התחלתי לתרגל פאלון גונג ב-20 ביולי 1999. הייתי רוצה לשתף את מחשבותיי על מתרגלים שמתו מקארמת מחלה, מפני שהיו להם מחשבות לא נכונות שנוצלו על ידי הכוחות הישנים.

אשתי ואני התחלנו לתרגל דאפא באותו היום. היא הייתה כלואה במשך 5 שנים בשל סירובה לוותר על אמונתה בדאפא. היא עונתה במהלך כליאתה וסבלה רבות.

היא נעצרה 3 פעמים על ששוחחה עם אנשים לגבי הרדיפה של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) נגד הפאלון דאפא. מאוחר יותר התגלו אצלה תסמינים של מחלה קשה והיא מתה לפתע.

אחת המתרגלות הזכירה לי שאשתי אמרה פעם: "אני לא אלך לבית חולים אפילו אם אמות". הבנתי שהכוחות הישנים ניצלו את המחשבה הזאת והשפיעו על מותה. כמובן, ישנם גורמים אחרים בטיפוח שלה שמילאו תפקיד במותה.

כוחות ישנים תוקפים בגלל מחשבות מוטעות

לפני כמה ימים פגשתי במתרגלת מקומית. היא סיפרה שמתרגלים אחדים שמתו מקארמת מחלה "לא רצו לחיות עוד", כדי להימנע מהייסורים שלעתים קרובות מלווים את המחלות. לכולם היו תסמינים של מחלה חשוכת מרפא במשך שנה עד 3 שנים. הוארתי לכך שהזמן הזה תוכנן עבורם על ידי המאסטר כדי שיוכלו להתעורר ולהשתפר.

אם הם היו יכולים לשלול את התכנונים של הכוחות הישנים ולצעוד על הנתיב שהמאסטר תכנן, קרוב לוודאי שהם היו מתגברים על המצוקה.

לרוע המזל, הם לא יכלו לנצל את ההזדמנות כדי לטפח. במקום זאת הם אמרו שהם "לא רוצים לחיות עוד". זה דבר שמתרגל לא צריך לחשוב או להביע. זה היה תירוץ לכוחות הישנים לקחת מהם את גופם האנושי.

אחת המתרגלות שיתפה עמי על מותה של מתרגלת מבוגרת מאתר התרגול שלהם. הנכד של המתרגלת ההיא רצה להיות שוטר והוא פחד שלתרגול בפאלון דאפא של סבתו תהיה השפעה שלילית על הקריירה שלו. המתרגלת המבוגרת שבה על מוות כדי לא להשפיע על הקריירה של נכדה.

יום אחד בעודה משוחחת עם אנשים על הרדיפה, הקיפה אותה קבוצה של כ-8 אנשים. הם לקחו אותה למחנה צבאי והודיעו למשטרה המקומית. שוטרים הגיעו תיכף ומיד, אבל שחררו אותה.

אחרי שהגיעה הביתה היא חלתה. מתרגלים אחרים למדו איתה את הפא, שלחו מחשבות נכונות והסתכלו פנימה. היא הזכירה את הבעיה הזאת עם הקריירה המשטרתית של הנכד שלה וזמן קצר לאחר מכן היא הלכה לעולמה.

לשלול את ההפרעות של הכוחות הישנים

בשנים האחרונות גם אני סבלתי מקארמת מחלה ולפעמים החזקתי במחשבות לא נכונות בזמן שהתסמינים היו חמורים. אולם ידעתי שהמחשבות אינן שלי עצמי אלא שהכוחות הישנים נטעו אותם במחשבתי כדי לאלץ אותי לומר את המילים: "אינני רוצה לחיות עוד", שעל פי השקפתם נתנו להם את הזכות לקחת ממני את גופי האנושי.

הייתי צלול ולא עשיתי זאת. הייתי בטוח שאני תלמיד של מאסטר לי ושאני צריך ללכת על-פי התכנונים של המאסטר. שללתי לחלוטין את ההפרעות של הכוחות הישנים. באותה תקופה למדתי יותר את הפא, שלחתי מחשבות כל שעה עגולה והסתכלתי פנימה כדי לשחרר את המושגים וההחזקות האנושיות שלי. הרגשתי הרבה יותר טוב.

אנחנו בני מזל רב להיות מתרגלי פאלון דאפא, ועלינו להוקיר את ההזדמנות הזאת. יש לנו השליחות ההיסטורית הכבירה של אימות הדאפא והצלת ישויות חיות. איך נוכל לעזוב מבלי להגשים את השבועה שלנו?

המאסטר אמר:

"לכן, ברגע שאחדים מכם ירגישו חוסר נוחות פיזי באיזה מקום בגוף, הם יחשבו שהם חולים. הם תמיד לא מצליחים להתייחס לעצמם כאל מתרגלים," ("ג'ואן פאלון")

כל הצרות שאנו חווים הם עקב המחשבות המוטעות והלא נכונות שלנו. אם נתנהג כמו מתרגלים כיצד יוכלו הכוחות הישנים להעז לרדוף אותנו?

רבים מאיתנו, המתרגלים המבוגרים, החלו לתרגל פאלון דאפא לפני ה-20 ביולי 1999 והתגברנו על מצוקות רבות. במהלך השלב האחרון הזה של תיקון הפא, עלינו לזכור לא לאבד את האמונה הישרה שלנו במאסטר ובדאפא לנוכח מצוקה כלשהי, ובכלל זה גם קארמת מחלה.