ערב גשום אחד הייתי בדרכי הביתה מקבוצת לימוד הפא כשאני אוחזת מטריה ביד ונעליי רטובות ממים. מלבד כמה מכוניות שעברו במקום, הייתי לבדי ברחוב. חשבתי שזה זמן מושלם לומר בעל-פה את ה"לון יו" (על אודות הדאפא) ולתת לעצים ולבתים לשמוע.

"דָאפָא הוא החוכמה של הבורא." ("ג'ואן פאלון")

התחלתי לשנן בקול רם כשהגשם ממשיך לרדת. קולי היה חזק וברור אפילו ברוח ובגשם. כשהגעתי הביתה לאחר 20 דקות, כבר אמרתי בקול את "לון יו" 6 פעמים. הייתי רטובה אבל מלאת אנרגיה ומאושרת.

מיד, התחלתי לקרוא את "ג'ואן פאלון". המשכתי לקרוא עד חצות, הזמן בו המתרגלים סביב העולם שולחים מחשבות נכונות. לא הייתי עייפה, ונוכחתי לדעת שהשינון של "לון יו" העניק לי אנרגיה. מאותו זמן ואילך אני משננת את "לו יו" בכל פעם שיש לי זמן.

כשעכשיו אני משננת את "לון יו", התמונות של המילים מופיעות לפניי. כשאני נוסעת לאזור הכפרי ביחד עם מתרגלים עמיתים כדי לחלק חומרי דאפא, אנחנו משננים ללא הרף את "לון יו" ותמיד מצליחים במשימות שלנו. בעבודה, בכל פעם שיש לי זמן פנוי המשפטים מ"לון יו" רצים במחשבתי. ההשפעה היא ממש מדהימה.