לחלק הראשון: http://he.minghui.org/?p=2060
לחלק השני: http://he.minghui.org/?p=2098

14 שנות התנגדות לרדיפה מאמתים את העיקרון הנצחי – הטוב מתגבר תמיד על הרע. המאמר הזה כמו גם חלקו השני מייצגים קו זמן ומקרים מיוחדים, כדי להשאיר עדות להיסטוריה, כמו גם להזהיר את אלה שעדיין משתתפים ברדיפה.

במאמר הזה שהוא החלק השלישי בסדרה תועדו אירועים מרכזיים בקטגוריות הבאות:

מחוץ לסין: החלטות רשמיות ותמיכה בין-לאומית, סיכול ניסיונות המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) לייצא את הרדיפה אל מחוץ לגבולותיה, מאמצים משפטיים ותוצאות

בתוך סין: מאמצים משפטיים ותוצאות, העם הסיני תומך במתרגלי פאלון גונג

החלטות רשמיות ותמיכה בין-לאומית אחרת

בנובמבר 1999 בית הנבחרים והסנט האמריקנים העבירו פה אחד בו זמנית החלטה רשמית להאיץ בסין להפסיק את רדיפת הפאלון גונג.

ביולי 2002 העביר בית הנבחרים האמריקני החלטות "המבטאות את התחושה של הקונגרס שעל הרפובליקה העממית של סין לחדול מרדיפת מתרגלי פאלון גונג".

ב-6 בנובמבר 2002 ראש עיריית שיקאגו והאסיפה כולה העבירו החלטה הנוגעת לפאלון גונג, המגנה את הרדיפה והפשעים נגד הפאלון גונג בדרישה מממשלת ארה"ב לחקור את הפעולות הבלתי חוקיות של הממשל הסיני ושגריריו בהטרדת תושבים אמריקנים המתרגלים פאלון גונג. הממשל הסיני ושגריריו יהיו חשופים לתביעה משפטית בחסות החוק עם אפשרות שיגורשו מתחום ריבונותה של ארה"ב.

באוקטובר 2004 העביר בית הנבחרים האמריקני החלטה נוספת לגנות את רדיפת הפאלון גונג בסין ובארה"ב.

במארס 2010 העביר בית הנבחרים את החלטה 605 "המכירה בהמשך רדיפת מתרגלי פאלון גונג בסין באמצעות קמפיין שהושק ביום השנה ה-11 של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) לדכא את התנועה הרוחנית פאלון גונג וקוראת לסיומו המיידי של קמפיין הרדיפה, האיומים, הכליאה והעינויים של מתרגלי פאלון גונג".

בדצמבר 2013 העביר הפרלמנט האירופי החלטה המבטאת את "דאגתו העמוקה לגבי הדוחות העקשניים והמהימנים על קצירת איברים שיטתית המתבצעת על ידי הרפובליקה העממית של סין מאסירי מצפון שלא נתנו הסכמתם לכך ובכללם מספר גדול של מתרגלי פאלון גונג הכלואים עקב אמונתם הרוחנית" ודורשת "סיום מיידי ל-14 שנות רדיפה של השיטה הרוחנית פאלון גונג על ידי המפלגה הקומוניסטית בסין".

ב-2013 הועברה באופן דומה בארה"ב החלטה המחכה להכרעה בתת וועדת אסיה של וועדת החוץ בבית הנבחרים.

חברי הפרלמנט האירופי ציינו שאחת הסיבות העיקריות לקצירת איברים בקנה מידה גדול בסין היא הרדיפה הכלל ארצית של הפאלון גונג. מר אדוארד מק-מילן סקוט, סגן נשיא הפרלמנט האירופי זיהה את הרדיפה כרצח-עם על-פי החוקים הבין לאומיים.

סיכול ניסיונות המק"ס לייצא את הרדיפה מחוץ לסין

ב-6 בדצמבר 2001 הגישו מתרגלי פאלון גונג בקנדה תביעה משפטית נגד עיתון ה- Chinese Press במונטריאול, על השמצה של הפאלון גונג. ב-10 בדצמבר פרסם בית המשפט צו הגנה הדורש מהעיתון להפסיק לפרסם דעות המכפישות את הפאלון גונג. ניסיונותיה של המק"ס לייצא את הרדיפה לחו"ל סוכלו.

ב-3 בפברואר 2004 גזר בית המשפט העליון של אונטריו, קנדה פסק דין אשם לפאן שין-צ'ון, סגן הקונסול של שגרירות סין בטורונטו, בהכפשת שמו של המתרגל ג'ואל צ'יפקאר והורה על פאן לפצותו על הפסדיו. זו הייתה הפעם הראשונה שמתרגלי פאלון גונג זכו בתביעות משפטיות נגד דיפלומטים סינים בעוון רדיפת הפאלון גונג מחוץ לסין. פעם נוספת נחלה המק"ס תבוסה בייצוא הרדיפה לחו"ל.

ב-14 בדצמבר 2006 זכו מתרגלי פאלון גונג בתביעה המשפטית בת השנה וחצי נגד שר החוץ האוסטרלי אלכסנדר דאונר. דאונר לא יכול היה לספק ראיות מספיקות להצדיק את מעשיו. ואולץ להפסיק להנפיק אישורים החוסמים מפגינים מהצגת שלטים גדולים מול השגרירות הסינית בסידני. כמו כן הוא הסכים לשלם את עלות העתירה בסך 20,000 דולר. ניסיונה של המק"ס לייצא רדיפה לחו"ל שוב נחל תבוסה אדירה.

ב-3 ביוני 2008 קבע השופט ד"ר איאן נולו מבית המשפט הפלילי ברומא שהעיתון הסיני ה- China Times הוציא דיבה על הפאלון גונג וכל הנאשמים ובכלל זה: מנהל העיתון, נותן החסות ומחבר המאמר ביצעו פשעים.

מאמצים משפטיים ותוצאות– מחוץ לסין

בערב ה-6 באפריל 2001 מתרגל הפאלון גונג פנג מין מוו-האן בפרובינציית הו-ביי נרדף למוות על ידי המק"ס. אמו של פנג נפטרה באותו חודש אך סיבת מותה לא ידועה.

פנג מין

ב-17 ביולי 2001 שני עורכי דין אמריקנים לזכויות אדם עזרו לאחיו הגדול של פנג מין, פנג ליאנג להגיש תביעה משפטית נגד ג'או ג'י-פיי, מנהל משרד הביטחון הציבורי ומספר שניים ב"משרד 610" בהו-ביי, באשמת מות אחיו ואמו.

התביעה האשימה את ג'או במוות ברשלנות, עינויים, פשעים נגד האנושות והפרות בוטות נוספות של החוקים הבין-לאומיים לזכויות אדם כלפי מתרגלי פאלון גונג בפרובינציית הו-ביי. ב-21 בדצמבר 2001 פסקה השופטת הפדראלית דניס קוטה, בבית המשפט המחוזי האמריקני, פסק דין מחייב בהיעדר הנאשם.

בעוון פשעים דומים תבעו ב-2001 בארה"ב גם את ג'ואו יונג-קאנג, מזכיר המפלגה דאז בפרובינציית סיצ'ואן.

ב-22 באוקטובר 2002 במהלך ביקורו בשיקאגו, הוגשה בבית המשפט המחוזי הצפוני של אילינוי תביעה משפטית נגד ג'יאנג דזה-מין, המזכיר הכללי של המק"ס, על רדיפת מתרגלי פאלון גונג. התביעה כללה האשמה בעינויים ורצח-עם.

ב-17 באוקטובר אותה שנה הואשמו ג'יאנג דזה-מין, צ'ינג-הונג ולואו גאן בוועדה הבין-לאומית נגד עינויים ובוועדה הבין-לאומית לזכויות אדם באו"ם על ידי מתרגלים. לי לאן-צ'ינג מנהל "משרד 610" וסגן שר בסין נתבע לדין בצרפת. ליו צ'י ראש עיריית בייג'ינג ושיה דה-רן, סגן מושל פרובינציית ליאו-נינג נתבעו בארה"ב.

ב-14 בנובמבר 2003 פרסם אתר מינג-הווי הודעה הממליצה למתרגלים בסין לאסוף ולשמור ראיות על הרדיפה ולהעבירן אל מחוץ לסין.

ב-2003 הוגשו תביעות משפטיות נגד מתזמר הרדיפה, ג'יאנג דזה-מין בשווייץ, בלגיה, גרמניה, ספרד, קוריאה וטיוואן. נגד לואו גאן, לי לאן-צ'ינג הוגשו תביעות ב-4 מדינות: איסלנד, פינלנד, ארמניה ומולדבה. נגד וו גואן-ג'נג חבר הוועדה המתמדת בפוליטביורו ומזכיר המפלגה בשאן-דונג הוגשה תביעה בקפריסין.

אתר Fawanghuihui העביר שני דוחות הכוללים יותר מ-4,000 עמודים לגוף המפקח באו"ם על זכויות אדם. הדוחות הכילו מידע הנוגע ליותר מ-11,000 שוטרים, בכירי מק"ס וכאלה האחראים ישירות לרדיפה.

ב-20 בינואר 2003 הוקם בארה"ב הארגון לחקירת רדיפת הפאלון גונג (WOIPFG). משימתו הראשונה הייתה לחקור את תקרית "ההצתה העצמית" בכיכר טיאננמן.

ב-30 בספטמבר 2003 הוקמה בוושינגטון הבירה הקואליציה העולמית להבאת ג'יאנג דזה-מין לדין. ב-26 בנובמבר מסר הארגון לשופט הראשי בבית הדין הבין-לאומי בהאג מכתבי תלונה על פשעיו ברדיפת מתרגלי הפאלון גונג ודרש להעמידו לדין.

ב-8 בדצמבר 2003 הוקמה על כל מוסדותיה המנהליים, וועדת הכנה בין-לאומית לבית דין מיוחד לרדיפת פאלון גונג, במטרה לדחוף קדימה הקמת בית דין בין-לאומי מיוחד כזה בארה"ב.

נגד האחראים להוצאת לפועל של הרדיפה ובכללם ג'יאנג דזה-מין, לואו גאן, ליו ג'ינג, ג'ואו יונג-קאנג, לי לאן-צ'ינג, לי צ'אנג-צ'ונג, הואנג ג'ו ובו שי-לאי הוגשו ב-2004 תביעות משפטיות מחוץ לסין בזו אחר זו.

אחרי שנה של משפט אישר השופט ווילקין מבית המשפט המחוזי בצפון קליפורניה פסיקה של שופט שלום, בה נאמר שמזכיר המפלגה בבייג'ינג, ליו צ'י אחראי בפשעי עינויים ופשעים נגד האנושות שבוצעו על ידי שוטרים תחת ניהולו ברדיפת הפאלון גונג.

ב-19 ביולי 2004 בביקורה בטנזניה הוגש לשרת החינוך לשעבר וחברת מועצת המדינה, צ'ן ג'י-לי צו משפטי על ידי צוות בין-לאומי של עורכי דין לזכויות אדם המייצגים מתרגלי פאלון גונג הנרדפים בסין, המחייב אותה להופיע בפני בית הדין המנדטורי.

ב-5 במארס 2004 קבוצת העבודה של האו"ם לענייני מעצרים לא חוקיים, הגיעה למסקנה הנוגעת למעצרם של המתרגלים לי לינג ופיי ג'ילין. במסקנתם קבעו שצריך להעניק לשניים הגנה המתבססת על הצהרת הארגון העולמי לזכויות אדם ועל המשטר הסיני לפעול על-פי ההצהרה האוניברסלית ולשנות את גזירת העונש על לי ופיי. המסקנה הזאת של האו"ם איששה מחדש את אי החוקיות של רדיפת הפאלון גונג. זהו אזכור חשוב בו נחשבים בכירי המק"ס אחראיים לרדיפה.

ב-2005 הוגשו תביעות משפטיות נגד ג'יאנג דזה-מין ואנשי מחנהו במק"ס המתזמרים את הרדיפה, באנגליה, שווייץ, יפן, פרו, בלגיה, קוריאה, ארה"ב, קנדה וספרד.

ב-2006 הוגשו תביעות דומות נגד משתפי פעולה במחנהו של ג'יאנג, באוסטריה, אוקראינה, שווייץ, קנדה וארה"ב.

באותה שנה הואשמו בארה"ב צ'ן ג'ונג-הואה, מנהל המכון להשתלות איברים בבית החולים טונג-ג'י בוו-האן, ג'ו ייונג-יו, מנהל משרד המחקר במרכז השתלות איברים בבית החולים ג'ונג-שאן בשנחאי ושן יונג-יאנג מנהל מרכז השתלות איברים אוריינטל, בפשע עינויים באמצעות קצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג חיים.

ב-2007 נתבעו לדין באוסטריה ג'יאנג דזה-מין, לואו גאן, לי פנג-צ'ינג וליו צ'י; ג'יאה צ'ינג-לין ביפן ובו שי-לאי באוסטרליה, שם אף נקבעה אשמתו בפסיקה ללא נוכחותו.

ב-18 בנובמבר 2007 הסכים בית המשפט הגבוה בספרד לענייני חוקה לטפל במקרים של מתרגלי פאלון גונג כדי לתבוע דין את ג'יאנג ולואו גאן. כל השופטים בבית המשפט הסכימו שהפעולה הנפשעת של רצח-עם שכופה המק"ס על מתרגלי פאלון גונג צריכה להיחקר.

מאמצים משפטיים ותוצאות בתוך סין

ב-29 באוגוסט 2000 מתרגלי הפאלון גונג ג'ו קה-מינג מהונג קונג וואנג ג'יה מבייג'ינג שלחו מכתב תלונה למשרד התביעה העממי העליון של סין, בדרישה לשפוט את ג'יאנג דזה-מין ושניים מאנשיו על הפרת החוקה הסינית ועוד מספר רב של חוקים אחרים, ברדיפתם האכזרית נגד הפאלון גונג.

ב-2004 החלו להופיע באופן עקבי בסין מכתבי האשמה. בנובמבר שלחו בני משפחה של 241 מתרגלים מכתבי אשמה לקונגרס העממי הלאומי, למשרד התביעה העליון, למשרד המשפטים, למשרד התביעה הגבוה ולמשרד המשפטים בפרובינציית הו-נאן, למשרדי תביעה ברמות שונות ובערים בפרובינציית הו-נאן. במכתבים האשימו בני המשפחה שוטרים בכלא צ'י-שאן ביואן-ג'יאנג בעינויים של בני משפחותיהם ודרשו את הענשת הפושעים.

בסוף שנת 2004 כתב עורך הדין גאו ג'י-שנג מכתב פומבי ליושב ראש הקונגרס העממי, וו באנג-גואו, בנוגע להפרה חמורה של זכויות אזרחיות של מתרגלי פאלון גונג, על ידי משרד אכיפת החוק. כמו כן פנה בקריאה למשטר להכיר באזרחותם של המתרגלים. מאוחר יותר כתב שני מכתבים פומביים נוספים לבכירים רמי דרג במק"ס, כשהוא מאיץ בהם בתקיפות להפסיק את הרדיפה הבלתי חוקית נגד הפאלון גונג. זו הייתה הפעם הראשונה שעורכי דין בסין תמכו בצורה רשמית בגלוי בפאלון גונג.

אגודות הפאלון דאפא דרשו בהודעתם ב-9 באוקטובר 2005 שעל כל בכירי המק"ס להפסיק מיידית את השתתפותם ברדיפת הפאלון גונג, אחרת ייחשבו אחראים על פשעיהם באמצעות תביעות משפטיות אזרחיות ופליליות. ההודעות המליצו גם לאלה שהגיעו להבנה שהם מבצעים פשעים, לשלוח את התנצלותם לאתר מינג-הווי או לאגודות פאלון דאפא מקומיות.

ב-28 ביוני 2007 הגישו קו-קה-מינג ופו שואה-יינג, מתרגלים מהונג קונג, מכתב תלונה אזרחי לבית הדין הגבוה בהונג קונג המאשים את ג'יאנג דזה-מין, לי לאן-צ'ינג ולואו גאן בעינויים ובפשעים נגד האנושות. בית הדין הגבוה נתן ב-9 באוגוסט היתר למקרה להישמע מחוץ לסמכות השיפוטית, עוד פריצת דרך בהתדיינות משפטית נגד הרדיפה.

עותק מסמך בן 2 עמודים המתיר התדיינות מחוץ לסמכות השיפוטית

ב-27 באפריל 2007 בבית דין הביניים בשי-ג'יאה-הואנג בפרובינציית הה-בי, במשפטם השני של מתרגלי פאלון גונג ממשפחת וואנג בו, התגברו 6 עורכי דין מבייג'ינג על הפרעות שונות מצד המק"ס, כפרו באשמה של המתרגלים והגנו על זכויותיהם.

עורכי הדין הישרים וההוגנים טענו שבחוקה יש עדיפות ראשונית לחופש האמונה והגנת זכויות אדם. הם ציינו שלרדיפת הפאלון גונג אין כל בסיס חוקי והיא מפירה את החוקים הסינים ואת החוקה. כל גזרי הדין והענישות על מתרגלי פאלון גונג הינם בלתי חוקיים. כל הארגונים והאנשים המעורבים בתפיסה, מעצר ושיפוט של מתרגלי פאלון גונג מבצעים פשעים.

ששת עורכי הדין הגנו על המתרגלים עם חוש צדק חזק שגם שיקף את הנחישות והאומץ של עורכי דין סינים ישרים.

אחרי המקרה הזה עוד ועוד עורכי דין ישרים צעדו קדימה באומץ והגנו על מתרגלי פאלון גונג.

המק"ס המשיכה לאסור על עורכי דין להגן על מתרגלי פאלון גונג באמצעו שלילת רישיונותיהם, מעקבים, הפחדה, מעצר, שליחתם לעבודה בכפייה וגזירת עונשי מאסר בהאשמות כוזבות. אולם שום דבר שעשתה המק"ס לא הפסיק את התעוררות מצפונם של עורכי דין, או דיכא את חוש הצדק שלהם ואומץ ליבם.

ב-21 ביוני 2013 חברו 12 עורכי דין לקבוצת הגנה על 13 מתרגלים בדא-ליאן שבפרובינציית ליאו-נינג, במשפט בלתי חוקי בבית הדין המחוזי שי-גאנג.

משרד המשפטים, משרד התביעה ובית הדין העליון בפרובינציה הגיעו כולם להצטרף למשפט. השימוע הסתיים בלילה ואמור היה להמשיך למחרת. בהתראה קצרה החליטו השופטים להמשיך במשפט ב-5 ביולי. קבוצת עורכי הדין פתחה בתאריך זה בשביתה קבוצתית.

בתגובה למחאת עורכי הדין החליט השופט הראשי לשנות את תאריך פתיחת השימוע. שביתת השבת של עורכי הדין הייתה עוצמתית מאוד וביטאה את הנחישות והכוח החזק של מקצוענים משפטיים סינים המוחים נגד הרדיפה. כמו כן מציין המקרה את השיפור בסביבה בכללותה בסין.

העם הסיני תומך במתרגלי פאלון גונג

ב-2003 החל העם הסיני להבין טוב יותר את המצב מאחורי הרדיפה והיו כאלה שאף הגנו על מתרגלי פאלון גונג. "משרד 610" במחוז הונג-שאן שבוו-האן הקים באותו זמן כיתות לשטיפת מוח באזור ג'יו-פנג-שיאן. הממשל המרכזי שילם לרשות המקומית 6,000 יואן על כל מתרגל שנכח בכיתה.

התשוקה להרוויח בונוסים אלה גרמה למעצרה הבלתי חוקי של לי ג'יו-לאן על ידי "משרד 610" המקומי. היא סירבה לשתף פעולה בטענה שלא הפרה אף חוק.

בעלה שאינו מתרגל התווכח עם השוטרים ולא הרשה להם לקחת אותה. הבן הקטן נדבק לרגליה ובכה בלב שבור, וזה הכעיס את הכפריים במקום. הם זעמו וגינו את האנשים הרעים, נגשו למכונית המשטרה והוציאו משם את לי. כל זה ארך חצי שעה.

ב-2004 הגנו אזרחים סינים בכמה מקרים על מתרגלי פאלון גונג. ב-8 באוגוסט פרצו 6 שוטרים לביתו של המתרגל יאו וואנג-לאי ממחוז שי-שהווי בהו-ביי, בניסיון לחטוף אותו. בני המשפחה התווכחו איתם כדי למנוע את מעצרו.

השוטרים התרגזו והחלו להשתמש באלימות, מה שזעזע את בני הכפר. אנשים מחוות סמוכות, מהשדות ובתי שכנים ובכללם ראש הכפר מיהרו ורצו לביתו של מר יאו והתווכחו עם השוטרים כדי למנוע את מעצרו. אולם השוטרים התעקשו לעצור אותו. יותר מ-100 בני הכפר התעמתו עם השוטרים שבסופו של דבר וויתרו ועזבו את המקום.

בספטמבר 2005 ובמארס 2006 כתבו 1,061 בני משפחות מתרגלי פאלון גונג בעיר ג'ו-ג'ואו לארגוני זכויות אדם בין-לאומיות, להאיץ בהם להפנות תשומת לב לסיפור פנימי על רדיפת מתרגלות במחנה עבודה בכפייה באי-מא-לונג.

ב-9 בדצמבר 2006 בני משפחותיהם של 2,500 מתרגלי פאלון גונג כתבו בשנית לארגוני זכויות דם בין-לאומיות והאיצו בהם לעזור לעצור את הרדיפה האכזרית והמעצרים הבלתי חוקיים של מתרגלות במחנה העבודה הנ"ל לנשים.

הפנייה בהיקף נרחב והמידע שהועבר זעזעו ומשכו את תשומת לב הקהילה הבין-לאומית. פעולה זאת הובילה עוד ועוד אנשים באזורים האלה לדבר בגלוי נגד חוסר הצדק שנעשה לפאלון גונג. סדרת האירועים הזאת מציינת שינוי באווירה בסין ושינוי עצום בליבם של אזרחים סיניים.

ב-2006 המשיכו לצוץ סיפורים כאלה של אזרחים המגינים על הפאלון גונג. ב-17 בספטמבר הורו שוטרים ממחוז צ'נג-יאנג על מעצרו של המתרגל ג'או יו-צ'ון מהכפר הונג-דאושי-דא-יאנג.

כששמעו בני הכפר את החדשות רצו והקיפו את השוטרים וכך אפשרו לג'או לברוח. כמו כן עצרו בעד השוטרים לקחת את אשתו כבת ערובה והכריחו אותם לוותר על ניסיון מעצר בלתי חוקי.

ב-2008 מספר רב של בני משפחה ואזרחים בסין קמו בגלוי והתנגדו לרדיפה. ב-31 באוקטובר במשפטה הבלתי חוקי של גב' וואנג סאן-יינג בבית הדין המחוזי שי-ג'יא-הואנג בהה-ביי הציגו שני עורכי הדין הגנה ישרה על-פי החוק.

התובע והשופט לא הראו התנגדות בסוף, אך בית הדין עצר בכל זאת את וואנג ולא שחרר אותה. כ-40 בני משפחתה וחברי חתמו על עתירה משותפת בדרישה לשחרורה המיידי.

בפברואר 2009 אזרחים ישרים בפו-שון שבליאו-נינג כתבו מכתב משותף בדרישה לצדק עבור המתרגל שו דאי-וויי. החדשות הגיעו לראשי המק"ס ובכללם ג'ואו יונג-קאנג ולואו גאן.

שו שוחרר לאחר 8 שנות עינויים בכלא דונג-לינג. הוא נפטר 13 יום לאחר שחרורו מהכלא והוא בן 36. הכפריים המקומיים כעסו מאוד וארגנו שתי משאיות מלאות באנשים לנסוע לכלא ולקרוא לצדק.

כשלא זכו לתגובה כלשהי מהכלא חתמו 376 איש מ-5 כפרים על מכתב עתירה שחשף את העינויים שסבל מר שו בכלא. המכתב הלם בבכירי מק"ס רמי דרג שדחפו את הביטחון המקומי והמשרד המשפטי לפעולת גמול – לאיים ולחקור את אנשי הכפר. הם חקרו את יוזם גל החתימות, איימו על המשפחה והטרידו אותה, אבל הכפריים לא התחרטו על תמיכתם במר שו.

צילום 376 החתימות על המכתב

מעצרם של המתרגלים לי לאן-קווי וג'יא ג'י-ג'יאנג בהה-ביי עוררו מחאה מקומית דומה ב-2013. כמה קבוצות אזרחים חתמו על מכתב עתירה במארס הקורא לשחרורם. מספר החתימות הגיע בסופו של דבר ל-10,955. במאי חתמו יותר מ-2000 מקומיים בהו-ביי על מכתב עתירה בקריאה לשחרורה של דאי מיי-שיא שנגזרו עליה 5 שנות מאסר עקב אמונתה בפאלון גונג.

צילומים של 10,955 חתימות בתמיכה לשחרורם של המתרגלים לי לאן-קווי וג'יאה ג'י-ג'יאנג.

תמונה: צילומים של 10,955 חתימות בתמיכה לשחרורם של המתרגלים לי לאן-קווי וג'יא ג'י-ג'יאנג.

עתירות דומות הופיעו בכל רחבי סין. 625 חתימות בהה-ביי, 900 חתימות בוו-האן, 400 בטונג-צ'נג המראים שעוד ועוד אזרחים סינים מתגברים על פחדם מהמק"ס וקוראים בגלוי לצדק.

אפילוג

במהלך 14 השנים האלה של הרדיפה עוד ועוד אזרחים סינים מתחילים להבין את העובדות לגבי הפאלון גונג והרדיפה. הם רואים שהמתרגלים הם אנשים טובים ולכן הם יוצאים בגלוי לעצור את הרדיפה. הסיפורים האלה על אנשים המתנגדים לרדיפה ממש מרוממים ונוגעים ללב. הם מוכיחים את גדולתה של התקופה הזאת בהיסטוריה ומאפשרים לעם הסיני לראות את התקווה של סין.

ב-14 שנות המסע להתנגדות לרדיפה, סינים רבים ואחרים מבטאים את מצפונם ואומץ ליבם במהלך קמפיין הרדיפה האכזרי מכל בהיסטוריה האנושית. הם מצליחים למלא את חלקם במהלך הרגע ההיסטורי האדיר הזה.

בהסתכלות קדימה המגמה ברורה: הרוע ייענש והצדק ייעשה.