שלב המוקדמות באזור אסיה פסיפיק של תחרות הבישול הסיני הבין-לאומית שמפיק ערוץ NTDTV, נערך ב-20 וב-21 בספטמבר 2008 במכללת קאושיונג בטייוואן. שני ימי התחרות היו אירוע מלא חיים. המתמודדים עמדו בסדר יום עמוס שדרש מהם ריכוז רב בשעה שקרוביהם וחבריהם הריעו בהתלהבות כדי לעודדם. רשימת המתמודדים שהצליחו לעלות לשלב הבא הוכרזה ב-21 בספטמבר בשעות הערב במלון אמבסדור. חמישים וחמישה מתמודדים מתוך מאה ושמונה הוזמנו להגיע לניו יורק, להתמודד בשלב הגמר ולנסות לזכות בפרס הראשון בסך 10,000 דולר.

הזוכים במקומות הראשונים עם יאנג צ'יו הסינג, שופט השלום של מחוז קאושיונג

טקס הפתיחה של תחרות הבישול הסיני הבין-לאומית

הזוכים במקומות הגבוהים עם יונג צ'יה-יה, נשיא מכללת קאושיונג

הזוכים עם השופט הראשי צ'וי יון-צ'יאנג

המתמודדים נערכים לתחרות

אחד השפים בהכנותיו לקראת לתחרות

השופט הראשי, צ'ו יון-צ'יאנג מניו יורק אמר: "מועמדים מצטיינים רבים השתתפו בתחרות. כל אחד מאתנו רוצה לקחת חלק בשיקום המטבח הסיני המסורתי. למעשה מטרת התחרות היא לקדם את הבישול הסיני המסורתי והשמרני. הטעם הוא בבסיסו של האוכל הסיני".

מא לי-ג'ואן שאחראי על תשע התחרויות הנערכות על-ידי ה-NTDTV הצהיר" :אנחנו רוצים לקדם את התרבות הסינית המסורתית המקורית. לכן הגורם החשוב ביותר לכל מתמודד הוא השתתפות בקידום המאכלים הסיניים המסורתיים. אני רוצה להרחיב תודה מקרב לב למאה ושמונה המתמודדים. השתתפותכם ותמיכתכם תורמות לתחרות והן בעלות חשיבות רבה".

הבישול הקנטונזי היה הראשון בתחרות

הצופים מצלמים את המאכלים שהוכנו בתחרות

הצופים מצלמים את המאכלים שהוכנו בתחרות

הקהל ממתין להקראת רשימת הזוכים

לאחר התחרות צ'וי יון-צ'יאנג אמר: "הבישול הסיני קיים כבר מאות שנים ויצר מערכת מאכלים מיוחדת. האוכל הסיני בריא. לאחר שהטבח מבין את יסודות המטבח הסיני הוא יכול לפתח מגוון אינסופי של וריאציות כדי להתאים לטעמם של אנשים שונים. זו אחת הסיבות לפופולריות הרבה שלו ברחבי העולם".
צ'וי הדגים על המטבח הסיצ'ואני כדי להדגיש את טענתו. טופו מאפו הוא חריף אבל רצוי להמתיקו עם סוכר. את הסוכר מוסיפים כדי להפחית את החריפות, כיוון שהוא מוסיף טעם לתבשיל. את הסוכר מוסיפים כדי להוסיף טעם לוואי, שכבה נוספת של טעם שמשתמשים בה כדי לאזן את החריפות ולתת לאוכל טעם עומק רב יותר.

הוא ציין חלק אחד בו חלק מהמתמודדים לא עמדו בהצלחה: "מספר משתתפים היו מצויינים עם הסכין וידעו כיצד לתמרן את החריפות, אבל הביצוע שלהם בשילוב הטעמים הבסיסיים היה לוקה בחסר: חריף, מתוק, מלוח, חמוץ ומר. זה בגלל שחסרים להם ידע והבנה של ההיסטוריה, התרבות, האפיונים, השיטות והטכניקות של המטבח אותו הם מציגים. כיום רוב האנשים יודעים מעט על טעמי המטבח המסורתיים של הואי-יאנג, שאן-דונג והמטבח הצפון מזרחי, כיוון שמספר שיטות הכנה אבדו".

התחרות כללה מספר קטגרויות: המטבח של סיצ'ואן, שאן-דונג, קנטונז, הואי-יאנג והמטבח הצפון מזרחי. חוקי התחרות דרשו שלמתחרים יהיה ידע כלשהו על מקורו והתפתחותו של המטבח, ניסיון בהכנת מאכלים של מטבח נבחר וידע של טכניקות בסיסיות. על המאכלים שהוכנו בתחרות להיות מזינים ולהציג בבירור טעמים מקוריים.

מתמודד ברשימת המועמדים של המטבח הקנטונזי: השף צריך מחשבה פתוחה ומוסר גבוה

מר דו מונג-צ'יה הוא מורה במגמה לניהול מסעדות בתיכון בקאו-הסיונג והוא התמודד בקטגורית המטבח הקנטונזי. התבשיל שבחר להכין נראה צבעוני והוא נקרא "ריקוד הדרקון והפניקס". הוא מאמין שמאחר ובישול קשור לתחומים מדעיים, על השפים לשמור על מחשבה פתוחה ועל אמות מידה מוסריות גבוהות. זה יעזור לשנות את ההשקפות שיש לציבור לגבי השפים. כלומר, אדם יכול לזכות בכבוד בחברה רק כאשר רמת המוסר שלו מתרוממת.

מר דו אמר שהבישול הסיני מבוסס על טכניקות מסורתיות ש לקדמן. הוא מקווה לראות תחרויות כאלה מדי שנה. הוא היה רוצה להכשיר צעירים נוספים בבישול.

מועמד ברשימת המועמדים במטבח הסיצ'ואני: גלו את הטעם המסורתי ופתחו את עיניכם

המשתתפים נדרשו לסיים את הכנת המאכל שנקבע על ידי צוות התחרות ואחד נוסף מבחירתם תוך 60 דקות. זה כלל הכנה, בישול והצגה לשופטים. השופטים זיכו בנקודות עבור טעם, מרקם, מראה ותזונה נכונה.

מר צ'אנג צ'ינג-הא, השף הראשי במסעדת סונג-הא-וו בעיר טאי-באו, סיים את הכנתם של שני מאכלים סיצ'ואניים ב-40 דקות. מר צ'אנג סיפר שמטרתו בהשתתפות בתחרות הייתה ללמוד מאחרים. הוא חושב שלבישול יש היבטים שונים רבים.

כדי להתכונן לתחרות, מר צאנג ערך מחקר מעמיק. הוא אמר שיש שיטות רבות להכנת תרנגולת מוקפצת עם פלפלוני צ'ילי מיובשים. אינך יכול לומר בקלות איזו מבין השיטות היא השיטה המסורתית הנכונה. לכן אדם צריך לחקור ולחפש את הטעם, הריח והצבע המסורתיים ביותר. זו הזדמנות טובה ללמוד".

מתמודד בקטגורית מטבח הואי-יאנג: אם מחפשים רק את המראה הטוב לאוכל אין טעם טוב

מר יו צ'יין-צ'ונג הוא השף הראשי של המסעדה הראשית בעיר טאי-נאן והוא מבשל מאכלים מהואי-יאנג. הוא הביע רגשות עזים כשהשווה בין המוסר בעבר לזה של היום. הוא אמר, "פעם התיבול היה מחומרים טבעיים אבל כיום אנשים משתמשים בתיבול כימי ושוכחים את הטעם המקורי. בעבר הטבחים היו שמים יותר לב למרקם ולטמפרטורה אבל כיום שמים לב למהירות וליעילות. זו אינה מגמה חיובית".

לאחר טקס הסיום נערך משתה שהיו בו חמישים ושבעה שולחנות עמוסים במאכלים של חמשת מערכות הבישול העיקריות. זה היה מחזה מרהיב. המאכלים כללו אווז בטעם יין משאו-שינג, מעי שור חריף, סלט צדפות עם פטריות, גלילת חסילונים בסגנון קנטונזי, מלפפוני ים בטעם בצלצלים, ברווז שלם מעושן וממולח עם תה מעלי דפנה, קציצות חסילונים בשמן עמוק, חתיכות חזיר בטעם תבלין בנוסח המלך, דיונון קונג-פאו, תפוחי אדמה מטוגנים בפלפלי צ'ילי, מאפה מטוגן במילוי בצל ופירות ים, צלי פילה צלופח, פירות ים יבשים עם כרוב סיני, קרם שקדים ופירות העונה.