשים כולל שימוש בסמים, הוצאת דיבה רעה על אנשים, איומים, גניבות, הכאות גופניות והתעללות נפשית, הסתה ושיסוי של אספסוף, וכמו כן הפקעת רכוש.

כאשר משתמשים בסמים, זה נעשה בשני שלבים. בתחילה מכניסים את הסמים לארוחות הקורבן כדי ליצור תפקוד גופני לא יציב. ואז הם טוענים כי מתרגלי הפאלון גונג חלו, והם מסרבים לקחת על עצמם את האחריות. כמה בריונים קושרים את המתרגלים בכוח ומזריקים להם סמים כדי להרוס את מערכת העצבים המרכזית. הקרבנות מתחילים לחוש ברע בכל גופם, וחשים בסימפטומים של כאבי ראש, פרנויה, עוויתות בקיבה ובשרירים, והזיות חמורות.

גב' דנג שו-פן הייתה איכרה וחייתה בעיירה ג'י-טיאן, במחוז שו-אנג-ליו, בעיר צ'נג-דו, פרובינציית סי-צ'ואן. היא הייתה אישה בריאה מאד. מאז שהרדיפה החלה היא נעצרה ונכלאה שמונה פעמים. כשהשוטרים באו לעצור את הגב' דנג, השוטר שו יונג מהמשרד המשפטי והפוליטי שבר והרס את דלת ביתה והרס גם את ארגז הפירות שלה.

ב-1 באוקטובר 2007 נסעה להבהיר את האמת בעיר הממשל. בחצות הלילה הגיעו: סוּ וון-הואה, מנהל משרד הביטחון של העיירה ג'י-טיאן, ג'וּ יונג, חבר הוועדה המשפטית והפוליטית, שוטרי תחנת משטרת העיירה ג'י-טיאן, וגאו שי-מינג קצין הביטחון של העיירה לעצור את הגב' דנג, ולקחו אותה למרכז לחינוך מחדש של העיר צ'נג-דו למשך 40 יום.

היא שוחררה לאחר שלא הייתה מסוגלת לאכול כתוצאה מהעינויים הגופניים והנפשיים שהייתה חשופה להם. היא רזתה ונראתה כשלד עצמות ועיניה נשארו פקוחות למשך חודשיים. היא נפטרה ב-5 במאי 2008.

המתרגל צאו הונג-יאן עונה למוות בכלא ג'י-לין

מר צאו הונג-יאן נידון באופן בלתי חוקי לשמונה שנות מאסר. ב-9 באוקטובר 2007 הוא מת מעינוייו בכלא ג'י-לין.

לאחר שאיבד את הכרתו ב-8 באוקטובר 2007 עקב עינויים שעבר בכלא ג'י-לין, נשלח מר צאו לבית החולים של מסילת הברזל בג'י-לין, המוכר גם כבית החולים של המשטרה. כשמשפחתו מיהרה לבית החולים הם ראו שמר צאו מחובר לצינורות החייאה וחמצן.

מר צאו לא נע, פיו היה פעור, עינו השמאלית הייתה סגורה, ועינו הימנית חצי סגורה. הוא נפטר ב-9 באוקטובר 2007 בשעה 05:50. כשבני משפחתו החליפו את לבושו, הוא דימם מזוויות פיו. כתם גדול וכהה של חבורות היה על אחת מירכיו, וסימן עגול בגודל מטבע בצד השמאלי של חזהו. כשבני המשפחה שאלו לסיבת המוות, השוטרים אמרו שזה עקב דימום במוח. לעומתם טען הרופא שדיאגנוזה זו לא אומתה, ואפילו לא ערכו בדיקות של המוח. גופתו של מר צאו נשרפה מיידית על ידי הרשויות ב-9 באוקטובר 2007, הליך שכוונתו למנוע אפשרות של חקירה נוספת מצד בני המשפחה.

מר צאו הונג-יאן נעצר פעמים רבות בגלל שתרגל פאלון גונג, וגם בעבר נכלא ונלקח למרכז שטיפות מוח. הוא אולץ לעזוב את ביתו כדי להימנע מלהירדף. בשנת 2002 שוב עצרו אותו שוטרים מתחנת משטרת יאן-ג'יאה-ווי-זי בעיר צ'אנג-צ'ון. הוא נידון באופן בלתי חוקי לשמונה שנות מאסר בכלא ונכלא בכלא ג'י-לין. בהיותו בכלא ג'י-לין החל בשביתת רעב כמחאה על מעצרו ורדיפתו. הוא נכלא בתא קטן, הושכב ונקשר על מיטת עינויים כשאיברי גופו מתוחים וקשורים מה שגרם לו לייסורי תופת. גם אז הסוהרים מכלא ג'י-לין שלחו אותו כשהוא במצב חירום לבית החולים המרכזי של מסילת הברזל של ג'י-לין. גם אז בני משפחתו מיהרו לבית החולים וראו שרגליו נפוחות ופניו מעוותות.

הסוהרים בכלא ג'י-לין עינו למוות מתרגלי פאלון גונג רבים, ביניהם ליו צ'נג-ג'יון, ווי שיו-שאן, צווי ווי-דונג והֵה יואן-הווי. המתרגלים האו ינג-צ'יאנג וליי מינג עברו עינויים אכזריים כשהיו כלואים בכלא ג'י-לין, ומתו לאחר שהועברו לבתי כלא אחרים, או לאחר שהועברו במצב קריטי לטיפול רפואי. מתרגלים רבים אחרים הפכו לבעלי מום עקב הרדיפה האכזרית שסבלו ממנה שם.