למדנו את הפא בביתה של פאני במשך יותר מעשר שנים. העברתי חומרי הבהרת אמת למתרגלים מאז שהרדיפה החלה. נעשיתי סנטימנטלית מאוד במשך השנים. פאני (שם בדוי) היא בשנות השבעים לחייה והתנהגה אליי כאל בתה ואהבה לשוחח על דברים רגילים, בין אם בבית או בקבוצה.

לפאני היו מושגים אנושיים רבים. היא לא ידעה להסתכל פנימה ולא נתנה לאחרים להצביע על החסרותיה. מתרגלים אחרים לא העיזו לומר לה דבר, וקיוו שאוכל לשכנע אותה לחפש אחר ההחזקות שלה.

אמרתי להם שהם צריכים להסתכל פנימה ולשאת את פאני, כי היא מבוגרת מאיתנו.

לפעמים שוחחתי עם פאני על הסתכלות פנימה, אך מאמציי לא היו יעילים. ראיתי שהיא צברה אפילו יותר מושגים אנושיים ככל שעבר הזמן. היא לא הצליחה לעבור את מבחן קארמת המחלה והלכה לבית החולים לקבל תרופות. היא לא הסכימה אתי כשדיברתי אתה על מצבה, וזה תסכל אותי.

מתרגלת אחרת מאותה קבוצת לימוד למדה אחר כך להכין חומרי הבהרת אמת, אז לא הייתי צריכה לספק חומרים למתרגלים האלה בכל שבוע. העברתי את האחריות הזאת לאותה מתרגלת, ובהדרגה הפסקתי לבוא לביתה של פאני.

רמז מהמאסטר

כשהדפסתי את אחד המאמרים של המאסטר ב- 2015, המדפסת ירקה החוצה שני דפים עם חור בגודל של שעועית. הרמתי את הדפים כדי לראות מה המאסטר רוצה להצביע בפניי.

המאסטר אמר,

"יש מתאמים שבאמת צריכים לחשוב היטב על איך הם עושים דברים. אומַר לך, כיוון שאתה מתאם, עליך לאסוף את המתרגלים המקומיים ולקרב ביניהם מִטַעם המאסטר, כך שהם יוכלו להשתפר בטיפוח, ועליך לעזור למאסטר בכך שתוביל אותם היטב. זאת האחריות שלך כמתאם של האזור שלך. אבל אתה תמיד מרחיק אנשים מסוימים, אתה תמיד מרחיק אנשים מסוימים שלא הולכים לפי מה שאתה רוצה, אתה תמיד מסתכל על הדברים בדרכים רגילות, אתה תמיד מתמודד עם דברים בדרכים רגילות, ואתה תמיד גורם למתרגלים המקומיים לא לשתף פעולה היטב." ("הוראת הפא בוועידת הפא של ניו יורק ב-2015")

לא חשבתי שהמאסטר דיבר עליי. אמנם הייתי המתאמת של האזור, אך לא הרחקתי אף אחד. האם המאסטר אומר לי להזכיר זאת למתאם עמית? לעתים קרובות הצבעתי לו על ההחסרות שלו. אולי הוא הרחיק אותי. מצאתי הזדמנות להזכיר זאת בפניו, אך זה רק בלבל אותו. המחשבה שלי סטתה.

הזמן חלף מהר, ולפני ועידת הפא בניו יורק 2016 חלמתי חלום.

בחלומי הלכתי לעשות משהו עם קבוצת הלימוד של פאני והיינו צריכים להשתמש בתחבורה. היו שתי כרכרות סוסים. הכרכרה של המתרגלת טיאן ג'יה הייתה גדולה מאוד. הכרכרה של פאני הייתה קטנה מאוד. הבתים שלהם לא היו רחוקים אך הם לא היו באותה קבוצת לימוד.

טיאן ג'יה (שם בדוי) למדה את הפא לפני 1999 והיא צעירה מפאני. גם הייתה לה הבנה טובה יותר של הדאפא. תמיד קיוויתי שטיאן ג'יה תיקח אחריות על שתי קבוצות הלימוד האלה. בחלום, טיאן ג'יה נסעה בכרכרתה לעיר כדי לטפל בנכדתה. רציתי שאנשים יכנסו לכרכרה של טיאן ג'יה, אך היא נסעה משם בלי להסתכל לאחור.

היינו צריכים לעלות על הכרכרה של פאני. ישבתי קדימה לידה, וידיה היו על הגלגל המכוון. לפתע היא קבלה התקף לב. היו לי שני מנגו בכיס, אז שמתי קצת בפיה, ואז התעוררתי.

הבנתי שמה שהמאסטר אומר לי דרך החלום זה שמכיוון שפאני מארחת את קבוצת הלימוד כבר זמן רב, עליי לעזור לה לעשות עבודה טובה. חזרתי לקבוצת לימוד הפא בביתה, אך שמתי לב שאין הרבה שינוי. חשתי חסרת אונים.

המאסטר אמר,

"אני אומר לכם, אם אתה, כאחראי או כמתאם של פרויקט, לא משתף פעולה היטב עם מישהו, יש לך פרצות בטיפוח, ואתה צריך לסגור אותן. אם לא תוכל לסגור אותן יהיו לך פרצות, וזאת תהיה בעיה בדרכך לשלמות המלאה. האם אינך מאמין לזה? הדגשתי כל הזמן שאתם צריכים לשתף פעולה זה עם זה. כאחראי, איך אתה יכול להיות כל כך חסר יכולת? אתה תמיד הודף אחרים. האם זה קשה כל כך לשכנע אותם בסבלנות? האין זה כשלעצמו טיפוח? אם אתה רק בוחר את מה שקל, האם זה טיפוח? עליך לדבר בהיגיון וברוגע עם אחרים – האם קשה כל כך להסתדר עם מתרגלים אחרים? היכולת שלך מוגבלת ולא פעלת היטב בדברים רבים, ועדיין אתה רוצה להתפאר ולהראות את עצמך. לְמה זה נחוץ? מה שאלוהויות מסתכלות עליו זה לא פני השטח שלך, אלא אם אתה שם את לבך! הן לא מסתכלות על היכולת שלך, אלא על האם שמת את כל הלב שלך, והאם הלב שלך בפא. אם אתה בהתאמה לפא, אלוהויות יעזרו לך לשתף פעולה. אם הלב שלך לא בפא אלא בעשיית דברים, ואתה נעזר במי שמקשיב לך ולא נעזר במי שלא מקשיב לך, תגלה שהצייתנים האלה יהפכו לבלתי צייתנים מאוחר יותר. זה משום שלא עברת את המבחן הזה, ואתה תסלק כל אחד שאינו צייתן. לא יהיה לך אף אחד לעבוד איתו, וגם לא יהיה לך שום דבר לטפח, ובסופו של דבר תישאר לבד. איך אתה יכול להיות כל כך חסר יכולת? כתלמידי דאפא, כפי שאמרתי בעבר, כולכם הייתם מלכים בשמים. לאן נעלמה היכולת שלך? אנשים אומרים שהגעת מרמה גבוהה, אז אתה אמור להביא אתך כמה מהאלמנטים האלה ושתהיה לך החוכמה הזאת. לאן נעלמה היכולת שלך?" ("הוראת הפא בוועידת הפא של ניו יורק 2016")

שיניתי את מושגיי האנושיים כדי לעזור לה

כשלמדתי את הפסקה הזו, הבנתי שהמאסטר הצביע בפניי מאז 2015, שהרחקתי את המתרגלים בקבוצת הלימוד של פאני. כן, עדיין לא הייתי מודעת לזאת, אז המאסטר, בחמלתו, הצביע לי על כך שוב בחלום.

הרגשתי כל כך טיפשה להכביד כל כך על המאסטר! כשהתבוננתי על העניין ברוגע, הבנתי שאף פעם לא התייחסתי לפאני ברצינות. פשוט חשבתי שזה מספיק טוב שאנשים ילמדו איתה בכל יום, כיוון שהיא מבוגרת וחיה לבדה בבית גדול.

מבחינתי היא הייתה זרה. חשתי שאחרים צריכים לקחת אחריות עליה כיוון שהשין-שינג שלה חלש מדי. ללא ספק דחיתי אותה. לא יכולתי לעזור לה לשפר את השין-שינג שלה כי הייתה לי דעה קדומה עליה. הלב שלי לא היה במקום הנכון, כך שלא יכולתי להראות לה את הכוח של הפא.

שיניתי את מחשבתי ופיתחתי רצון אמיתי לעזור לה להשלים את משימתה. בקיץ 2016 היא הייתה היחידה בקבוצת הלימוד שלה. עשיתי כמיטב יכולתי להשתתף בקבוצת הלימוד הזו כדי שהיא תוכל להמשיך להתקיים. עכשיו יש כעשרה מתרגלים הלומדים בקבוצה.

לאחר ששיניתי את גישתי, פאני השתנתה גם כן, ולמדה להסתכל פנימה. אף שלפעמים נושא שאינו קשור עולה לדיון בלימוד הפא, אני כבר לא מעבירה עליה ביקורת. במקום זאת אני מסתכלת פנימה ואז משוחחת איתה על הטיפוח באדיבות. היא כבר לא נעלבת או מתגוננת. היא גם יוצאת בבקרים להבהיר אמת כדי להציל אנשים.

במקרה אחד, פאני דיברה עם איש צעיר על הפאלון גונג. הוא אמר לה: "אם היה לי אקדח, הייתי יורה בך".

היא חזרה ודנה אתי על המקרה. היא אמרה: "לא פעלתי נכון. אני לא צריכה להבהיר את האמת דרך אגב בדרכי לקניות, עליי לקחת יוזמה להבהיר אמת לאנשים כל הזמן".

שמחתי שהיא הבינה את זה. שיבחתי אותה על שהשתפרה בהסתכלות פנימה. היא חייכה במבוכה קלה.