אנשים החיים במערב אינם מבינים דברים רבים המתרחשים בסין משום שהם גדלו באווירה דמוקרטית וחופשית. להלן מספר שאלות נפוצות המתייחסות לארה"ב אך מתאימות גם לישראל

שאלה: אנחנו מבינים את בעיות זכויות האדם של סין, אך יחסי ארה"ב-סין מאד מורכבים ומסובכים. ישנם היבטים רבים שעלינו להתייחס אליהם

דבר שמישהו עושה בביתו, אנחנו יכולים לצפות שיעשה גם בקהילה. אם השלטון (בסין) קוצר איברים מהאזרחים החפים מפשע שלו, כיצד אנחנו יכולים לצפות כי יכבד חיים בארצות אחרות ויהיה חבר אחראי בקהילה הבין-לאומית? ההתערבות של המפלגה הקומוניסטית הסינית במאמצי האו"ם בדרפור היא דוגמה לכך.

זכויות האדם הן הבסיס לבעיות רבות אחרות שיש לנו עם סין. אין זכויות אדם, אין זכויות לעובדים. אחת הסיבות העיקריות לגרעון המסחרי הענק של ארה"ב-סין היא העבודה הזולה בסין, שהיא תוצאה ישירה מחוסר זכויות העובד בסין. הסידור הזה מזיק לשני הצדדים, גם לאומה האמריקאית וגם לאומה הסינית.

בוודאי ראיתם את הידיעות אודות המזון המורעל והמזוהם שמגיע מסין. למרות שזאת הפעם הראשונה שזה הגיע לחברה המערבית, זה מתרחש בסין כבר שנים. זהו רק פרסום אחד על המוסר הירוד בסין, וזה בגלל ששליטת המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס) הנמשכת כבר עשרות שנים. במה מורשה האומה הסינית להאמין אם אלה המאמינים ב"אמת-חמלה-סובלנות" נרדפים"?. אם נמשיך להתעלם ממצב זכויות האדם בסין, יתעוררו יותר ויותר בעיות מהסוג הזה לפגוע בנו.

כפי שמציינים המאמרים בוושינגטון פוסט: "סין העקשנית והבלתי דמוקרטית" ("China's Stubborn Anti-Democracy") בסקירת המדיניות, ו "מודל זוהר של עושר ללא חירות" ("Shining Model of Wealth Without Liberty"). מסחר בלבד לא יכול להפוך את סין ליותר ליברלית, ואין לחשוב כי כלכלה מצליחה אינה יכולה להתקיים עם שלטון דיקטטורי.

מצד שני, ראינו חברות של ארה"ב (גוגל, יאהו, סיסקו, מיקרוסופט) שהתכופפו למק"ס והתפשרו על הערכים והעקרונות שלהם. זו דוגמה כיצד המק"ס משנה את האופן בו מתנהלים העסקים של ארה"ב, בדיוק ההפך ממה שקיווינו לו. ארה"ב אינה יכולה להקריב את עקרונותיה היסודיים בקשרי העסקים עם סין.

שאלה: סין השתנתה, היא מתעוררת בשקט, המשטר כבר אינו קומוניסטי…

כלפי פנים המגמה השלטת של המק"ס היא עדיין לרדוף את האנשים, כולל את הפאלון גונג וקבוצות דתיות שונות, בדלנים פוליטיים (שאינם לפי קו המפלגה') ושוחרי דמוקרטיה, כפריים, כתבי עיתונות עצמאיים וכו'. המק"ס עדיין שולטת ומצנזרת את כל אמצעי התקשורת והאינטרנט.

כלפי מדינות העולם האסטרטגיה של המק"ס מתוארת ב"ספר הצהוב" שיצא לאור ב-11 במאי 2006 על-ידי האקדמיה הסינית למדעי החברה, מכון המחקר המוביל של הממשלה הקומוניסטית ברפובליקת סין העממית (PRC). "הספר הצהוב" מספר אודות הסוציאליזם בעולם, והוא פורש את האסטרטגיה הסינית להפצת הסוציאליזם בעולם ולהחלפת ארה"ב כמנהיגת העולם במאה ה-21.

המאמרים שמציין עיתון "טלגרף: ("The Chip on China's Shoulder ") בניו יורק טיימס, ו "בייג'ינג מייצרת סרטי וידאו המהללים ומפארים את התקפת הטרור על ארה"ב היהירה" ("Beijing Produces Videos Glorifying Terrorist Attack on 'Arrogant' US" ), המשטר הקומוניסטי הסיני שוטף את מוח האומה הסינית בכוונה תחילה – באמצעות מערכות תקשורת משוכללות – בלאומניות ותעמולה אנטי-אמריקאית.

בזבוז הכספים של המק"ס על הצבא הוא גבוה בהרבה ממה שמדווח. ג'וּ צ'נג-הוּ' אחד הגנרלים בצבא הסיני מהדרג הגבוה ביותר, טען בפומבי בשנת 2005 שאם ארה"ב תעז להתערב בפרשה הטיוואנית, סין תפתח במלחמה גרעינית נגדה. בתחילת שנת 2007 המק"ס יירטה לוויין. כל הדברים האלה צריכים לעורר דאגות ביטחוניות בארה"ב ואלה העומדים לצידה.

שאלה: איננו רוצים שסין תתמוטט בצורה קטסטרופלית. זה יגרום לארה"ב לבעיות גדולות מאד.

סין והמק"ס הן שתי ישויות שונות. התפוררות המק"ס לא תגרום לסין להתמוטט. בין מנהיגי סין ישנם גם אנשים טובים בעלי מצפון, רבים מהם כבר פרשו מהמפלגה תחת שם בדוי בשנתיים האחרונות. כפי שמצוין ב"תשעת הדיונים" למבנה השלטון בסין יש את שניהם, מערכת ממשל ומערכת מפלגתית. המערכת המפלגתית צמודה וממוקמת מעל מערכת הממשל, וחודרת לכל פינה בחברה. התפוררות המערכת המפלגתית לא תגרום להתמוטטות מערכת הממשל. להפך, סוף הקומוניזם בסין יביא את הסוף לרוב (אם לא לכל) הבעיות החברתיות והכלכליות של סין, וגם הבעיות ביחסי ארה"ב-סין.

הצמיחה הכלכלית של סין העשירה בעיקר את פקידי המפלגה ואת האליטה, בו בזמן שרוב האוכלוסייה כלל לא הרוויחה מזה. הניו יורק טיימס דיווח כי בשנת 2005 היו בסין 87,000 מקרים של מהומות. והמספר הזה עולה כל שנה. ככל שממשיך השלטון הקומוניסטי, ההבדל החברתי העצום, השחיתות הקיצונית של פקידי המפלגה, הכעס הגובר בעם, הנזק שכמעט אין לשנותו של הסביבה ואיכות הסביבה, ההתדרדרות של ערכי המוסר, והגרעון המסחרי של ארה"ב-סין, כולם מעצימים. ככל שהמק"ס תתמוסס מוקדם יותר, ייקח פחות זמן לסין וליתר העולם להתאושש מזה.

מהלך הפצת "תשעת הדיונים" ועידוד האנשים לפרישה מהמק"ס בשנים האחרונות מהווים דרך שקטה עבור סין להתרחקות מהקומוניזם. זה מכין את האזרחים הסיניים מבחינה אידיאולוגית ורוחנית לסין חדשה וחופשית. זה גם יפורר את "תרבות המפלגה" ויוביל את העם לתחייה אותנטית של התרבות הסינית.

פירוק המק"ס הוא עניין היסטורי בלתי נמנע. זה רק עניין של זמן. עבור ארץ כה גדולה כסין כוח השינוי חייב לבוא מבפנים. וזה בדיוק מה שקורה עכשיו. אם ארה"ב אינה רוצה להפסיד את הרגע ההיסטורי, אם ארה"ב מעונינת להיות בעלת ברית לעם הסיני ולעתיד של סין החופשית, ארה"ב צריכה לתמוך במימון ובתמיכה באלו הפורשים מהמק"ס ולעודד את זרימת המידע החופשי לתוך סין.