ההפרעות באתרי הבהרת האמת בהונג קונג נמשכים כבר יותר מחמישה חודשים. כל מתרגל דאפא אחראי לטפל בהפרעות המרושעות האלה. הכפשה בציבור של המאסטר יכולה להתרחש רק בשלב האחרון של תיקון הפא, היות שלגוף האחד של המתרגלים יש פרצות גדולות והרוע מנצל אותן. כל זה מפריע מאוד למתרגלים ברחבי העולם החושפים את קצירת האיברים ממתרגלי פאלון גונג חיים על ידי המפלגה המרושעת. קיימות דרישות מפורשות עבורנו על-פי הפא ורק אם נגלה את הפרצה כגוף שלם ונרומם את עצמנו, נוכל לעצור את ההשמצה וההכפשה כלפי המאסטר והפא.

כמתרגלי דאפא, כאשר אנו שומעים או רואים הכפשה כלשהי על המאסטר, עלינו לחשוב על כך ולעשות משהו. כל דבר שיש לנו הוענק על ידי המאסטר ועלינו למקם את הדאפא בעדיפות העליונה שלנו. זה יבטיח שהיקום החדש לא ייהרס. כמובן שמתרגלי דאפא חייבים קודם כל להסתכל פנימה בכל פעם שהם נתקלים בבעיות כלשהן. עלינו להסתכל פנימה ולשפר את עצמנו. זהו ביטוי של הגנה על הדאפא.

המאסטר לימד אותנו את עקרון הפא ב-"לימוד הפא בפגישת האפוק טיימס":

"הביטוי בשטח נובע מתוך המחשבה."

ההתנהגות של אנשים היא מראה המשקפת דברים כשאנו לא מצליחים להתייחס לטיפוח ברצינות. מבלי שנשים לב לכך ונבין זאת, אנו עושים מעשים רבים חסרי כבוד כלפי המאסטר והפא. מטרתי היא לשתף בכך את עמיתיי המתרגלים. עלינו לפעול ביחד כדי לגלות מעשים חסרי כבוד כלפי המאסטר והפא, לרומם את כל הגוף האחד ולהפסיק את פשעי ההשמצה המרושעים המנסים להרוס את הישויות החיות.

אנשים רבים החלו בטיפוח מתוך אתיאיזם ואין להם כל מושג על בודהות או אלוהויות. הם אינם יודעים כיצד להראות כבוד כלפי בודהא ואלוהים, ואינם מבינים את התוצאות. הם אינם יודעים כיצד להוקיר את הדאפא ואינם מכבדים את ספרי הדאפא.

לדוגמה:

1. ספרי דאפא מונחים סביב בחוסר זהירות ולעתים קרובות ספוגים במים. אנשים מעבירים דפים עם אצבעות רטובות. הם כותבים מילים ומשפטים של הדאפא על סתם פיסות נייר. הם מעתיקים ג'ינג-וון מהדאפא על נייר שכתובות עליו מילים אחרות שאינן שייכות לעניין. הם מעתיקים ג'ינג-וון על נייר שכתוב עליו כתב יד אחר. אנשים קוראים ג'ינג וון וספרי דאפא בפורמטים אלקטרונים כמו טלפונים ניידים, או מכשירים אלקטרונים שונים. זוהי תופעה נפוצה מאוד.

2. אנו משמיעים מוסיקה של דאפא סתם כך. בנוגע לשליחת מחשבות נכונות, בסוף 2007 רמזו כמה מתרגלים באתר מינג-הווי שזהו חוסר כבוד להשתמש במוסיקת פו-דו כשעון עצר שלנו. ב-2008 סיפק אתר מינג-הווי צליל של שעון אלקטרוני של מאסטר המצלצל בפעמון במקדש לונג-צ'יואן, כדי שמתרגלים עמיתים יוכלו להוריד ולהשתמש בשליחת מחשבות נכונות. אולם יש מתרגלים שעדיין משתמשים בפו-דו כתזכורת לפני שליחת מחשבות נכונות. מתרגלים כאלה צריכים לחשוב על כך ממש בתשומת לב, משום שהם דבקים בהעדפות שלהם לגבי מתן כבוד למאסטר ולפא.

3. אנחנו משתמשים סתם בסמל הפאלון ובסיכות הפאלון. הפאלון הוא חלק מהדאפא והוא יקר יותר מחיינו. מאסטר הוא רב חסד כלפי ישויות חיות והוא העניק לנו את הפאלון הזה היקר ביותר כדי להציל ישויות חיות. עלינו לנהוג לפי איך שהמאסטר משתמש בפאלון. חוץ מהדף הראשון בספרי דאפא, ועידות דאפא לשיתוף התנסויות ואירועים חגיגיים אחרים, לאף אחד אסור להשתמש סתם בסמל הפאלון. אבל בעבר היו מתרגלים שהשתמשו בסמל הפאלון כמסך שולחן העבודה במחשב. כיום מתרגלי דאפא רבים משתמשים בסמל הפאלון המסתובב כשומר מסך למחשבים או לטלפונים הניידים שלהם. ייתכן שיש סיבות שונות לעיסוקים האלה. לדוגמה, העדפות רגשיות, הרצון להפיץ את הדאפא ודברים אחרים. אולם כל התירוצים האלה אינם יכולים להיות חשובים כמו להוקיר ולכבד את הדאפא ואת הפאלון. את סיכת הפאלון צריכים לענוד בכבוד רב על החזה או להניח אותה במקומות הולמים. אבל יש מתרגלים עמיתים שתולים את סיכת הפאלון על הטלפונים הניידים שלהם; הם משתמשים בשרשרת לטלפון הנייד. יש מתרגלים המחברים את סיכת הפאלון לתרמילי הגב שלהם.

הגיע הזמן לשנות את הסטאטוס של היקום הישן, שטבעו מתבטא באנוכיות. לכבד את המאסטר ואת הפא הוא בעצמו גם תהליך של לשחרר את האני ולהיטמע בפא. זהו גם חלק של הפא וסטנדרט שעלינו להשיג. חשבו על כך: כיצד אנו יכולים להגן על עקרונות הפא של היקום החדש אם איננו מבינים שעלינו לכבד את המאסטר ואת הפא? בואו ונלמד מהשיעור הזה מהר ככל האפשר.

אחרי יותר מ-13 שנים של טיפוח דאפא, אני מבינה שהמכשול הגדול ביותר ליצירת הגוף האחד הוא ההחזקה לאני ולאימות של האני. לדוגמה, יש כאלה השומרים את רשימות השמות של אלה העוזבים את המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית). יש כאלה המזכירים לעתים קרובות דברים רבים שעשו למען הדאפא. יש המשווים את החולשות של אחרים לכוחות החזקים שלהם עצמם ומרגישים עליונות על מתרגלים אחרים. זוהי כבר סטייה מעיקרון הפא המוזכר בספר "ג'ואן פאלון" (הרצאה ראשונה, "מדוע הגונג לא גדל עם התרגול"):

"הטיפוח תלוי באדם עצמו – הגונג תלוי במאסטר."

לומר זאת בצורה יותר חריפה, זה "חיפוש אחרי כוחות שמימים" ולמקם את עצמנו מעל לדאפא. החיים שלנו מוגנים על ידי הפא. מה נוכל לעשות? הדאפא עושה הכול. זהו גם ביטוי שגור מאוד של חוסר כבוד למאסטר ולפא. הוא אפילו מוביל אנשים לא ללמוד את הפא ולערער את הפא. אם אשתמש בעצמי כדוגמה, הייתי רוצה לעבוד על פרויקטים שמוצאים חן בעיני ולא להשתתף באופן פעיל בפרויקטים חשובים אחדים המקדמים את התקדמות תיקון הפא. זהו מכשול ביצירת הגוף האחד.

ככל שאנו מתקרבים לסוף, הדרישות הולכות ונעשות גבוהות ומחמירות יותר עבור תלמידי הדאפא. עלינו להציב סטנדרט גבוה לעצמנו. אנו חייבים להתייחס לדאפא עם לב צנוע. עלינו להאמין ש"אמת-חמלה-סובלנות" שולטים ומאזנים כל דבר. אנו חייבים להאמין שהמאסטר שולט בכל דבר והוא מטפל בכל דבר עבור המתרגלים בעולם האנושי. אל תבדקו כדי לראות של מי הרמה גבוהה יותר, או של מי נמוכה יותר, מי צודק, או מי טועה, מי טוב, או מי רע. ב-"הוראת הפא בוועידת הפא בסינגפור" (1998) (תרגום לא רשמי) המאסטר מדבר על:

"דרך גדולה ללא צורה"

הקיימת כדבר שלם.

כשאתם נתקלים בבעיות כלשהן חפשו פנימה. בואו ונטפח את עצמנו באמת ביציבות ובחריצות ונשחרר את האני. בואו ונשים את הדאפא ואת הישויות החיות במקום הראשון. אז הגוף האחד השלם ייווצר בצורה טבעית והרוע ייכחד מעצמו.

כל אלה הן רק חלק מההבנות שלי. אנא ציינו בחמלה כל דבר שאינו הולם.

הה-שי