כשהתחלתי לתרגל פאלון גונג ב-1998 לא ידעתי בדיוק מהו טיפוח תרגול. חשבתי רק שזה יתאים לצפי שלי מהחיים ומהעתיד.

להחביא מחשבות נכונות

במהלך הילדות שלי הייתי עדה להתעללות, וזה לימד אותי להיות זהירה ועצמאית. למדתי להחביא את המחשבות האמיתיות שלי במטרה להגן על עצמי ולהימנע מקונפליקטים עם אחרים, כי פחדתי מוויכוחים וממאבק. ניסיתי לא להציק לאחרים, אפילו עד לנקודה שעשיתי צחוק מעצמי. אלה היו מיומנויות ההישרדות שלי.

זה לא שלא הייתה לי דעה על אנשים, אבל יצרתי לעצמי שריון שמאחוריו החבאתי כל דבר מאחרים. האמנתי שלהיות נחמדה לאחרים יגרום פחות נזק לעצמי, מה שיכול להיות להשתוות לסבל פסיבי ולפחדנות. אבל כשהנזק עלה מעבר למה שיכולתי לסבול, הייתי מתפרצת בכעס, דבר שהיה קשה לאנשים להבין.

אחרי שנעשיתי מתרגלת פאלון גונג, גיליתי שעקרונות הפא של המאסטר הם בקו אחד עם ההבנה שלי על התנהגות כמו אדם טוב. זו הסיבה שהתחלתי לטפח וניסיתי להשיג אמת-חמלה-סובלנות על פני השטח. אבל עדיין החזקתי במחשבות החבויות שלי. המצב הזה נמשך יותר מ-10 שנים בנתיב הטיפוח שלי.

להתעורר לאמת

ב-2011 אחרי שמתרגלת שלחה איתי מחשבות נכונות, היא אמרה שראתה את כל הגוף שלי נוצץ מלבד כתם אפל בגודל כף יד על החזה שלי. היא ביקשה ממני להסתכל פנימה. תיכף ומיד הבנתי שטיפחתי כדי להיראות כמו מתרגלת, במקום לשנות באמת את הלב שלי.

בעיר מגוריי התרחשו מעצרים בקנה מידה גדול ומקומות רבים בהם התקיים לימוד פא קבוצתי הפסיקו לתפקד. אני לא נעצרתי, גם המקום בו למדנו לא הושפע. אבל כשהלכתי למקום בו למדנו את הפא, חוויתי הרגשה של לחץ אינטנסיבי והייתי מפוחדת עמוקות, מה שגרם לי להרגיש אבודה ובפאניקה. הבנתי שהשריון לא יכול עוד להגן עליי.

לנוכח הרדיפה החמורה הזאת השריון שלי היה חלש מכדי להגן עליי עוד. אם כן מי יגן עליי? התשובה הייתה פשוטה – המאסטר.

בחנתי את עצמי לוודא שאכן השריון שלי לא שם, והזכרתי לעצמי להיות אמיתית. לא חיפיתי על עצמי עוד ולא התחמקתי מרגשותיי. זה היה קשה, מפני שמתרגלים אחרים חשבו שאינני גלוית לב. הייתי במצב רוח רע, לא ידידותית כפי שהייתי בעבר, ונעשיתי מודאגת, כועסת ופחות סובלנית.

זה בלבל אותי. בעבר הייתי בדרך כלל נוחה לבריות ואנשים חיבבו אותי. איך זה שהשתניתי בצורה כזאת? תהיתי איך אוכל להתגבר על המצב הזה ולהתקדם הלאה בטיפוח תרגול שלי.

קבורה בתוך מושגים אנושיים

המאסטר אמר:

"הדברים הקשים ביותר לאנשים לוותר עליהם הם מושגים . יש אנשים שלא מוכנים להשתנות אפילו אם יאבדו את חייהם בגלל העקרונות הכוזבים. אבל המושגים האלה בעצמם נוצרו אחרי הלידה. בני אדם תמיד חושבים שהמחשבות הבלתי מעורערות שלהם – אלה שבגללן הם מוכנים לשלם כל מחיר בלי לחשוב פעמיים – הן המחשבות שלהם. הם אפילו דוחים את האמת כשהם רואים אותה. למעשה חוץ מהטוהר והתמימות המולדים של האדם, כל המושגים נוצרים אחרי הלידה והם אינן האדם עצמו." ("יסודות להתקדמות במרץ", "עבור מי אתה קיים?")

אחרי שקראתי את דבריו של המאסטר התחלתי להבין מדוע לא הצלחתי להתקדם הלאה בטיפוח שלי או לשנות את עצמי במהות. התייחסתי למושגים האנושים כמושגים שלי. הם היו קבורים עמוק בתוכי, כשהם גורמים לי לחשוב שהם חלק ממני.

אחרי שהמחשבות האלה נחשפו, הן לא רצו להשתנות. למעשה, הן כיסו את כל כולי והן היו אנוכיות. החלטתי שאיטמע ללא כל תנאי בתוך העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות. עם המחשבה הזאת הרגשתי שעולמי התמלא בתקווה ושבעיות רבות שהציקו לי נעלמו.

המאסטר אמר:

"אם יצור חי מסוגל, בקשר לנושא חשוב ורלוונטי, לאמוד דברים באמת בלי שום מושגים, אז אדם זה באמת מסוגל לשלוט על עצמו. הצלילות הזאת היא חוכמה – מה ששונה מהכביכול "שכל" של אנשים ממוצעים." ("יסודות להתקדמות במרץ", "עבור מי אתה קיים?")

רמזים מהמאסטר

ב-2002 הייתי עצורה במחנה עבודה בכפייה. לפני שאחת המתרגלות השתחררה, היא אמרה לי: "אני מקווה שתוכלי לצאת מהמעגל שלך עצמך". זכרתי את דבריה, אבל לא היה ברור למה היא התכוונה.

מתרגלת נוספת דיברה על החלום שלה, שבו ראתה קבוצת מתרגלים יושבת בחדר. משום שהיו מודעים ששוטרים היו בדרכם אליהם, חלק מהמתרגלים החלו לשלוח מחשבות נכונות והיו כאלה שהתכוננו לספר לשוטרים על הפאלון גונג. הקבוצה אליה השתייכה המתרגלת הייתה הקבוצה ששלחה מחשבות נכונות בשקט, ללא החזקות וללא מושגים אנושיים. המתרגלת הזאת סיפרה לי על החלום והיא שמחה על מה שראתה. אבל איכשהו הרגשתי שאינני יכולה להגיע לרמה כזאת.

מתרגלת אחרת אמרה לי פעם: "אני יודעת שאת מתרגלת, אבל אני מרגישה שאת כמו צופה מהצד. מתי תוכלי באמת להיכנס פנימה ולהצטרף אלינו?" באותו הזמן הייתי מבולבלת מדבריה, מפני שחשבתי שהשתתפתי בפעילויות ממש כמו האחרים.

אפילו אדם רגיל אחד אמר לי: "היי. אני רוצה שתהיי את עצמך. איך זה שאני מרגיש שאינני יכול להבין אותך?" באותו זמן פשוט חייכתי, והייתה לי מחשבה: "אתה אינך מתרגל, כמובן שאינך יכול להבין מהו טיפוח תרגול".

כעת אני יודעת שכל אלה היו רמזים שנתן לי המאסטר להצביע על כך שבטיפוח שלי ישנן פרצות.

טיפוח תרגול הוא רציני מאוד ויש לי דרך ארוכה לפניי. החלטתי לפעול טוב יותר מעתה ואילך ולהישאר ענווה, בדיוק כמו תלמיד של בית ספר יסודי.