מאז התחלתי לתרגל פאלון דאפא ב-2007 התנסיתי במצוקות ובקשיים רבים, אבל הייתי עדה גם לכוח הפלאי של הדאפא.

הצלחתי לברוח מבלי שיראו אותי

שבעה מתרגלים ואני למדנו את הפא בקבוצה כששוטרים פרצו פנימה לפתע. סיפרתי לשוטרים על הפאלון דאפא ושלחתי מחשבות נכונות לעצור אותם מלבצע פשע כנגד מתרגלים.

לאחר מכן ביקשתי מהמאסטר להגן עלי ולעזור לי לברוח. אף על-פי שהיו שם יותר מ-20 שוטרים, אף אחד מהם לא ראה שאני עוזבת. שאר כל המתרגלים נעצרו במרכז מעצרים, בבית כלא או במחנה עבודה בכפייה.

נאלצתי לעזוב את עיר מגוריי משום שהמשטרה חיפשה אותי. נסעתי לעיר אחרת שם עזרתי למתרגלים להפיץ חומרי מידע של הפאלון דאפא באזורים נידחים אליהם לא הגיעו עדיין המתרגלים המקומיים.

האמונה האיתנה שלי עוזרת לי להתגבר על התנהגות לא מנומסת

עלה בדעתי שלהיות רחוקה מהבית זה לא בסדר ושעליי לעזור לאנשים לדעת על הפאלון דאפא באזור שלי. שיתפתי בהבנה שלי מתרגלת שחיה כבר שנים אחדות רחוק מביתה.

המאסטר אמר:

"…אתם בדרך כלל מדגישים את התוצאה ולא שמים לב לנושא של הבהרת האמת שצריכים להבהיר בתהליך הזה באופן רצוי." ("הרצאת פא וביאור פא בוועידת הפא באזור ניו יורק רבתי"-2003)

כתבנו מאמר ארוך, בו אנו מסבירים את העובדות לגבי הרדיפה וכללנו בו פרטים לגבי אירוע "ההצתה העצמית" שבוים בכיכר טיאננמן. ראה פרטים בקישור: http://he.minghui.org/?cat=23

הכנתי עותקים רבים וחילקתי אותם במחלקות משפטיות וממשלתיות שונות בנפה כמו גם ב"משרד 610" המקומי.

מנהל "משרד 610" התעמת איתי. סיפרתי לו על הדאפא ועל הרדיפה, אבל לא גיליתי חמלה ופעלתי בחוסר נימוס. דבריי הרגיזו אותו והוא איים לקחת אותי למרכז לשטיפת מוח. אמרתי לו שאינני פוחדת: "אם תשלח אותי לשם, אני אגיש נגדך תביעה". הייתי נחושה באמונתי והלב שלי לא זז.

המנהל שינה את יחסו ועזב אותי לנפשי.

לשלול את התכנונים של הכוחות הישנים

ב-2015, כשחילקתי עם עוד מתרגלת חומרי מידע על הדאפא באזורי מגורים, הציקו לי הכו אותי והלשינו עלי למשטרה.

סיפרתי לשוטרים על הדאפא ושלחתי כל הזמן מחשבות נכונות. אולם האמנתי שקשה לשלול את הרדיפה מפני שלקחו אותי למעצר עם מאות עלונים של דאפא שהיו עליי ובאזור הזה התנהלו הרבה מעצרים של מתרגלים.

חשבתי שזה יסתיים בהליכה לכלא ואמרתי במחשבתי שאקבל כל דבר שהמאסטר תכנן עבורי ואשלול כל דבר שתכננו הכוחות הישנים. שחררתי באמת את ההחזקה לחיים ומוות באותו הרגע.

אחרי שסיפרתי לשוטרים על ההתנסויות שלי בטיפוח הם שחררו אותי.

המאסטר אמר:

"…כל עוד אתם הולכים לפי הדאפא, הולכים לפי מה שהמאסטר אמר לכם, יהיה לכם נתיב ללכת בו, וזה יהיה משהו שאף אחד לא יוכל לשנות. אבל הנתיב יהיה צר מאוד – צר כל כך שרק אם אתם ישרים מאוד הדברים יעבדו ותוכלו להצליח להציל אנשים. רק אם תוכלו לעשות דברים באופן ישר ביותר לא יהיו בעיות." ("מהו תלמיד דאפא ")

לסלק הפרעות

פעם אחת חלמתי חלום שבו שוטרים צפו בי מחלקת חומרי דאפא. ניסיתי להתחבא אבל נראה שזה היה בלתי אפשרי. בחלום השוטרים היו בכל מקום, ולצדם הלכו ואריות, נמרים וזאבים.

הייתי חייבת לסלק את הפחד, כך שהתחלתי ללכת בצורה אצילית. השוטרים זזו הצידה כשהם מונעים מהחיות לתקוף אותי.

הבנתי שהכוחות הישנים רואים את המחשבות והמעשים שלנו בבירור בממדים אחרים, אבל כל עוד אנו מתנהגים בהתאם לפא, הכוחות הישנים לא יעזו לרדוף אותנו.

המאסטר אמר:

"…יש נתיב שאתם תוכלו ללכת בו. זהו נתיב שחייב לעמוד בדרישות, ורק כך הישויות החיות של הקוסמוס יתפעלו מכם ולא יוכלו להפריע; רק כך הנתיב שלכם יהיה ללא בעיות; ורק כך המסע שלכם יהיה חלק." ("יום השנה ה-20 להוראת הפא ")

כשמצילים אנשים צריך להיות במצב מחשבה נכון

אחת המתרגלות המקומיות שלנו נעצרה בזמן שחילקה חומרי דאפא בעיר אחרת. אחרי שנודע לנו שהיא תועמד לדין, החלטתי לכתוב תצהיר להגנתה.

אולם, עקב איומים מצד הרשויות משפחתה ומתרגלת נוספת לא יכלו להציג את המסמך לבית הדין, למרכז המעצרים או ל"משרד 610".

אחרי שהסתכלתי פנימה, הבנתי שלא הייתה לי חמלה כלפי אלה במחלקות המשפטיות כשהכנתי את המסמך.

תיקנתי את התצהיר וכללתי בו עובדות לגבי הדאפא, הרדיפה ולגבי גמול קארמתי. לאחר מכן ביקרתי בליווי שלושה מתרגלים עמיתים במחלקות המשפטיות המתאימות.

שלחנו מחשבות נכונות ויידענו את הצוות שם לגבי הדאפא.

המסמך התקבל לתיק המשפטי.